Germans

משרד־האספקה העסיק פקידים רבים שכל תפקידם היה לחזור על בתי היהודים לשם החרמת דברי־דופץ הנדרשים ע״י הגרמנים. מלבד ה״הזמנות" הסדירות הללו, היה גם צורך להכין מתנות מיוחדות לבאי־כוח הגרמנים, לרכך את לבם למען "יוותרו" על חלק מן ההזמנות המוגזמות". פקידים אחרים נתמכו במו״נזע עם הגרמנים ובשיחודם בצורה "עדינה", ובדרך זו יכלו לעתים להשתדל לטובת הכלל או למען יחידים. יש שנוצרו מתוך־כך קשרים תדירים יותר, עד שהתפתחה שכבה של סרסורים ומתווכים היודעים "לסדר" ענינים, והמרויחים כסף רב בהשתדלות זו. ורווחה השחיתות למור ת רוח בציבור היהודי. ...

... כפתיחה לחיסול הגיטו בלבוב היתה פעולת־הדמים ביום ה־23 למאי 1943. כדי להבין מה טיבה של האקציה יש לתאר את ארגון העבודה היהודית: את כל העובדים היהודים שעוד נותרו בחיים חילקו הגרמנים לשני מרכזי־עבודה גדולים: האחד — ה״יו״לאג". ומשנהו — המחנה היאנובי. במחנה היו היהודים סגורים ומסוגרים, ורק מספר "מאושרים" השתייכו לפלוגות״חוץ ("אויסען־בריגאדען") שיצאו בכל בוקר לעבודה מחוץ למחנה. רוב הפועלים היהודים שב״יו־ לאג", הדרים בבתי״הקסרקטין, היו מאורגנים בפלוגות" עבודה, שיצאו לעבודה עם בוקר ושבו ללון ב״יו־לאג". אך הגרמנים גמרו אומר לחסל את פלוגות־החוץ שב״יו־ לאג" ולהעבירן אל המחנה. שחיטה נוראה היתה במחנה היאנובי׳ כדי לפנות בו מקום לפלוגות החדשות, ואז יצאה הפקודה לכל פלוגות״העבודה לבוא עם ערב למחנה׳ ולא לשוב, כרגיל׳ אל ה״יו־לאג". ימים אחדים היו הפלוגות סגורות במחנה, אין יוצא ואין בא, וגם פלוגות־החוץ של המחנה לא נשלחו לעבודתן העירה. באותם הימים טבחו הגרמנים טבח שיטתי בהמון הצפוף שנאסף במחנה׳ ושוב נכרתו אלפי נפשות. ...