Hanover

... לאחר שעזב החזן אברס את לבוב, מילא את תפקידו סגנו משה רומן, ורק בשנת 1862 נתקבל כחזן אוסוולד וייס משגדין, למדן ומשכיל. ד״ר לוונשטיין והחזן וייס הצליחו לרכוש להם אהדה בצבור המתפללים ב״היכל״. ד״ר לוונשטיין נולד במינדזירז׳צי, 1821, היה מצאצאי הרב בעל "פני־ יהושע", וקרוב למשפחות הירץ ברנשטיין והוריויץ. למד באמסטרדם ובהאנובר (בישיבת הרב ר׳ נתן אדלר, שהיה אח״כ רב בלונדון), באוניברסיטת פראג ואצל הרב שי״ר, יעקב־יוסף אטינגר ועוד. היה מטיף ומנהל בית־הספר בליפטו־סט־מיקלוש וכיהן כרב בבוטשוביצה, ומשם נקרא ללבוב.

ישראל אלתר נולד בשנת תרס״א (1901), נין ונכד למשפחה מיוחסת בלבוב (התייחס ל„טורי זהב״), היה שר כמשורר בלבוב ובהיותו בן 17 עבר לוינה ולמד חזנות אצל החזן מילר הידוע. כחזן התחיל בבית הכנסת "תלמוד תורה" ברחוב מאלץ בוינה, ואח״ב ב״היכל״ במחוז xx באותה עיר. בשנים 1925 — 1936 כיהן בכבוד כחזן בביהכנ״ס הגדול בהאנובר, בגרמניה. ביקר במרכזי הקהילות במערב ובמזרח אירופה, ושר לא רק חזנות, אלא גם שירי־עם יהודיים. בביקוריו הופיע אלתר יחד עם החזן הידוע משה קוסוביצקי, שאמר אז, כי שניהם שרים "כדת משה וישראל" (משה קוסביצקי וישראל אלתר). משנת 1936 מכהן אלתר בתפקיד חזן ראשי ביוהנסבורג, באפריקה הדרומית. הוא חיבר פרקי חזנות רבים, בהם היצירה המפורסמת "עקבי אבן מהללאל אומר", "רבש״ע" דיום כפור קטן, שהופיעו בדפוס והוקלטו מפי החזן משה קוסוביצקי. אלתר עסוק כעת בהדפסת כל חיבוריו. ...