435 החיים הדתיים של יהודי לכוב 436 מלבד פעולות אלו יסד גם חברות ״גמילות־חסד״ וכף. את דרשותיו פירסם בדפוס והשתתף בכתבי־עת שונים והוציא גם ספר דקדוק שפת עבר. הר׳ כהן נקרא לכהן במטיף בלבוב. את דרשתו הראשונה השמיע בבית־הכנסת שבחוץ־לעיר בשבת פרשת עקב. המתקדמים, שהתאספו בבית־הכנסת, האזינו בקורת־רוח לדברי המטיף ולא חיכו עוד לדרשתו השניה, אלא ערכו עמו חוזה מיד והגישו את החוזה לאישור השלטונות — והאישור נתקבל. לפי החוזה נמסרה לו משרת מורה־דת (רעליג־ יונסוייזר) והוא נתחייב לפעול ב״היכל״ העומד לקום בבגדי־השרד שנקבעו לו כמטיף. כשיסודר ענין לימוד הדת, יוטל עליו לימוד־הדת בגימנסיות ובבית־ הספר הנורמלי, שיוזמים להקים במקום ויקבל את הנהלתו ואת הפיקוח על לימוד־הדת. אם לא יקבל את אישור השלטונות כמורה־דת, הובטחה לו הרבנות בלבוב על כל הזכויות והחובות התלויות בה. הרב כהן חזר להוהנעמם והתפטר שם ממשרתו, חזר ללבוב והגיע אליה ב־5 למאי 1844. דרשתו הראשונה כמטיף התקיימה גם היא בבית־ הכנסת שבחוץ־לעיר בשבת הראשונה לאחר בואו לכהן בלבוב, בנוכחות האינטליגנציה היהודית ונציג

הממשלה, הארכידוכום פרדיננד ד׳אסטה־אסטרייך, ראש המחוז פון מיהלבכר וראש־העיר פסטנבורג עם בני־לוויתו. הר׳ כהן היה לבוש מדיום של מטיף. לפי עדותו של אחי הרב, קרעו אנשי האורטודוקסיה למחרת את בגדיהם על חילול הבית הקדוש בציטאטות גרמניות מכתבי־הקודש. כדי להרבות את חמת החרדים — סופר בספר "מפיר עצת רשעים" ע״י מחבר עלום־שם, כי בשעת הדרשה פרשו את הפרוכת על הרצפה והמטיף כהן צעד עליה. משנפתח בית־הספר הנורמלי קיבל כהן את הנהלתו. בשנת 1844 נתקבל גם החזן יהושע אברם מטר־ נופול, שקיבל עליו את המשימה ליצור את מקהלת ה״טמפל" ולהכשיר את חבריה לתפקידם. אברם היה יליד ברודי, למד חזנות כעוזר לחזן מודל בבית־