461 בתי־כנסת י״יולייזן " 462 בכנר גולוכובסקי 11 — 12, נוסד במחצית הראשונה של המאה הי״ט, בית־תפלה של "אגודת בעלי־מלאכה " של מצנפות (ספאדקעס) ושטריימלעך. כאן התפללו גם תושבי הסביבה (די ברייטע גאס) וביניהם: ר׳ ישעיזדבצלאל מנקם שייצג שנים מספר את החרדים באגודת "שומר־ישראל" (אביו של ד״ר ברטילד מרווין, ממנהיגי המתבוללים ועורכי השבועון "יעד־ נושץ״ (שהתנצר אח״כ); וגם סבו ואביו של פרום׳ ד״ר מאיר בלבן. בראשית מאזדהעשרים קנה סוחר־ כובעים משה רייס, את שני הבתים (מספר 11 — 12), בנה שני חדרים גדולים, אחד מסר ל״ספאדקעס" והשני לחסידי זידאטשוב, שהחזיקו כאן בקלויז שלהם. נו. קלויז ר׳ בצלאל מגיד, ברחוב אוביאזדובה ר׳ בצלאל מגיד היה בנו של הגאון הנודע ר׳ נפתלי הכהן מפוזנא, בעל "סמיכת חכמים" (פפד״מ תס״ד־ ס״ו). שנת יסוד של הקלויז לא ידועה, והתפללו בו חסידים של "חצרות", שדרו בסביבת זמארסטינוב־ זולקיבסקא. הרבה מחסידי הוסיאטין התפללו בקלויז זה, שהיה גם מקום תורה לצעירי חסידים בלבוב, במסיבות "קדושא רבא" בכל שבת ספרו סיפורי צדיקים ודברי תורה ועסקו בשירה, זמרה וריקודים. מבין הגבאים ידועים: אהרן לוטווק, אביו של הדיין ר׳ מרדכי זאב לוטווק, וכן משה סימון. מ. בית כנסת "מפרשי הים", ביחוב לוויא, ע״ש בעל "מפרשי הים". התפללו בו יהודים לומדים ובעלי בתים מן הסביבה.
נח. קלויז ר׳ יוסלי, מתלמידי ו של "החוזה מלובלין", ברחוב לוויא. מקום־תפילה לחסידים ואנשי־מעשה, וגם מקום־לימוד לצעירים. נט. בית־כנסת גדול, ברחוב בוגדנובקה. ס. בית־כנסת של בית־היתומים, ברחוב יאנובסקה, שבו התפללו, מלבד יתומים, גם דיירי הסביבה. סא. בית־הכנסת הגדול, הנקרא "סיקסטוסקא שוהל", ברחוב שאיניאכא. נוסד ע״י יהודי עשיר, נכבד ונדבן, ר׳ שלמה פלטץ, בשנות הארבעים של המאה הי״ט, בזמן שבנו את ה״היכל" ברחוב זולקיבסקא. מטרת יסודו של ביהכנ״ס ברח׳ סיקסטוסקא, מלבד היותו מקום תפילה לדיירי הסביבה, היתה כדי לשמש משקל נגדי של בעלי־בתים "אשכנזיים" בתוך־העיר נגד ה״טמפל". עד ימי המלחמה העולמית הראשונה ב־1914 התפללו בו צאצאיו של ר׳ שלמה פלטץ. הגבאי הראשי בביהכנ״ס היה אחד האחים מונד ברח׳ סיקסטוסקא. כאן התפללו ראשי־העיר ועשיריה, כר׳ שמלקא הורוויץ, ראש־הקהלה ועוד. גם הרב דמתא, ר׳ ליבה ברודאו וראש ביודהדין הגאון ר׳ משולם סאלאט, היו זמן ידוע בין מתפלליו. נוסף לתפלוות היום ניתנו כאן שעורי־תורה ע״י "מגידי־שעור", ולמדו בקבוצות בכל יום. בלילי שבתות של חורף, ובערבי הקיץ למדו מדרש על פרשת השבוע. מגיד־השעור האחרון היה ר׳ יעקל גריל. באחרונה התחילו להנהיג בביהכנ״ס תיקונים, שרבים ראו בהם סטיה מדרך המסורת שבית־הכנסת נבנה לשמה. הרב ד״ר דוד כהנא היה מטיף בבית־הכנסת עד 1939.
סב. בית־המדרש הגדול, ברחו ב בואימו ב בתוך־העיר. התפלל ו ב ו בשעת ו נכבד י לבוב, גדולי־ התור ה ורבניה. הי ה מרכ ז ש ל לומדי ם ותלמידי־חכמי ם מופלגים. בחורי ם מבוגרי ם הי ו לומדי ם ש ם יומ ם וליל. וכא ן הית ה אח ת הספריו ת הגדולו ת ש ל ספרו ת תורנית, וביניה ם ספרי ת הגאו ץ ר׳ יוסף־שאו ל נתנזון, שע ל גליונותיה ם הגהותי ו בכתב־ידו. סג. בית־הכנס ת "טורי־זהב". אח ד המקומו ת המקודשי ם לדורות, שמיחדי ם עלי ו א ת הדיבו ר במיוח ד בספ ר זה. במקו ם קדו ש ז ה התפלל, יש ב והור ה בע ל "טור י זהב", שבית־הכנס ת נקר א ע ל שמו. נבנ ה בשנ ת שמ״ב (1582) ונחש ב ג ם בעינ י הממשל ה כבית־נכות. בנינ ו — אמנו ת מפליאה, ורשו ם הי ה כרכו ש אמנו ת ממלכתי. כא ן שמר ו בקפדנו ת ע ל כ ל ת ג ות ג ש ל מנהג־אשכנ ז לפ י המסור ת ש ל "טורי־זהב". כידו ע הי ה בע ל "טורי־זהב" חתנ ו ש ל הגאו ן הנוד ע בע ל הב״ח, שהי ה ג ר בקרקא. שב ת אח ת ביק ר בע ל "טורי־זהב" בקרק א והתאכס ן אצ ל הב״ח. בער ב שב ת מס ר "טורי־ זהב" א ת ארנק־הכס ף לחותנת ו לשמיר ה ע ד אחר י השבת. בראו ת זא ת הב״ח, נמנ ע מלדב ר ע ם חתנ ו ימי ם אחדים. לימי ם שא ל "טורי־זהב" א ת הב״ ח ע ל מ ה ולמ ה הו א מצערו. השי ב ל ו הב״ח, כ י ר ב בע ל מעו ת חשו ד בעיניו. ובש ל כ ך נתמל א צע ר ול א יכו ל לדב ר עמו. בע ל הט״ ז התנצ ל בפנ י חותנו, כ י א ת הכס ף קיב ל מבעלי־בתי ם חשובי ם שהפציר ו ב ו לצא ת לש ם ריפו י עיניו. ר ק א ז נח ה דעת ו ש ל הב״ח.
סד. ביהכנ״ס "אגודת בנימין", ברחו ב ליצ׳א־קובסקי, ע״י גבול העי ר (שראנקען). נוסד בשנת תרס״ד ע״י ר׳ בנימין ויניץ ורעיתו בריינדל. ר׳ בנימין ויניץ היה סוכן ממלכתי ("קייזערליכער ליפעראנט") של חצץ ואבנים לכבישים ופרנסתו ברווח ובכבוד, יהודי אמיד וחסיד זידאטשוב בנה לו בית בגבול־העיר ובחצרו הקים בית־כנסת שהתפללו