541 הדפוס העברי בלבוב 542 הוא טוהר מחשד זה 8 ) ונפטר בשנת תקמ״ט. אז עשה בנו ר׳ אהרן שותפות את ר׳ מרדכי רובינ־ שטיי!ןי 9 ) , ומתחת מכבש־דפוסם יצאו הרבה ספרים . בשנת תקנ״ב נפרדו שני השותפים , ור׳ אהרן ארש לו לאשה את מרת חיה טובה , שהיתה אשת־חיל עטרת בעלה׳ ותמכה אותו בכל כוחה ואונה בעבודתו׳ עד שנת תקפ״א בערך , שאז נפטר בעלה׳ ומאז והלאה נהגה היא לבדה את בית־הדפוס על שמה . בתור מגיה עבד בדפוס זה שנים רבות התורני ר׳ יהודה ליב רייס 10 ) , וימלא מקומו אחריו הר׳ אב!תהם עדיל , בנו של מחבר ס׳ "אפיקי יהודה".

10) הוא היה בנו של הר׳ ישראל דיים, מנהיג הקהלה בלבוב (השוה: בובר, "אנשי שם", סימן ש״ב). " ) הדברים הללו הדפיס בשערי הספרים שנדפסו אצלו בשנת תקמ״ה׳ והדפיס בו ספרים שונים. במשך הזמן יצק גם אותיות גרמניות, ובשנת תקס״ב הוציא חוברות בשפה הזאת, וכנראה ללא רשיון המבקר. בגלל זה שמו עליו קנס של שמונה אדומים, ואת האותיות הגרמניות החרימו מבית־דפוסו ע״פ פקודת הקטיגור 12). בשנת תקס״ה החל המדפיס בהדפסת הוצאה נאה של "משנה תורה" לרמב״ם ותנ״ך עם שלושה תרגומים, המסורה הגדולה והקטנה׳ פירש״י׳ המזרחי׳ גור אריה שעה״ת, פירוש הרד״ק והאלשיך על ספרי הנביאים, מצודת דוד ומצודת ציון על נ״ך, ולשם זה אסף אז לביתו את התורנים ר׳ אברהם עדיל, ר׳ אהרן בה״ר נפתלי הירש ור׳ משולם זלמן בה״ר חיים סג״ל׳ שעשו כמיטב יכלתם למען יצאו הספרים נקיים מטעויות מתחת מכבשי הדפוס. שני הספרים הללו היו גולת־ הכותרת בעבודת המדפיס. הראשון נגמר בשנת תקע״א׳ בהוצאת ר׳ יוסף שמלקא רישר ושני שותפיו: והשני, בהוצאת המדפיס בהשתתפות חתנו הר׳ אשר למיל, ׳• 1) מה״ר מאיר דוד שרנצל׳ נסתיים בשנת תקס״ה• תחת השגחתו נדפסו עוד הרבה ספרים עד שנת תק״ף• מלבד זה היה לו בית־מסחר־ספרים בלבוב "מספר מ״ה ביי דער שול אין קראקוויר פערשטאט".

ד) הגברת יהודית, בתו של המדפיס ר׳ אהרן, שהיתה נשואה לר׳ דוד בה״ר מנחם מן ׳יסדה בית־דפוס בזולקווא" ) ונהלה אותו בידיה החרוצות, ואחרי מות בעלה היתה אשה לר׳ צבי הירש רוזנים׳ והעבירה את הדפוס לעיר לבוב, ובנה ר׳ נפתלי הירץ גרויסמן היה המפקח המוציא־והמביא בכל עניני דפוסה, וגם אחרי יסדו לעצמו בית־דפוס בשנת תקנ״ג, היה עוזר לאמו׳ ובעצתו הנחה אותה עד שנת תקס״ה׳־■ 1 ). המגיהים בדפוס היו: ר׳ צדוק בה״ר שלמה זלמן, חתנו של הר׳ דוד ברדח מלבוב — בתקופה הראשונה׳ ־׳' ) בלבן, שם, עם ׳19. : י) הר׳ אשר למיל שרנצל השתתף גם בהוצאת ספרים כמו: עין יעקב, שנדפס בלבוב בשית תקס״ח, יחד עם הר׳ אליעזר זאב ב״ר צבי, בן־אחיו של הנגיד הר׳ יעקב קופל באטשיס חלפן בלבוב, הר׳ אלימלך ב״ר יעקב חום והר׳ בנימין־זאב ב״ר פנחס שוארץ חתן הרב מ׳ אברהם אבלי פיניליש, ובשנת תקס״ט הדפיס, עם שנים משותפיו, הוצאה חדשה של מדרש־רג־ד ז עם מפרשיו, בגודל "פוליו". משפחת שרנצל היא אחת המשפחות הותיקות בלבוב (השוה: בובר, "אנשי־שם", סמ ן ש״ד). י־ 1 ) השוה: ״תולדות הדפוס העברי בפולניה״, עם ׳65. יי ) השוה: ״קרית ספר״, שנה י״ז, עם ׳96.