603 חורבן יהודי לבוב 604 שלחה ידה ביהודים. לעומת זאת יצא המיטרופוליט אנדרי שפטיצקי (1:>01ץ1ק526), ראש הכנסיה האוני־ טית (הייוניודקתולית) בקול קורא* אל מאמיניו האוי ך ראינים, בו הזהירם משפיכת דמים ומעשי חמ ם אך הגרמנים לא חיכו עד שיתחילו האוקראינים לפרוע פרעות ביהודים. הכנית־החבלה היתה מוכנה אצלם חדשים אחדים מראש, לפני פרוץ המלחמה הגרמניו־רסובייטית. התכנית נערכה עובדה בישיבות של היטלר ומקורביו, ובהתיעצות משותפת של באי־ כה הס״ס, הגיסטאפו והמטה הצבאי העליון. בישיבות הללו קבעו כי צריך לארגן ארבע "פלוגות־השמדה" (ת0קקגת831:29ח£1) שתפקידן להכרית את היהודים בכל השטחים שייכבשו מרוסיה הסובייטית. בגליציה המזרחית פעלה ״פלוגה ג׳״. 06קקג1ז$3£29מ£1 שבראשה עמד ד״ר ראש (£3303) אחד מקציני־ הפלוגה, ארוין שולץ (2*501111110*>ת5) פקיד של הס״ס והגיסטאפו, מסר בגבית עדות־בשבועה לפני בית־הדין הבין־לאומי בנירנברג בנוגע לפעולות בלבוב את הפרטים האלו: ״ביום ה־23 ליוני 1941 או סמוך לזה, יצאה פלוגת־ ההשמדה ג׳, אשר הכילה את הפלוגות המיוחדות 4/א, 4/ב ס3ת13זז1תס*[-01ג>סס5 ואת פלוגות־ההשמדה 5 ו־6
(ת 0 קק 11 ז 33129 ח £1 ) , לגלייבי ץ ( 2 :) 1 ז* 1011 ס ) בדרכה ללבוב . בתחילת יולי הגענו ללבוב , וכאן נודע לנו כי מספר תושבי לבוב נהרגו לפני נסיגת הצבאות הרוסיים מן העיר . זמן קצר אחרי הגיענו ללבוב הגיד לנו מפקד פלוגת ההשמדה ג׳ ד״ר ראש כי במעשי ההרג השתתפו פקידים יהודיים ותושבי לבוב היהודים . המפקדה הצבאית ארגנה כבר בעיר מיליציה מקומית אוקראינית . ד״ר ראש אשר עבד בשיתוף הדוק עם המיליציה פקד על הפלוגות המיוחדות לתמוך בה . המשתתפים בהריגת הנ״ל והחשודים נאסרו באותו יום ולמחרתו . נוסף על כך הובלה [ללבוב] שם פעולה זו גם הפלוגה המיוחדת של שנגרט ( 11 זז 93 מ 6 סנ 501 ) מקרקא" . ברור מה פירושה של עדות זו , הכתובה בלשון סגי־נהור : הגרמנים שלחו ללבוב את פלוגת ההשמדה ג׳ כדי להסית את התושבים נגד היהודים . הם הפיצו שמועות , כי היהודים הם שהרגו את האסירים שגוויותיהם נמצאו בבתי־הכלא בלבוב אחרי יציאת הרוסים . באופן זה רצו הנאצים להניע את תושבי לבוב הבלתי־יהודים לנקום ביהודים , בעוד שידה המנהלת של ההנהגה הגרמנית לא תתגלה . מסיבה זו השתדלו בימים הראשונים להשתמש בעיקר במיליציה האוק - ראינית לביצוע מעשי־זדונם . על ידי כרוזי־הסתה , מגילות־עפות ותעמולה בעל־פה ליבו הגרמנים את שנאת ההמון ליהודים . פרעות ונגישות ביהודים החלו מיד אחרי כניסת הצבא הגרמני . מיום 30 ליוני עד
ה־3 ביולי נפוצו חיילים גרמנים בחוצות העיר, ועמם לאומנים אוקראינים וערב־רב של תושב״ם שנלוו עליהם. הם התנפלו על היהודים ברחובות, היכום מכות רצח, סחבו אותם ל״עבודה״ — ביהוד לעבודת ניקוי בתי־הסוהר, המלאים גוויות־מתים ודם. אלפי יהודים נתפסו והובלו אל בתי הסוהר שברחוב זמרסטינובסקה 3 :> 31 ׳%י 0 מ 7 ז 3 ז 13 מ 23 יאכוביץ 1023 ^ 30110 ( לונצקי (1690 * 01 * 1 ), "בריגידקי" אשר ברחוב קאזימיר (ס* 31 *\ס 2 ז 10 מ £3211 ), ולבית הגסטאפו ברחוב פלצינסקה 59 (3 * 01027081 ?). אימת מוות נפלה על היהודים. הם התחבאו במרתפים וחדלו מהיראות ביחובות העיר. אז התחילו המחבלים, בעיקר — המיליציה האוקראינית, לשוטט בבתי היהודים ולהוציא משם גברים ולעתים אף נשים ל״עבודת הטיהור". רוב היהודים שנעצרו באופן זה בחצרות בתי־הסוהר לא יצאו עוד משם — הם נפלו חללים אחרי יסורים ועינויים קשים, או שנורו. עדי־ראיה שניצלו מידי הבריונים בימי הזעם ספרו כי קירות בית־הסוהר של בריגידקי היו עקובים מדם טרי עד הקומה השניה, זלוצ׳וב סמבור וכד.
ומוחות אדם דבוקים בהם. אחד מעדי־הראיה שניצול משחיטת בריגידקי משער כי נענו שם עד מוות כאלפיים יהודים, ורק כשמונים איש ניצלו והוצאו לחפשי 1) בין הקדושים שהומתו בחצר בית־הסוהר של בריגידקי היה גם ד״ר יחזקאל לוין, רב ביו״ד הכנסת של הנאורים בלבוב והעורך הראשי של השבועון היהודי־פולני ״אופיניה״ 3[0!ק0). הוא מת מהרגבורים. כאשר החלו מעשי ההתעללות ונפלו הקרבנות הראשונים מבין היהודים, גמר ד״ר לוין בנפשו לפנות אל המיטרופוליט שפטיצקי ולבקשו כי ישפיע על ההמון האוקראיני להניח ידם מן היהודים. אמר ועשה. ואלה דברי הפתיחה של נאומו: "באתי אל כבוד רוממותך, בשם קהלת יהודי לבוב ובשם כמחצית מליון אוכלוסי היהודים החיים בשטחי אוקראינה המערבית. אמרת לי פעם אחת: "אני ידידם של ישראל". תמיד הדגשת את אהדתך אלינו. אבקשך עתה, כי ברגע של הסכנה הנוראה תתן הוכחה לידידר תיך ותשפיע על ההמונים המשתוללים, הפורעים בנו. אני מתחנן על הצלת מאות אלפי יהודים והכל־יכול והכל־יודע יתן שכרך״ 2). 0 יצחק לוין ״עליתי מספציה״, ע׳ 61. 2) מובאה בספרו הנ״ל של יצחק לוין — בנו של ד״ר יחזקאל לוין — שתרגם בשביל אביו את הנאום מהשפה הפולנית לאוקראינית.