Dr. Lib Landau

... אלה נתמנו מנהלי "הסדנאות העירוניות" אשר נוסדו בחודש אפריל 1942, ואילו המנהל הראשי היה גראיוור. במוסד החדש תמכו באופן פעיל נשיא "העזרה היהודית העצמית" ד״ר ליב לנדאו, וד״ר מהרר, עסקן ידוע של אגודת בעלי־המלאכה היהודים בלבוב. מייסדי הסדנאות קיוו להציל בעזרת מפעלי־התעשיה כמה אלפי מובטלים יהודים, לא רק מחוגי הפועלים ובעלי־ המלאכה, אלא גם מחוגי האינטליגנציה היהודית. ב״בתי־המלאכה העירוניים" נפתחו מחלקות לתעשיה זעירה של כל מיני גלנטריה, חפצי־מותרות, סלים, מברשות, כריכת־ספרים, לבנים וכובעי־נשים, תיבות נייר, חפצי־עור קטנים וכד׳־רוב המקצועות היו קלים ללימוד, ואפשר היה לקבל לעבודה בעלי מקצועות־ חפשיים לשעבר: עורכי־דין, כלי־קודש, מורים, סוחרים וכר בתקוה שילמדו את המלאכה בזמן קצר־והם נתקבלו גם לעבודות אחרות בסדנאות, עבודות שלא הצריכו כל הכנה "מקצועית". בין השוערים ושומרי־ הלילה של הסדנאות היו: הפסנתרן המפורסם ליאופולד מינצר, עו״ד ד״ר יוליוס מנקס, העתונאי ד״ר אדולף פרידמן ואחרים.

... איש. הפעם עשו הגרמנים שמות גם בקרב פקידי המועצה היהודית. לפני האקציה יצא הצוו לכל פקידי המועצה להתאסף בבית־הקהילה, ומשנאספו — פרצו הגרמנים לבית והוציאו ממנו את הפקידים • אשר הובלו למחנה־המות בבלזץ או אל המחנה היאנובי. זמן קצר אחרי זאת (כנראה, ב־4 בפברואר 1943) ציוו הגרמנים על חברי המועצה היהודית (בוועד המועצה היו עוד אז 12 איש) להתייצב למפקד. אחדים צייתו והופיעו, יתרם הסתתרו. אחדים מאלה שהופיעו — נרצחו, ביניהם: ראש המועצה היהודית ד״ר אברזון וחבריו ד״ר מרצלי בובר, ד״ר קימלמן, חיגר ועוד. אחדים נשלחו למחנה היאנובי, ביניהם שמעון אולם, אשר הועבר אחר־כך למחנה דכאו, ושם מת. אותם שהצליחו להסתתר — רובם נתפסו לאחר זמן והגרמנים הרגום. כזה היה גורלם של שני חברי הוועד שהסתתרו בשכונות ה״אריות"׳ ד״ר שרצר וד״ר ליב לנדאו. הגרמנים גילו את מקום מחבואם (כנראה, הסגירום שכניהם ה״אריים"), הביאום לבית־הסוהר היהידי בגיטו, ממנו הוציאום להורג. הרופא והבר הועד

... ד״ר ליב לנדאו (עי׳ לעיל, פרק 16) • ד״ר ע. שרצר (להלן פרק 16)׳ ד״ר הנריק לנדסברג ...