Jewish schools

לפי צו הקיסר מ־4 באפריל 1805 לתת רשיון־כניסה למורי בתי־הספר היהודיים אם יעסקו בהוראה ולבעלי־ מקצוע מומחים למפעלים חיוניים שאין למצוא בעיר כמוהם־). ההוראות פורסמו בהודעה מודפסת שהזהירה בפני כניסת יהודים זרים, באיום קנס־כסף או מלקות. במצב שנוצר הוכרחו היהודים שגרו בפרברי ברודי והאליץ לעזוב את מגוריהם ולעבור לפרברי זילקיב וקרקא. ...

ציין בהדגשה מיוחדת, שהתלמוד מחנך את היהודים לשנאת הגויים, בתפילות נמצאות קללות נגד הנכרים. החינוך מביא לדרך־פראות ולהתרחקות מיתר האוכ- לוסים. השינוי יבוא ע״י חינוך חילוני משותף של הנוער היהודי והנוצרי, פירוק בתי־הספר היהודיים, לימוד התורה בשפה הגרמנית, ביטול התלבושת היהודית ואיסור פיאות־וזקן. על העדה יש להפקיד ראש־יהודים ארצי (אבערלאנדעסעלטעסטער) משכיל, כפקיד ממשלתי במשכורת של 2.000 פלורין לשנה. מלבדו יש למנות גם פקיד נוצרי. שניהם ימנו קומיסרים יהודים, שיסדרו מפקד, בשיטת כרטיסיה לכל נפש. מבחינה מנהלית רצוי שהסמכים בנוגע ליהודים תהיה ברשות העיריות. בכל מקום יעמוד רק פרנס אחד בראש, פרט לערים לבוב, ברודי, קרקא ולובלין, בהן יהיו שני פרנסים 16 ). ...

... והצדקה*) ; מוריץ קולישר — עניני החינוך ובתי־ הספר 3). עניני הקהילה התנהלו מתוך סבלנות הדדית, והנאורים השתדלו להרחיב את המוסדות הציבוריים. בבית־החולים עבדו הרופאים ד״ר מוריץ רפפורט, ד״ר זילברשטיין וד״ר וויץ. דאגה מיוחדת ניתנה לבתי־ הספר: עוד בספטמבר 1867 החליט ועד־הקהלה פה אחד, להכניס את לימוד השפה הפולנית לבתי־הספר היהודיים. בו בזמן נוסדה גם אגודה להפצת השפה הפולנית באוכלוסיה היהודית. בראש האגודה עמדו ד״ר הניגסמן 4), מרקוס דובס, מ. קולישר, יהושע מיזס, הרב לונשטיין, ד״ר יוליוס קולישר, ד״ר פיליס צוקר וד״ר י. פרנקל. שאיפתם להוציא גם עתון למען היהודים הוגשמה עם יסוד האגודה "שומר ישראל". ...

... פעולה מיוחדת נעשתה ע״י ד״ר קולישר למען 2 בתי־הספר היהודיים, בהם למדו 1298 ילדים, להרחיבם כדי קליטת תלמידים נוספים. כ־500 ילדים יהודים למדו בבתי־הספר הכלליים. לתקציב בתי־ הספר היהודיים הוצאו 36.000 פלורין. ...

את בתי־הספר בזמן הבחינות ובכל פעם הגישו דו״ח על הזנחת התלמידים, שאינם מתקדמים בקליגרפיה וכד׳. על יסוד הדו״ח הביע הקיסר פרנץ 1 בשנת 1793 את אכזבתו על מצב בתי־הספר היהידיים שאינם ממלאים את התפקיד המיועד להם וציווה להדביק את הודעתו בכל בתי־הכנסת. על כל המלמדים הטיל באיומי עונשין להמריץ את תלמידיהם ללמוד בבתי־ הספר. לשם תיקון המצב נקבעה על ידי הגוברניון ועדת־חקירה, בראשותו של פון פלמינג, שמסרה דו״ח קשה בו הדגישה, שהקהל לא היתה גובה במשך 3 שנים את הקנסות שהוטלו על ההורים. במסקנותיה הציעה הועדה להעניש את ההורים על העדר ילד בזמן השיעורים בעונש כספי או במאסר 4 ימים. על הילדים יהיה להעתיק את רשימות המשתמטים 66 פעם ועל ראשי־הקהלה להדביק את הרשימות בבתי־הכנסת והמגינים. ...