Yosef Shaul Natanzon

הרב ר׳ יצחק שמלקיס נולד בלבוב בשנת 1827, אביו ר׳ היים שמואל, שמת בשנת 1839 בגיל צעיר, היה ממיוחסי הקהל ה והתגורר ברחוב באימוב. אמו, לבית וואהל, חינכה את שני בניה ברוח המסורת. ר׳ יצחק, שהצטיין בכשרונותיו, למד בלבוב. ואח״כ אצל ר׳ שלמה קליגר, רבה של ראווה־ רוסקה. הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון התעניין במיוחד בחינוכו. ר׳ יצחק התחיל בפעולתו כסוחר־תבואות, וכאשר איבד את כל הונו בימי מלחמת קרים וירד מנכסיו, הסכים לקבל, בשנת 1856׳ בהשפעת ה•של משפחת אשתו, משפחת אל;רהאנד, משרת רב בזורבנו, היות שלפי חוקי אוסטריה צריך היה לעמוד בבחינות בפסיכולוגיה, פדגוגיה ופילוסופיה, שוחרר מלימודי הגימנסיה, ועבר בהצלחה את הבחינות באוניברסיטה שבלבוב. בשנת 1857 נתקבל, לפי המלצת המגיד קלוגר, כרב בברזזני, שם כהן ברבנות עד 1868. בשנים 1868 — 1894 היה רב בפשמישל והעמיד תלמידים הרבה. הרב ר׳ יצחק שמלקיס נתפרסם כגאון ביהוד בחבורו ,.בית־יצחק". הוא לא אהד את החסידות ולפיכך לא הסכימו האדמו״רים לבחירתו כרב בקרקא והעדיפו לבחור ברב ר׳ שמעון שרייבר. בניגוד לר׳ שמעון ישרייבר לא התעסק ר׳ יצחק בפוליטיקה והתמסר רק ללימוד ההורה. נפטר בי׳י ל יום הכפורים תרס״ה (1904). בנו היחיד, ר׳ אהרן שמלקיס, שהצטיין בכשרונותיו, מת בגיל 23 שנה והשאיר קונטרס "מנחת אהרן" שנדפס ב״בית־יצחק" של אביו. בתו היחידה, הדסה, היתה נשואה לתלמידו ר׳ נתן לוין מברודי, הרב ברישא ...

בבתי־הכנסיות נתכנסו ופזורי ישראל לשפוך שיח לפני בוראם ותפילות ישראל הפיחו תקווה בלבם וחזקו רצונם להמשיך בשרשרת הדורות. רבה הגדול של לבוב, הגאון ר׳ יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל באהבה בהקמת רבים מבתי־הכנסת בעיר. הוא ארגן את בעלי־המלאכה, כל מקצוע לעצמו, להקים להם משכנות־תורה ותפילה, מצוות ומעשים טובים. אוירת קודש וחיים צנועים שררו ברחוב היהודי בלבוב בימים ההם. ...

... ג. "קובע עתים לתורה". בעידודו של הגאון ר׳ יוסף שאול נתנזון קנו בעלי־בתים חשובים מגרש ברחוב שפיטאלנא, פנת קאזימירזובסקא, לשם הקמת ביכנ״ס במקום. מחוסר כסף מכרו 2 חנויות בקצה הבית, לצד הרחוב. הבנין המפואר הכיל 2 קומות: קומה א׳ — בית־כנסת גדול ויפה; קומה ב׳ — בית־מדרש, סוכה נאה ודירה לשמש. "דבר מיוחד היה בביכ״ג זה, שלא היה נהוג בשום ביכ״נ בלביב: ארון־הקודש לא עמד בצד מזרח, אלא בצד דרימית־מזרחית, כי האדריכל שבנה את ביה״כ מצא במדידתו שארץ־ישראל היא בפאת דרומית־מזרחית. הדבר היה בימי הגאון ך׳ יוסף שאול נתנזון, והפולמוס היה גדול וכבר

