645 ד״ר פ. פרידמן 646 פרק 10: "עבודה תציל ממות" מיד עם תום מפעל הגירוש ערכו הגרמנים מפקד חדש של הפועלים היהודים. הוציאו תעודות־זהות חדשות, והפעם קבלו העובדים כרטיסים מיוחדים וסרטים מיוחדים, שונים משל "המבוטלים". כל יהודי עובד קיבל כרטיס־רישום (״מעלדקארטע״) שהכיל את תמונתו ותיאור אישי מדויק מאד • מלבד זה היתה בכרטיס־הרישום התראה אופיינית מאד, שתפקידה היה "להגן" על היהודים, וזו לשונה: "אסור לחטוף את בעל הכרטיס בחוצות העיר". סרטי הפועלים היו לבנים וגדולים ועליהם אות ״£'׳ (פירושה: "פועל", "ארבייטער") ומספר סידורי אישי רקום על הבד • לכל פועל היתה גם הרשות לקבל כרטיס־רישום מיוחד בשביל אשה אחת (אשתו, אמו או אחותו) המנהלת את משק־ביתו. גם נשים אלה, שניתנה להן האות "מ" ("האוסהאלט״=״משק הבית") היו, כביכול, תחת חסות משרד־העבודה - כ־50000 גברים ו־25000 נשים קיבלו את כרטיסי־הרישום והסרטים החדשים. אחרי המפקד קמה רוח חדשה ביהודים, ושוב נאחזו בקרן התקוה ששלחו להם הגרמנים בתרמיתם. ושוב עלתה בידי הנאצים לפלג את הציבור ליהודים ה״משוריינים" בכרטיסי־רישום וסרטים, ולאלה שאין להם תעודות־חסות׳ הנדונים למות. היהודים האמינו כי כל מי שיש בידו סרט ״.£** וכרטיס־עבודה הנ מובטח, והאחרים השתדלו להשיג עבודה בכל מיני אמצעים. הגרמנים הוסיפו לחלק כרטיסים וסרטים לכל יהודי שנתקבל לעבודה במפעל גרמני מאושר
הוצאת המתים על־ידי משרד העבודה, והיהודים הוסיפו להסתער על מקומות עבודה חדשים, כי "עבודה תציל ממות" . כך נוצרה קוניונקטורה גדולה למקומות עבודה "גיא המוות", מקום הריגת רבבות יהודי לבוב חדשים, "פרוספריטי" גדול, מדומה • ובאותם הימים נוסד מפעל־עבודה ענקי — "בתי־המלאכה העירוניים", שזמן קיומו היה קצר ודרמטי מאד .
עו ד בינוא ר 1942 ב א ללבו ב דורמן , "גרמני ־ עממי "(פאלקסדויטשער" ) אש ר חש ב ליס ד בית־מלאכ ה לחייטו ת ולמלאכת־הסריג ה בשבי ל חיל־האוי ר הגרמנ י ("לופטוואפע" ) ולהעסי ק ב ו עובדי ם יהודים . על־יד י העסק ת פועלי ם יהודים , שמשכורת ם הרשמי ת היתד , נמוכ ה מא ד הרוויח ו הקבלני ם והתעשייני ם הגרמני ם סכומי ם גדולים , וז ו הית ה ג ם מזימת ו ש ל דורמן . לש ם כ ך ב א במשא־ומת ן ע ם השלטונו ת הגרמניים . א ך ל א השי ג כ ל תוצאו ת ע ד לאח ר האקצי ה בחוד ש מר ס 1941 . א ז ב א ללבו ב ד . גראיוור , סוח ר יהוד י מקרקא , אש ר יס ד כב ר "סדנאו ת עירוניות " בעי ר בוכני א ( 80011013 ) שבמערב־גליציה , והצלי ח בה ן מאד . גראיוו ר העסי ק בסדנאותי ו בבוכני א כמ ה מאו ת פועלי ם יהודים , והתימ ר שהציל ם בכ ך מגזיר ת הגירוש • בבוא ו ללבו ב פעל , כנראה , בשיתו ף ע ם אות ו דורמן , וג ם ע ם אחדי ם מעסקני־הציבו ר בלבו ב בחפש ם מוצ א להצל ת אלפ י יהודי ם מחוסרי־עבודה , בא ו בדברי ם בעני ן ז ה ע ם מושל־העי ר ("שטאדט־האופטמאך ) ד״ ר הל ר יע ם שליש ו לענינ י כלכל ה ד״ ר ריייס פ (ק ££15 ) מח ד גיסא , וע ם גראיוו ר ודורמ ן מאיד ך גיסא . אל ה הי ו העסקני ם : טרמסק י ( 1 > 11181 !״ד ) בע ל התעשיה , עורך־הדי ן ד״ ר איזידו ר רייזלר• ) (נוד ע אחרי־המלחמ ה בש ם ד״ ר ירזש י סאוויצקי , נתפרס ם כתוב ע בבית־הדי ן הפולנ י העליון , וכקטיגו ר במשפט י הפושעי ם הגרמני ם במאידנק , לובלי ן ונירנברג) , והסוח ר הצעיר , עוה״ ד דו ד שכטר . שלוש ה • ) חתנ ו ש ל ד״ ר לי ב לנדא .