399 רבנים דראשי־ישיבות 400 ריש־מתיבתא וראש בית־דין, אחד מגדולי המורים, פה מפיק מרגלין, י״ג אב ת״ט. תי״א (1651), ר׳ מתתיהו ב״ר סיני, רישא דמתיבתא וגדול הדיינים, דלה והשקה בגי דורו, חסיד ועניו מתלמידיו של הלל, ז׳ כסלו תי״א. תי״א (1651), ר׳ אליעזר ליפמן ב״ר עקיבא ארי שבחבורה, גאון מופלא ומקובל אלהי, בן ל״ב יגע בתורה יותר מתלמי דו ותיק בן כפלים, ז׳ שבט תי״א. תי״א (1651), ר׳ אברהם ב״ר ישראל יחיאל כ״ץ רפפורט־שרנציל, אביו ר׳ ישראל יחיאל מגדולי התורה בקרקא, בהיות בנו ר׳ אברהם בן י״ג דרש בבית הכנסת הגדול בקרקא, ודברי תורה בשם יניק וחכים זה נתפרסמו אחרי כן בס׳ "נקי כפיים" (קרקא שנ״ח), בהתחתנו עם בתו של ר׳ מרדכי שרנציל מלבוב השתקע גם ר׳ אברהם בלבוב ולמד תורה מפי הסמ״ע, הרבה בישיבה וסיפק מהונו לתלמידים. נתמנה נשיא וגבא״י ("מרה דארעא דישראל"), שר וגדול אב ופטרון, חיבר ס׳ "איתן האזרחי" אשר מלבד חשיבותו בהכרעת הלכה הוא מקור חשוב לדברי ימי־ ישראל בתקופתו ולתולדות חכמי זמנו. ח״י סיון תי״א. תי״א (1651), ר׳ אהרן ב״ר פנחס, ריש־ מתיבתא וגדול הדיינים, חסיד גדול ותפלתו היתה ברמ״ח איבריו, כ״ח תמוז תי״א. תי״ב (1652), ר׳ יוסף ב״ר אליקום גץ, חתנו של מהר״ם מלובלין, אב״ד חוץ־לחומה 1645 — 1652, ראש־ישיבה לעם גדול ורב, י״ז תשרי תי״ב.
תי״ב (1652) ר׳ יעקב ב״ר יוסף ישראל מבית א״ש, מופלג בחסידות בקדושה ובטהרה, ריש בי־דינא ודיין מצוין של ועד ארבע־ארצות, י״ב אב תי״ב. תי״ג (1653), ר׳ ישעיה ב״ר יוסף, ריש מתיבתא וגדול הדיינים, העמיד הדת על תלה וי־בים שתו ממימיו, א׳ חנוכה תי״ג. תי״ג (1653), ר׳ יוסף יהושע העשיל ב״ר בנימין, שר התורה ריש־מתיבתא, עלה למרום בן ארבעים ושנים כ״ד אדר א׳ תי״ג. תי״ד (1654), ר׳ מאיר ב״ר אברהם ז״ק, רב בתוך־העיר אחרי הרב ר׳ שלמה חריף (בשנים 1638 1654) מופלג בכל חכמה וחסידות, שר הבירה אספקלריא המאירה ר״מ ואב״ד, ידו פרש לאביונים צדקתו כהררי לב זקן וישיש, כ׳ כסלו תי״ד. תי״ד (1654), ר׳ צצי הירש ב״ר יהודה ליב פפרקוון, האיר עיני ישראל בתורתו, מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, דיין מצויין, א׳ חנוכה תי״ד. תי״ז (1657), ר׳ צבי הירש ב״ר אהרן שלום סג״ל, תפש ישיבות בכמה קהאת, למד ושנה באישון כמו באורה, ו׳ טבת לפ״ק. תי״ח (1658), ר׳ נפתלי ב״ר צבי הירש, תלמיד בעל הסמ״ע, בקי בפוסקים ורוב חלקי הש״ס והרי״ף היו שגורים על פיו, גדול הדיינים, הושענא רבה תי״ח. תי״ח (1658), ר׳ יוסף ב״ר אברהם חייניש, ראש ב״ד וריש־מתיבתא, העמיק בפלפולא דאורייתא, ערב ר״ח שבט תי״ח. תי״ט (1659), ר׳ מרדכי מנדל ב״ר מנחם מענדל, אחד מגדולי המורים, דיין מצוין ועמקן בפלפולא דאורייתא, ז׳ טבת תי״ט. תי״ט (1659), ר׳ יוסף ב״ר נתן חלויהלר,
אחיר׳ יום־טוב ליפמן בעל "תוספות י־ו״ט", ראש בי״ד וריש־מתיבתא, איש אשר רוח אלהים בו להנהיג את בני הקהלה ולהעמיד הדת על תלה, כ״ט טבת תי״ט. ת״כ (1660), ר׳ יעקב ב״ר אברהם יעקב, יוסף אשכנזי קצינל בוגין, מילא מקום אביו בתורה, ריש בי־דינא וריש־מתיבתא, מלא חכמה ויראת ד׳ והנהיג בני הקהלה בחכמה, י״ג אדר ת״ס
תכ״ד (1664), ל״ו צדיקים וקדושים, בהטבח האיום שערכו הצוררים מח׳ באייר עד כ״ד כיוון תע״ד נהרגו כמה איש מהם גדולי תורה וראשי ישיבות, נודעו לנו מהם בשם הקדושים: בח׳ באייר: ר׳ אברהם ב״ר יוסף (ר״מ בקולומיי), ר׳ אהרן יחיאל ב״ר אשר (ר״מ), ר׳ אליעזר ב״ר שמואל, ר׳ אליעזר ב״ר אביגדור, ר׳ ברוך ב״ר מרדכי, ר׳ דוד ב״ר יצחק נחמיש, ר׳ זכריה ב״ר יעקב, ר׳ חיים ב״ר ברוך, ר׳ חיים ב״ר משה הלוי, ר׳ יהודה ליב ב״ר שמואל כ״ץ מרגליות (רב בפרמישלן, גדול הדיינים ור״מ בלביב), ר׳ יצחק ב״ר יעקב, ר׳ מאיר ב״ר מנחם חזן הלוי, ר׳ מנחם ב״ר יצחק (ר״מ), ר׳ מרדכי ב״ר יחיאל (ראש ומנהיג המדינה), ר׳ מרדכי ב״ר שלמה (ר״מ), ר' משה ב״ר אברהם, ר׳ משה ב״ר שלום, ר׳ משה מאשקא ב״ד חיים (ר״מ), ר׳ נחמן ב״ר שלמה, ר׳ עוזר ב״ר שלמה, ר׳ עזריאל ב״ר אביגדור. ר׳ שלמה ב״ר דוד, ר׳ שלמה ב״ר שמואל, ר׳ שלום ב״ר ניסן, ר׳ שמואל ב״ר יהודה (ראש ומנהיג המדינה), ר׳ שמואל ב״ר יוסף חיות (ש״ץ בביהכ״נ בחו״ל נהרג באמצע תפלתו), ר׳ שמעון ב״ר מאיר. ר׳ שמשון ב״ר בצלאל (אב״ד ור״מ בכמה קהלות), כולם נהרגו עקה״ש ח׳ אייר תכ״ד.