City Council

אכן, בשנת 1455, במות אולשניצקי, ניתן ליהודים חלק הזכויות בחזרה. בגלל היהודים פרץ אז סכסוך בין הסטרוסטה של פרבר קרקובסקי ולבין מועצת־העיר. בעלי־המלאכה בפרבר שלמו את מסיהם רק לאוצר המלך. בעלי־המלאכה הנוצרים בעיר ראו בהם מתחרים קשים ודרשו מהעיר להגביל את מספרם. בשנת 1458 הביא הסטרוסטה הראשי של רייסין, אגדרזי י אודרבאש ("זע ספראווי"), לידי הסכם, שנתקבל גם על ידי המועצה, לפיו הותר להתגורר בתחומי השיפוט של הארמון רק למספר בעלי־מלאכה יהודים: חייט אחד, 2 נפחים, 2 סנדלרים, פרט לסנדלרים בעלי־המלאכה העוסקים במקצועם מקודם. לשאר בעלי־המלאכה אסור היה להתקבל, שלא לגרום לנזק לאגודות בעלי־המלאכה הנוצרים. ...

... בשנת 1543 שיחרר המלך את היהודים מתשלום מכס באופן שווה לשאר התושבים הנוצרים. למרות שיפור זה הראתה מועצת העיר את שנאתה ליהודים בהחלטתה משנת 1534 שנוצרי, הטוען במשפט כסניגור לצדו של יהודי יהא מוחרם. באותה החלטה נקבע שנוצרים קטולים ישבעו בבית המשפט, ארמנים ורותנים בכנסיותיהם, אך יהודי ישבע לפי התקנון של בולסלב משנת 1264, ז״א עטוף טלית ו״קיטל", כשהוא עומד יחף על כסא ומקבל על עצמו קללות נוראות, אם הוא מעיד עדות שקר.

... הישועים הגישו ערעור בפני מועצת־העיר. מרדכי לא הופיע אלא ע״י סניגורו והצהיר שאיננו מכיר בסמכותה. הופיע אך במועד השלישי והודיע שהישועים דורשים דבר לא להם. למועצת־העיר לא נשארה ברירה אלא להכיר בנכונות טענתו של מרדכי. ...

... העירייה והיהודים הגיעו לידי מסקנה שאין להמשיך במצב כזה ושאין מוצא ממנו אלא פשרה. העירונים התנגדו, אך מועצת־העיר החזיקה בדעתה וחתמה, באמצעות סגן־השופט ויקטורין קובאלסקי וסגן הסטרוסטה פסטרוקונסקי ב־28 בספטמבר 1592, על פשרה חדשה, שהיתה לרצונה. ...

הפורעים המשיכו בהסתערויותיהם, וניסו לחדור לתוך־העיר, אך בפקודת המועצה נסגרו בפניהם שערי החומה. לפני שער הרובע היהודי בעיר ניצב ראש מנזר הישועים לפי בקשת היהודים, כדי לעצור את הסטודנטים מלעבור שמה, עד שהספיקו לסגור את שער הרובע. האמצעים הללו כמעט שלא הועילו. הסטודנטים לא פסקו לאיים מעל גגות הבתים הגובלים עם הרובע היהודי, ואף החלו לפלוש משם פנימה. כשגברה הסכנה, דרשה מועצת־העיר מן היהודים כסף ובתוספת מכספי העיר גויסו מאה חיילים מזוינים. היהודים לא הסתפקו בכך, ופנו למפקד הצבא הראשי, סטניסלב פוטוצקי. בתחילת הפרעות בפרבר העיר, שלח פוטוצקי ב־8 ביוני 1664 הודעה למועצת העיר, שהפיקוד על לבוב ופרבריה נמסר לקצין התותחנים ? — פרדיננד וולף, ויש לעמוד לימינו. ע״פ פנית היהודים, שלח פוטוצקי שתי פלוגות פרשים בפיקודו של טרנבסקי. הוא מסר להם הוראה מפורשת שלא יתאכסנו אצל יהודים, אלא רק בבתי נוצרים, בעיר ומחוץ־לעיר — אכסון באונס וכפיה. עובדה זו שמשה

... התחיל שוב משא־ומתן להסדר הדדי, לפי דוגמת ההסכמים הקודמים. בשנת 1676 החליטה מועצת־ העיריה, שמותר לסחור בעיר רק ליהודי בעל־רכוש או מגרש. סוחרים בסחורות־יבוא מחו״ל או באריגים דיו מחריבים להוכיח שהם בעלי נכסים שערכם 5000 גולדן, לכל הפחות. למסחר זעיר היה דרוש רכוש של 000 > : גילדן; ולמסחר יינות משובחים רכוש של 6000 גולדן ולייגות פשוטים ותמד היה דרוש רכוש של 3000 גולדן. למוזגי בירה וייךשרף הספיקו נכסים בשווי של 1500 גולדן בלבד. ...