403 רבנים וראשי־ישיבות 404 ואחר כן הרבי ץ תורה בהיותו ריש מתיבתא ומנהיג בלבוב. אסרו חג שבועות תנ״ו. תנ״ז (1697), ר׳ יהודה ליב ב״ר יעקב, חתנו של הר׳ משה חריף האב״ד. ריש מתיבתא, ב׳ דר״ה תנ״ז. תנ״ז (1697), ר׳ דוד מלידא ב״ר אריה ליב, נולד בערך שנת ש״ץ לר׳ אריה ליב האב״ד בזוואלין, אשתו אחות ר׳ משה רבקש בעל "באר רגילה", קיבל תורה מפי דודו ומפי הר״ר העשיל בלובלין. התחתן עם בת ר׳ יוזפיש מלבוב, נינו של ר׳ אברהם הורוויץ בעל "יש נוחלין", בשנת תל״ד הדפים ספרו הראשון "דברי דוד" ובאותה שנה נתקבל לאב״ד בלידא פלך ווילנא, ועל שם רבנותו זו היה מכונה ר׳ דוד לידא, משם נתמנה לרב באוסטרהא, ובשנת תל״ז לאב״ד במגנצא והגלילות, ובר״ח אלול ת״מ לאב״ד של קהל האשכנזים באמשטרדם, שם פרסם ספריו, "סוד ה׳," ו״שרביט הזהב" וס׳ "מגדול דוד" ו״שימר שבת", והתחיל בהדפסת ספרו הגדול "עיר דוד".
בימים ההם פרצה מריבה נגדו מפני החשד שבאחד מדרושיו יש רמז על גדולת שבתי־צבי, פרנסי־ הקהלה נתנו אימון להעלילה והעבירוהו מרבנות, אז עזב מקומי וחזר ללבוב וא ל משפחתו שגרי שם, הריב בא לפני ועד ארבע־ארצות וגדולי הדור עמדו לימינו בכל תוקף והחרימו את המעלילים ואת פרנסי קהלת אמסטרדם. ר׳ דוד שב למשרתו אבל כאשר לא שככה המריבה בקהלתו, התפשר עם הפרנסים בעניני פצייי ם שקיבל מהקהלה, הניח את הרבנית ויצא את העיר וחזר ללבוב. מלבד הספרים הנזכרים חיבר ס׳ "עיר מקלט" על תרי״ג מצות (דיהרנפורט ח״ן), "חלקי אבנים" על פירוש רש״י (פיורדא—פראג תנ״ג), "תפוחי זהב" (פיורדא תנ״ג) ו״יד כל בי" (פפא״מ תפ״ז), ספרו "עיר דוד" נשלם בדפוס אחרי פטירתו (תע״ט), ונח נפשו בלבוב בי״ז חשון תנ״ז. תנ״ז (1697), ר׳ יצחק ב״ר יעקב קיקנש, גדול הדיינים, אביר הרועים, גודר גדר ועומד בפרץ, ועשה אזנים לתורה, זאת חנוכה תנ״ז. ת״ס (1700), ר׳ יהושע פאלקי״ר יהודה ליב, מגיד ודרשן דלא אתמר מימות יהושע כוותיה. מחבר ספר "עמק יהושע", ה׳ אייר ת״ם. תס״ב (1702), ר׳ יעקב ב״ר אברהם, יגע בתורה כארי וכלביא והאיר עיני ישראל בתורתו, ריש מתיבתא, בנו של ר׳ אברהם אב״ד ברוטרד ם וחתנו של ר׳ דוד לידא • ערב ר״ח אדר תס״ב. תס״ב (1702), ר׳ יוסף ב״ר משה חריף סג״ל, ריש־מתיבתא, ואחרי כן אב״ד בפשמישל, חתנו של ר׳ יהודה ליב חסיד אב״ד בלבוב, א׳ דר״ח אייר תס״ב.
תס״ב (1702), ר׳ משה פנחס ב״ר ישראל חריף, אב״ד בשתי הקהלות, תוך־העיר וחוץ־לחימה, מראשי ועד ארבע ארצות, חיבר הגהות והוספות לסדר הגט מזקינו הר׳ משה חריף הראשון, כ״ד אלול תס״ב. תס״ג (1703), ר׳ אשר ב״ר ראובן, דיין מצויין, נהרג במפולת שנגרמה ע״י התפוצצות במחסן אבק־ שריפה, ג׳ כסלו תס״ג. תס״ט (1709), ר׳ משה ב״ר דוד, מופלג בחסידות בקי בנגלה ובנסתר, דיין מצויין ולמד עם תלמידים שיעורים כסדרם, א׳ סוכת תס״ט. תס״ט (1709), ר׳ בנימין ווואלף ב״ר יהודה קלמניקיש, ריש־מתיבתא, ישב בשקו ובתעניתו משבת לשבת. יסד קונטרס "הנהגת הביתי", זי׳ שבט תס״ט. תס״ט (1709), ר׳ ישעי׳ ב״ר מנחם מענדל קאצנלפויגן, חתנו של הר׳ משה פנחס חריף האב״ד, דיין מצויין והוראתו בקדושה, הנהיג בני הקהלה בחכמה והעמיד תלמידים הרבה. א׳ דר״ח אייר תס״ט. ת״ע (1710), ר׳ חנוך ב״ר מרדכי, ל״ד שנה ראש־ישיבה בלבוב, ערב ר״ח שבט ת״ע. תע״ב (1712), ר׳ נפתלי הירץ ב״ר ישראל אשכנזי, נתכנה מבני זמנו "רבי ר׳ הירץ" לא הניח דבר מספר התורה שלא גמרה, ראשון לגזברי קודש כר׳ פנחס בן יאיר. 1702 — 1712 אב״ד ומר״צ בלבוב והגליל אחרי חותנו הרב משה פנחס חריף, הרבה תורה מובאים בשמו בספרי גדולי זמנו, י״ח חשון תע״ב. תע״ב (1712), ר׳ שמואל ב״ר חיים, ריש־ מתיבתא ומגיד בבית המדרש דחוץ לחומה, נאה דורש ונאה מקיים, ד׳ אב תע״ב.
תע״ד (1714), ר׳ יואל ב״ר יצחק אייזיק היילפרן, נתכנה ע״י בני דורו "דער גרויסער רבי ר׳ יואל" (הרב ר׳ יואל הגדול), מקודם היה אב״ד ור״מ בלוצק, אחרי־כן בפינסק, וכאשר יתקבל הר״ר נפתלי כ״ץ לפוזנא מילא מקומו באוסטרא, ובשנת תע״ב אחרי מותו של הרב ר׳ נפתלי הירץ אשכנזי נתקבל לאב״ד ור״מ בלבוב, אולם טרם בואו לשכון בלבוב נח נפשיה באוסטראה ד׳ תשרי תע״ד. תע״ז (1717) ר׳ מנחם מענדל ב״ר אשר פאטיקר, רב ומו״צ בברזן, אחרי כן אב״ד בגליל