Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-61
677 ד״ר פ. פרידמן 678 פרק 16: הגיטו נהפך ל״יו־לאג'
passage_00f6653d4a4d2f9947801b8b
Original scanEvidence located
Book text
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 63-1837
בראשית 1943 חלושינויים מרחיקי־לכת בסדרי ההגיטו. על סמך פקודתו של המיניסטר היינריך הימלר — מפקד הראשי של הבולשת והס.ס. — רצו הגרמנים במשך שנת 1943, להפוך את הגיטאות שנותרו עוד — למחנותעבודה פקודה כזאת ניתנה, למשל, למפקדה הגרמנית בווארשה באביב 1943; בליצמנשטדט־לודז — בספטמבר 1943׳ וכר. בלבוב חל השינוי במוקדם, אחרי האקציה של ינואר 1943. במקום "גיטו" נקרא מעתה האזור היהודי "מחנה היהודים" — "יודענלאגער", ובקיצור — "יו־לאג". סדרי־החיים ב״יו־לאג" היו שונים מאשר בגיטו. הגרמנים החדירו בו משמעת צבאית חמורה. חוסל חלק גדול מן הגיטו הישן׳ וכל היהודים העובדים הועברו לבתי־הקסרקטין. רחובות אחרים — ב׳ניהם רחוב ז׳רודלאנא ופרבר קליפרוב — הוצאו לגמרי מתחומי הגיטו. חוסלה כליל המועצה היהודית (ראש המועצה האחרון, פייל(116? ) היה חסר השפעה בחיי הציבוריים היהודיים ולא היה במקומה מוסד המרכז את יהודי הגיטו במסגרת ציבורית אחת. על כל פלוגתיעבודה היו מעתה ממונים מטעם הגרמנים׳ אשד כונו "זקני היהודים" ("אבעריודעך), משרה שלא היו בה׳ כמובן, כל סמכויות של שלטוןעצמי. על העובדים היהודים נאסרה היציאה מן הגיטו באופן אינדיבידואלי׳ ורק קבוצות־קבוצות עברו בשער בשעות קבועות, למקום־העבודה וחזרה ממנו. שאר היהודים׳ שלא מן העובדים — ובכללם גם משפחות העובדים, הוריהם, נשיהם וטפם — היו משיס ה לגרמנים. לפי השקפת הנאצים היו חיי ה״מובטלים" הלי — מיותרים ומופקר-ם. ליהודי שאינו עובד בשביל התעשיה הגרמנית — לא היתה זכות־קיום, ובכל פעם נערכו פעולות־בקורת שתכליתן לתפוס את היהודים ה״בלתי־חוקיים" שעוד כמה אלפים נשארו מהם׳ עד שעלה בידי הגרמנים להפחית את מספר תושבי ה״יו־לאג" עד 12.000 העובדים ה״חוקיים" ואילו אלפים "בלתי־חוקיים" נותרו בחיים עד לחיסול הגיטו, אחרי כל האקציות.
passage_ffc426c4e855a4db3e3d77f8
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 1839-2863
גם במפקדת ד,ס.ס. חלו חילופים. הגנרל קאצמאן עזב את לבוב בתחילת 1943׳ ואת מקומו מלא הגנרל יורגנ ס סטרום (?00 ז51) שהוחזק בעיני הגרמנים מומחה גדול בפעולות־ההשמדה. סטרופ נשאר בלבוב שנה. עד אפריל 1943, שאז נקרא לוארשה לנהל את המלחמה במורדי הגיטו. בראש ה״יו־לאג" הועמד מפקד מטעם הס.ם., הראשון היה קצין הס.ס. מנספלד׳ ושלישו — סילר. אחריו נתמנה מפקד קצין הס.0 (הו׳פטשטורמפירער של ה0.ס׳) יוסף גז׳ימעק׳ וסגנו היניש. גז׳ימעק, שנכנס לתפקידו ב־19 לפברואר 1943, היה האכזר מכולם. עוד לפני בואי ללביב הצטיין כמפקד מחנה־הריכוז ליהודים ביאקטורוב (בגליציה המזרחית); הוא שחיסל את המחנה אחרי שהכרת את כל אסיריו היהודים. אח״כ היה מארגן הגיטו ברווא־רוסקא. גם גיטו זה׳ שהיה — לדבריו — "גיטו למופת" בשל משמעת־הברזל ועבודת הפרך ששררו בו, חוסל על ידו. גז׳ימעק עינה את יהודי ה״יו־לאג" בלבוב ורדה בהם׳ במעשי־תעתועיש׳ בנגישות׳ ברדיפות ועינויים קשים, ובדרישותיו המופרזות בעניני משמעת ונקיון. דרישות שגבלו בטירוף.
passage_5f08288d464c00175ebe62ce
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 2865-3765
״גז׳ימעק ניגש לטיהור הגיטו — מספר אחד מתושבי ה״יו־לאג״ — רחובות הגיטו היו גדושים אשפה, הבתים היו גם לפני שיכון היהודים נאלחים ומזוהמים, גלים של גרוטאות בכל חצר ופינה, והבתים כולם כחורבה. אולם גז׳ימעק לא ידע נסיגה בשגעונותיו. הוא ציווה להוקיע 24 שלטים בצורת חצי־ירח עם הסיסמה: "סדר חייב להיות!" ("ארדנונג מוש זיין) וטבלאות עם פתגם על מצות ההיגינה: ״בהיות הבית נקי — תהי אדם בריא!" "ביחוד נטפל ל״עובדות הנקיון" (נשי ביחידות הממונות על הנקיון בגיטו) והתחיל לבדוק את פעולתן מדי יום־ביומו. היה פוגע בהן באכזריות חימה על כל אי־סדר קל׳ ופקד לתלות את טבלאותיו בקסרקטין ובכל הבתים... בכפפות לבנות היה בודק אבק חורים ףסדקים׳ מענה עד מות את השוערים כשלא היה ביכולתם לתקן שרברב שבור, או ביב־ שופכין סתום. כשהיה תופס שוער רשלן מדד לו 25 מלקות בשוט שבידו "י). "י) מלטיאל, עט׳ 245.
passage_d79c1ef1dbd50778f8228cf3