Janowska camp

... ם נועדו הביקתות וסוכות־החמר, וכל חייהם כמו היו בלתי־חוקיים, בכל פעם שערכו הגרמנים חיפושים בגיטו ("פילוי") הוציאו מהם רבים — להורג. האקציה הגדולה ביותר היתה ב־5, 6׳ 7 לינואר 1943, ונרצחו בה כ־15000 איש. הפעם עשו הגרמנים שמות גם בקרב פקידי המועצה היהודית. לפני האקציה יצא הצוו לכל פקידי המועצה להתאסף בבית־הקהילה, ומשנאספו — פרצו הגרמנים לבית והוציאו ממנו את הפקידים • אשר הובלו למחנה־המות בבלזץ או אל המחנה היאנובי. זמן קצר אחרי זאת (כנראה, ב־4 בפברואר 1943) ציוו הגרמנים על חברי המועצה היהודית (בוועד המועצה היו עוד אז 12 איש) להתייצב למפקד. אחדים צייתו והופיעו, יתרם הסתתרו. אחדים מאלה שהופיעו — נרצחו, ביניהם: ראש המועצה היהודית ד״ר אברזון וחבריו ד״ר מרצלי בובר, ד״ר קימלמן, חיגר ועוד. אחדים נשלחו למחנה היאנובי, ביניהם שמעון אולם, אשר הועבר אחר־כך למחנה דכאו, ושם מת. אותם שהצליחו להסתתר — רובם נתפסו לאחר זמן והגרמנים הרגום. כזה היה גורלם של שני חברי הוועד שהסתתרו בשכונות ה״אריות"׳ ד״ר שרצר וד״ר ליב לנדאו. הגרמנים גילו את מקום מחבואם (כנראה, הסגירום שכניהם ה״אריים"), הביאום לבית־הסוהר היהידי בגיטו, ממנו הוציאום להורג. הרופא והבר הועד

ציון ׳נפל בלבוב בהר גש לרחוב "אנה הקדושה". בנציונ גינסברג ודוד פרנקל היו במחנה היאנובי׳ שניהם פעילים בארגון האסירים היהודים שם — גינסברג — בפעולה הספרותית החשאית ופרנקל — במחתרת ותנועת המרי. הנריק השלמה היה מן הקרבנות הראשונים בשחיטת בריגידקי. נעלמו ועקבו- תיהם לא נודעו: שלום רטיג; יואל שפיגל׳ מנהל לשכת ״ייטא״ בלבוב; זיגמונט רייך; אברהם בראט, מעורכי ה״כווילה"; נפתלי ה ו י ז ר, המנהל האדמיניסטרטיבי של ״אופיניה״; ד״ר א דול ף ק רומאן׳ ד״ר הנריק ה פ רו ט וב י ץ ־ שטילר: סטניסל ב זלצמן; הנרי ק פ א ס י ר ־ מן; יצחק דם; אמיל איגל; לעאן דריי- קורס? יעקב איסטנער; מאקסימיליאן שענפלד; משה רבינוביץ? הסופר האידי פישל ו י ט קו ב ר? ד״רדולה? יוסף מרקוס; יעקב ב; ד ק וד״ר דוד ש ר י י ב ר, שניהם היו חברי הסינט הפולני בשעתם.

... גם במחנה היאנובי, שם נכרתו קרוב ל־200 איש. ...

