Amsterdam

... המלך סוביסקי, שתקפתו מחלה קשה בשנות 1670 * 1671, הזמינו לרפאו ודרש שיגור על־ידו בזולקוב. הוא נשאר שם עד מות המלך בשנת 1696, וחזר לביבה. כאן בנה לו בית מפואר ברחוב היהודים (מספר 19), והיה מכובד על הקהלה. עוד בחייו של המלך סוביסקי היה ״נשיא ארץ־ישראל״ ובשנת 1698 נבחר לפרנס בועד ד״א. בתפקידו הצליח לסדר ענינים חשובים, כגון: סכסוך בין המדפיס אורי בן אהרן פייביש הלוי, שהעביר בשנת 1690 בית־דפוס מאמסטרדם לזולקוב,

... 9) מגלוגא והוזמן כרב לעדת האשכנזים באמסטרדם, ומאז נקרא ר׳ אריה ליב אמסטרדמר. בתו נחמה היתד, נשואה לנכדו של בצלאל המוכסן, ר׳ משה בן יוסף מזולקיב, והוא אביו של ר׳ מרדכי צבי אורנשטיין, רבה של לבוב. ...

... נולד בערך שנת ש״ץ לר׳ אריה ליב האב״ד בזוואלין, אשתו אחות ר׳ משה רבקש בעל "באר רגילה", קיבל תורה מפי דודו ומפי הר״ר העשיל בלובלין. התחתן עם בת ר׳ יוזפיש מלבוב, נינו של ר׳ אברהם הורוויץ בעל "יש נוחלין", בשנת תל״ד הדפים ספרו הראשון "דברי דוד" ובאותה שנה נתקבל לאב״ד בלידא פלך ווילנא, ועל שם רבנותו זו היה מכונה ר׳ דוד לידא, משם נתמנה לרב באוסטרהא, ובשנת תל״ז לאב״ד במגנצא והגלילות, ובר״ח אלול ת״מ לאב״ד של קהל האשכנזים באמשטרדם, שם פרסם ספריו, "סוד ה׳," ו״שרביט הזהב" וס׳ "מגדול דוד" ו״שימר שבת", והתחיל בהדפסת ספרו הגדול "עיר דוד".

שתי הקהלות, האשכנזית והספרדית, כבדוהו והעריצוהו על גדלו בתורה ומדותיו התרומיות ועל התקנות שהנהיג ברבנות ולטובת הקהלות. אולם, פרצה מחלוקת בינו לבין רב הקהלה הספרדית ר׳ שלמה איילון שהסכים על ספר "דברי נחמיה" מאת נחמיה חייא אחיון בעוד אשר ר׳ צבי מצא בספר דברי מינות של כת שבתי־צבי, ושוב הניח ר׳ צבי גם את הרבנות באמסטרדם ונסע ללונדון, שם נתקבל בכבוד רב ולזכרון שהותו שם צייר אומן אחד דמות דיוקנו. אבל הוא לא נשאר שם הרבה חזר לפולניה דרך עמדן, הלברשטט, ברלין וברסלוי, עד שנתקבל בשנת תע״ד לרב אב״ד בלבוב, בה הנהיג נשיאותו ברמה. גם שרי המדינה חלקו לו כבוד גדול, שלא נעשה מעולם לרב בישראל, והיה לו רשיון לדון גם דיני־נפשות, אבל לא האריך ימים על כסאו ועל הא ל אלהים בלילו יום ב׳ דרח אייר תע״ח. ...

... שא ז יצא ה הורא ה אח ת מלפנ י ר ׳ צב י שהכב ה מחלוק ת בינ ו לבי ן הרמ״ ז רוטנבר ג חבר ו ברבנות . מחלוק ת ז ו יצא ה חו ץ לגבולות־העיר , הי ו מגדולי־הדו ר שעמד ו בצ ד הר ׳ צב י והי ו שהתנגד ו להכרעתו , התחדד ו היחסי ם בי ן שנ י נשיא י בית־די ן אלו , ע ד שר ׳ צב י הסתל ק עצמ ו מהרבנו ת וחז ר למשרת ו הקודמ ת כראש־היש־־ב ה בקלויז , ול א ארכ ו הימי ם ונתקב ל לר ב באמסטרדם , וכמע ט שהתיש ב ש ם הזדר ז לפרס ם קוב ץ תשובותי ו בש ם "חכ ם צבי " שבה ן תפס ו התשובו ת שבהורא ה השנוי ה במחלוק ת מקו ם יות ר מכ ל שא ר ההוראו ת שבספר , כאל ו כ ל הדפסת ו התכופ ה ל א באה , אל א למע ן פרסי ם נמוקי ו בהורא ה זו .

... תקט״ו (1755), ר׳ אדיה ליב ב״ר שאול, אביו בנו של הר״ר העשיל, היה אב״ד בלאקטש, בריסק, אפטא, קרקא וגלוגא, גם ר׳אריה ליב כהן ברבנות בכמה קהילות חשובות כרישא וגלוגא, אחרי־כן נקרא לשבת על כסא הרבנות בלבוב מקום חותנו ה״חכם צבי", זמן מה שימש ברבנות, אבל מפני המחלוקת בקהל ה בקשר לתביעות בעל "פני יהושע". לא השתקע בלבוב ולא הניח רבנותו בגלוגא, עד שנקרא לכהן כרב באמסטרדם, ושם נפטר בשביעי של פסח תקט״ו. ...

... לאחר שעזב החזן אברס את לבוב, מילא את תפקידו סגנו משה רומן, ורק בשנת 1862 נתקבל כחזן אוסוולד וייס משגדין, למדן ומשכיל. ד״ר לוונשטיין והחזן וייס הצליחו לרכוש להם אהדה בצבור המתפללים ב״היכל״. ד״ר לוונשטיין נולד במינדזירז׳צי, 1821, היה מצאצאי הרב בעל "פני־ יהושע", וקרוב למשפחות הירץ ברנשטיין והוריויץ. למד באמסטרדם ובהאנובר (בישיבת הרב ר׳ נתן אדלר, שהיה אח״כ רב בלונדון), באוניברסיטת פראג ואצל הרב שי״ר, יעקב־יוסף אטינגר ועוד. היה מטיף ומנהל בית־הספר בליפטו־סט־מיקלוש וכיהן כרב בבוטשוביצה, ומשם נקרא ללבוב.

... לאחר 150 שנה, נוסד בית דפוס עברי, בעיר הקרובה לעיר לבוב׳ זולקווא׳ שדה אחוזת המלך יוהן וווסוביסקי׳ על ידי המדפיס הר׳ אורי שרגא פי־יבוש הלוי מעיר אמשטרדם, אשר המלך חפץ ביקרו, והציג לו יד בה־כלוי■), והוא סיפק צרכי עמנו בספרים, ואחרי מותו עבר דפוסו לבני משפחתו, שגם הם הלכו בעקבותיו.

... בשנת 1865 הוציא ע״י המדפיסים קוגל ולוין בספר אחד את החוברת השלישית עם דברי הקדמה של מנדל מוהר ודוד רפפורט, ומאמר על תכונת בית־החיים באמשטרדם של גבריאל פאלק ואמרי־ נועם של הלמדן הידוע יעקב יוטש מלבוב. ...