Rabbi Moshe Elhanan Alter

... דעות בתוך הציבור היהודי בשאלת ההשתתפות בפעולה זו. הסתדרויות ומפלגות שונות היו כנראה נגד השתתפות הקהילה בצורה כלשהי, ועל עמדתם השלילית הודיעו למועצה היהודית. ברם, אין לנו כל ידיעות מדויקות על הדיונים והישיבות שהתקיימו, מלבד על אינטרבנציה אחת, שהיתה כנראה אחת מרבות. הרב ד״ר דוד כהנא (שאחרי שחרור פולין נעשה רב ראשי בצבא הפולני) מספר שלפני התחלת הגירוש באה אל יו״ר המועצה היהודית ד״ר לנדסברג משלחת מורכבת ע״י הרבנים ישראל ליב וולפברג, משה אלחנן אלטר, ד״ר קלסן חמודות וד״ר דוד כהנא והזהירוהו כי לא יסכים לתת את פקידי הקהילה לעזרה במפעל הגירוש • ד״ר כהנא מספר, שד״ר לנדסברג לא החזיר להם תשובה ברורה, אלא התאונן שאין המועצה היהודית יכולה לעשות כרצונה, באשר היא תלויה בכל מעשיה ופעולותיה בשלטונות הגרמניים • נראה, שמנהיגי הקהילה קיוו להמתיק את רוע־הגזרה על־ידי השתתפות הפקידים והמשטרה, ולהציל מן הגירוש ככל שיוכלו • אך כעבור ימים מספר נוכחו לדעת, כי הגרמנים רצו רק שהמעשה ייעשה בידי יהודים, וכי אין הם מקפידים בשיקולים של "אלמנטים אסוציאליים" אלא לוקחים גם סתם מחוסרי עבודה, זקנים, ילדים, חולים ובעלי־מום וכן בעלי מקצועות "בלתי־ פרודוקטיביים" כגון סרסורים, ספסרים וכר. לפעמים לא הועילו גם תעודות־עבודה • כפי שאמר אחד הפקידים