Chelm

... נחמנוביץ. ברשותו נמצאות תחנות מכס בחלם, קראס־ ניסטאב ופוטיליטש, שם חכר בחכירת־משנה את המכס מידי האצילים הפולנים, ואצל בואהרוביצקי ופאבל אורזכובסקי. בשנת 1595 הואשם על סחיטת כספים מן הסוחר סבסטיאן פוגט מדאנציג ופוטר מכהונתו. אולם כעבור זמן קצר מצא שותף חדש וחכר שלוש טחנות, בריכוודדגים, מס־שוק, מס־משקאות בלבוב ופשמישל. כנראה שריכז בידיו עסקים רבי היקף. סופו היה טראגי: בשנת 1607 התנפלו עליו העגלון שלו יאן ומשרתו אברהם, ולאחר שהרגוהו ושדדו ממנו הכל נמלטו. בנו, לבקו (לוי), קנה בשנת 1618 את ביתו של המשומד יאן באפטיסט פולטוביץ, אחרי שהוכרח לעזוב את הרובע היהודי בחוץ־לעיר 3). ...

במאבק זה עם העיריה הצטיין במיוחד הסיטונאי היהודי יוסף בן שכנא (יוסק ו שכנוביץ) בנו של המ:*כ ס שכנא. אביו, בא מהרובישוב, השתקע בלבוב באמצע המאה ט״ו והצליח לתפוס מקום נכבד בחיי הקהלה, ייוסף ירש מאביו רכוש גדול. הוא בעצמו חכר בשנים 1484 — 1487 את המכס בהרובישוב, לובלין ובלז 38) ואח״כ גם בלובאצ׳וב, לבוב וחלם. הכנסותיו המרובות עשוהו אחד מאילי הכסף, בעלי השפעה על הכלכלה ברייסין וואלין. העירוניים היו שונאיו ומקנאיו בעמדתו. בשנת 1504 שודדו אחוזותיו ובתיו, והוא שוחרר ב״19 בדצמבר 1504 מתשלומיו למשך 3 שנים 39). בו בזמן מהר לו המלך לשלוש שנים את הארנדה (חכירות) של תשלומי מעבר״סחורות, ומס" גשרים בחבל פודוליה, האליץ, לבוב. סאנוק, פשמישל, בלז וחלם, תמורת תשלום 400 מרק, והעניק לו כל זכויות הנתונות לחוכר״המלך והוא שוחרר גם מן השיפוט הרגיל 40). בשנת 1505 החליט הסיים בראדום לאסור על היהודים חכירת הכנסות צבוריות, ויוסק ו עזב את ההגירות ועבר להשתקע בלובלין, יעסק ...