... כפתיחה לחיסול הגיטו בלבוב היתה פעולת־הדמים ביום ה־23 למאי 1943. כדי להבין מה טיבה של האקציה יש לתאר את ארגון העבודה היהודית: את כל העובדים היהודים שעוד נותרו בחיים חילקו הגרמנים לשני מרכזי־עבודה גדולים: האחד — ה״יו״לאג". ומשנהו — המחנה היאנובי. במחנה היו היהודים סגורים ומסוגרים, ורק מספר "מאושרים" השתייכו לפלוגות״חוץ ("אויסען־בריגאדען") שיצאו בכל בוקר לעבודה מחוץ למחנה. רוב הפועלים היהודים שב״יו־ לאג", הדרים בבתי״הקסרקטין, היו מאורגנים בפלוגות" עבודה, שיצאו לעבודה עם בוקר ושבו ללון ב״יו־לאג". אך הגרמנים גמרו אומר לחסל את פלוגות־החוץ שב״יו־ לאג" ולהעבירן אל המחנה. שחיטה נוראה היתה במחנה היאנובי׳ כדי לפנות בו מקום לפלוגות החדשות, ואז יצאה הפקודה לכל פלוגות״העבודה לבוא עם ערב למחנה׳ ולא לשוב, כרגיל׳ אל ה״יו־לאג". ימים אחדים היו הפלוגות סגורות במחנה, אין יוצא ואין בא, וגם פלוגות־החוץ של המחנה לא נשלחו לעבודתן העירה. באותם הימים טבחו הגרמנים טבח שיטתי בהמון הצפוף שנאסף במחנה׳ ושוב נכרתו אלפי נפשות. ...

... הגרמנים המשיכו בשריפת החללים גם אחרי חיסול המחנה היאנובי וה״בריגדה של מוות״. בינואר 1944 נסתיימה עבודתם זו.

... המחנה היאנובי, לבוב - שמח המגדרים ...

... היום הובאתי יחד עם קבוצה של שמונים יהודים למחנה עובדי־הכפיה ׳ ברחוב ינובסקה בלבוב, שנהפך אחר־כך למחנה השמדה בלבד. בתשע בבוקר נכנסנו לשער המחנה׳ הנתון תחת משמר חזק. המחנה מוקף גדר תיל דוקרני בגובה שלשה מטר, ובכל פנה מזדקר כלפי מעלה צריח המשמר, שבו יושבים גרמנים ואוקראינים מזויינים במכונות יריח. ...

... 52. רבינוביץ מרדכי. עתונאי, סופר ה״מארגן" בלבוב. ממנהיגי תנועת־הנוער "אחוה" של הציונים הכלליים בגליציה. נרצח במחנה יאנובסקה. בקיץ 1943. ...

רק בשטח אחד התירו או — יותר נכון; — הכריחו הגרמנים את היהודים לנהל פעולה תרבותית פומבית — במקצוע הנגינה והזמרה. לבוב היתה עשירה במנגנים וזמרים יהודיים, מהם בעלי־שם באמנותם, ובזאת השתמשו הגרמנים והפולנים־האנטישמים לתעמולתם. בעיתון היומי גאזעטא לבובסקא " הופיעה "שירה" סטירית על המנגנים היהודים בלבוב׳ ונקבו בה בשמות של למעלה מ־40 אמנים (ראה להלן׳ נספח ו). מבין המנגנים היהודים ארגנו הגרמנים שתי תזמורות, האחת ב״יו־לאג" והשנית במחנה היאנובי. אנשי התז- מורת היהודית אולצו לנגן בעל־כרחם ברגעים טראגיים מאד — בשעת המפקדים האיומים וה״מבחף׳ ליד שער הגיטו׳ ובמחנה. ...

... נעצרו במחנה היאנובי: המשורר ומבקר־הספרות ד״ר קרולד רזנר׳ המשורר אלכסנדר דן, הסטיריקן זיגמונט שור. מהם המשיך במחנה בעבודתו הספרותית רק זיגמונט שור׳ שכתב רשימות על חיי המחנה, בעוד שאת אלכסנדר דן וקרל דרזנר תקף דכאון־הנפש. ללא זכר נעלמו הסופרים הלינה גו־סקה, רפאל לן — שמו האמיתי ליכטנשטיין (עסקן הבונד ישראל ליכטנשטיין מלודז׳ היה בנו). נתפרסם כסופר רומנים סוציאליים־רדיקליים; המבקרים ד״ר משה קאנפר וחיים לב׳ שניהם מקרקא? ד״ר לודויג ראטה׳ נרצח כאמור׳ באכזריות בידי הגרמנים ב־1 לספטמבר 1942.