Beit Almin Shul

בחלקו היה בית־הקברות מוקף גדר ובחלקו חומה, בשער הכניסה עמד אוהל, כאן ערכו את האזכרות, הספידו את הנפטרים, ומכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום היתה גדולה מאד, ברבות הימים נמצא בית־הקבמת כמעט במרכז העיר.