ט. ביהכנ״ס "קצר ולפי חסד" אשר ברחוב "תיאודור א פלאץ". ביכנ״ס של עמלים, סוחרים זעירים בעלי קיוסקים ודוכנים של מנופקטורה. הם התאחדו לפי הוראת הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון, שנתן את השם לבית־הכנסת, כדי להתפלל וללמוד שעורים בתורה לעזור איש לחברו, לשמור על מדות טובות ובעיקר על מדת צדק לקונה, ככתוב: "הין צדק ואיפה צדק יהיו לך, לא תעשה עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה" "קצר ולפי חסד" (משלי). ...

סב. בית־המדרש הגדול, ברחו ב בואימו ב בתוך־העיר. התפלל ו ב ו בשעת ו נכבד י לבוב, גדולי־ התור ה ורבניה. הי ה מרכ ז ש ל לומדי ם ותלמידי־חכמי ם מופלגים. בחורי ם מבוגרי ם הי ו לומדי ם ש ם יומ ם וליל. וכא ן הית ה אח ת הספריו ת הגדולו ת ש ל ספרו ת תורנית, וביניה ם ספרי ת הגאו ץ ר׳ יוסף־שאו ל נתנזון, שע ל גליונותיה ם הגהותי ו בכתב־ידו. ...

... אך הקלויז נשאר כמקום מכובד בעיר. בין ראשי המתפללים היו חכמים וסופרים, חסידים ואנשי־מעשה: הרב ר׳ איטשע אטינגר, ר׳ הרצל׳ רפפורט ובנו ר׳ משה רפפורט, ר׳ יעקב באב״ד, בנו של הרב מקאליש — כל חברי בית־הדין של הגאון ר׳ אלכסנדר היילפרן, ובתוכם ר׳ בעריש מודלינגר, הגביר הנודע ר, ה״רש רוקח, ר׳ אברהם אנשיל ראב״ד מטאמאשוב, תלמידו של ר׳ יוסף־שאול נתנזון, הנדבן הנודע ר׳ אלתר חסיד, ר׳ שמחה רפפורט, ר׳ שמעון קליגר ור, משה פיפעס (שהיה גבאי הקלויז במשך 40 שנה), וכן ר׳ שמלקא די״הורביץ, ראש קהלת לבוב.

... הגאון ר׳ יוסף שאול נתנזון, ששימש ברבנות בלבוב, הכריז בכל מקום שהוא מתנגד לחסידות ושונא את החסידים, והיה קובל על החסידות שהמעיטה את התורה. ...

בשנת תר״ח (1848) בערך, מסרה מרת חיה־טובה את דפוסה לידי בנה, ר׳ אברהם יוסף מדפיס, והוא שכלל והגדיל את המפעל לפי רוח הזמן בטוב טעם ודעת, ונטל עליו להעשיר את הספרות התורנית בספרים מועילים. בשנת תרי״ט התעתד להוציא מחדש את התלמוד בבלי, ואחרי עשותו את ההכנות הנחוצות לקח הסכמה מן הרב הנודע, ר׳ יוסף שאול נתנזון, כדי למנוע הסגת־גבול, שלא יבואו אחרים ויתחרו עמו, כמו המדפיס ר׳ אברהם יצחק מנקים. הרב ישעיה שור, האבד״ק מיאסי, אומר בהסכמתו: "מצוה גדולה לסייע להנגיד ר׳ אברהם יוסף מדפיס נ״י לקבל ממנו הש״ס וכל מי שיקנה הש״ס גדול ממדפיסים אחרים זולתו, שלא כדין של תורה עשה". בהדפסת התלמוד הוחל בשנת תר״ך והמלאכה נגמרה בשנת תרכ״ח במלוא הדרה. אחרי־כן הוציא גם ארבעת חלקי שולחן־ערוך עם כל המפרשים, חמשה חומשי תורה עם פירושים שונים, ועוד כהנה. ...