Henrik Markusfeld

גם בתוך האינטליגנציה היו חילוקי־דעות בנוגע לעמדה כלפי הבעיות המדיניות של גליציה. בניגוד ליהודים הנאורים בקרקא ומנהיגיהם ד״ר אטינגר, הנריק מרקוספלד אברהם גומפלוביץ, שתמכו בפולנים, היתד. רוב האינטליגנציה היהודית בלבוב אוהדת את שיטת־הריכוז האוסטרית ותמכו ב״מפלגת התחוקה" (פערפאסונגס־פארטיי). ורק מעוט, ומרק דובס בראש. תמך בפולנים. בשאלות יהודיות עמדה האינטליגנציה כולה במאבק קשה עם האדוקים וכל שאיפתם היתה להשאר בשלטון הקהילה ולהגשים את תכניותיהם בשטח החינוך והתרבות. ...

... היהודים בתנועת המרד. בקרק אנהל ו תעמולה לשם זה: ד״ר יעקב דרובנר, ד״ר יוסף אטינגר, ביננפלד, אדולף אלכסנדרוביץ, הנריק מרקוספלד ומשפחת גומפלוביץ. בלבוב היה המצב שונה מזה: היהודים היו מושפעים מן התרבות הגרמנית ולא נלהבו לענין הפולנים. אמנם, חלק של הסטודנטים היהודים הצטרף לפולנים. תלמידי הפקולטה למשפטים, יוסף לבקוביץ, מאוריצי יקלס ופיליפ צוקר היו היוזמים הראשיים וארגנו את חבריהם ברוח זו, אך לא הצליחו להשפיע על כל הסטודנטים. רבים מהם לא אהדו את ההתבוללות הפולנית, ומנהיגם־דברם היה פיליפ מאנש, יליד ^בוב. (נולד ב־17 במרס 1838). אביו, ר׳ שלמה מאנש, היה סוחר ידוע, משכיל, שחינך את בנו ברוח חילונית. בשנים 1855—1861 למד פיליפ מאנש משפטים באוני״ ברסיטת לבוב. מנעוריו התעניין בענינים יהודיים וביחוד, באידיש ודקדוקה. ידידו היה לודביק גומפלוביץ, מנהיג הנוער המתבולל בקרקא. בניגוד למתבוללים, נקטו מאנש וקבוצת חבריו עמדה, שהיהודים הם לאום בעל תרבות גדולה, שאינו זקוק להתבוללות. רעיון זה השפיע על מאנש לאחר״זמן לפעול במסגרת "שומר ישראל". לפיכך התאונן לודביק גומפלוביץ, על הנוער היהודי באוניברסיטת לבוב שלא נטה לקו הלאומי הפולני 43 א).