157 ד״ר נ. מ. גלב ר 158 אולם, גם בתוך מדינת רייסין התנהלה מלחמה בין לבוב וסניפיה, שלא רצו להכיר בעליונותה. זולקיב, בדודי ובוצאץ ניהלו את ההתנגדות נגד ההגמוניה של לבוב ובמושב ועד המדינה בשוויירז, בשנת 1664, התקיפו בחריפות יאת קהלת לבוב ושאיפותיה להשתלט על עניני הקהלות. ביהוד התנגדו לתקנתו של הוויבודה מארק מאטצינסקי, שקבע בשנת 1692, כי פרנסי קהלוורלבוב הם גם נציגי היהודים ברייסין כולה. בשנת 1700 הצליחו הקהלו ת הקטנות להכניס לועד־הגליל את נציגיהם והרכב היעד היה: אלעזר מלבוב, כפדנם ראשי של המדינה, יעקובוביץ מלבוב, סופד הועד יצחק מזולקיב, מנחם מברודי, שמואל מסטרי, מרדכי מטישיניצה, אייזיק מצרנליצה, מתתיהו מקוסוב וליטמן מזאלוז׳צה. ידוע עוד הרכב ועד־המדינה שהתכנס בזולקיב בשנת 1720, שהיה בו 5 באי־כוח זולקיב, ובתוכם פרנס־הועד גרשון נתן בן בצלאל המוכס, 3 באי־כוח ברודי, 1 מבוצאץ, 1 מזלוצוב, 1 מעיר אחרת, ויחד עם רב־הגליל מלבוב השתתפו בו 15 חברים.

אולם הניגודים בין לבוב וקהלוּת הפרובינציה על הרכב הועד נמשכו, כי פרנסי הפרובינציה לא הסכימו לשיתוף באי־כוח לבוב בועד המדינה, וגם בשאלות ארגוניות וכספיות רבו הסכסוכים. המצב הגיע לידי התערבות השלטונות מפני שתשלום מס הגולגולת לא סולק. ב־13 בספטמבר 1725 פנה י. פרזבנדובסקי, סגן שר־האוצר, אל פרנס־הגליל חיים רייצס באזהרה על חוסר התיאום בין פרנסי לבוב והפרובינציה, שאין פרנס יכול לקבל את רשימת החלוקה של מס־הגולגולת, ולכן נדרש לכנס מיד מושב בביאליקאמין לשם סידור חלוקת המס, שזמן פרעונו לאוצר חל בה׳ באוקטובר 1725. המאבק בנוגע לרב־המדינה ובענינים הארגוניים והכספיים נמשך עד 1740, בהשתדלות "ועד ד׳ ארצות׳, בירוסלב הגיעו במושבו בברזאני 5) לידי הסדר סופי, כנראה תחת לחץ השלטונות, שהיו מעונינים בחלוקה ובגביה מסודרת של מס־הגולגולת, דבר שהיה קשור ביחסים הוגנים בתוך ועד־המדינה והשפעתו על הקהילות. במושב זה השתתפו 18 צירים וביניהם נציגי ברודי, ליסקו, זולקיב, סטרי, טישמיניצה, חודורוב, זאנוב וכו,. ב־15 סעיפים סוכמו הענינים הנוגעים למדינת רייסין. בסעיף 1 נקבע שבזמן הערכת המסים וחלוקתם לפי קהילות יהיו נוכחים 2 שמאים

מלבוב ו־5 מכל המדינה לבחירות פרנסי־המדינה יש לשגר 2 מנהיגים מלבוב ומספר נציגי המדינה, לפי החלטת מושב יאריצוב (3 §) לשם קביעת יום התועדות המדינה דרוש רוב של 6 מלבוב ו־12 מן הגליל (3 §) ב״ועד ארבע־ארצות" בירוסלב צריכים להיות שני מנהיגים מלבוב ושנים מן הגליל (3 §)? באסיפת ועד ד, ארצות לשם הערכת מס־הגולגולת לאוצר המלכות ישתתפו 3 שמאים מכל מדינת רייסין, פעם, שנים מלבוב ואחד מן הגליל, ופעם — אחד מלבוב ושנים מן הגליל (5 §) מס־גולגולת יוטל על לבוב בסכום גדול מכל הערים (6 §). סעיף זה שונה במושב בוברקה ב־20 ביולי 1753 לטובת לבוב בגלל המשבר הכלכלי שהיה בקהלת לבוב. הוחלט, שסכום המס החל עליה ייקבע בכל פעם לחוד. בסעיף 7 בוטלה זכות נציגי לבוב לבחור את חברי־הועד, ונמסרה לפרנס־המדינה ולרבדהגליל. סעיף 8 דן בסדר החתימות על תעודות, החלטות הועד. סדר מקומות הישיבה ונקבע הרכב הועד באופן זה: פרנס המדינה, 4 מנהיגים מלבוב, 4 מברודי, 4 מזולקיב. ומקומות ישיבתם לפי הסדר: בראש־השולחן יושב הפרנס, לשני צדדיו מנהיגים מלבוב (העיר), בצדי השולחן -״מצד אחד 4 מנהיגים מזולקיב ואחד מלבוב (מקהלות חוץ־לעיר); מצד שני — 4 מנהיגים מברודי ואחד מלבוב (חדךלעיר). לפי זה היו בועד 13 חברים. בסעיפים 9 — 12 מדובר על בחירת רב־המדינה, שנוכחים בה 4 נציגי לבוב ו־7 מן הגליל. הרב נבחר מבין 4 מועמדים המוצגים ע״י פרנס הועד, שהיה תמיד מזולקיב, וע״י מנהיג אחד מברודי. בסעיף 15 נקבע שמנהיגי־לבוב המשתתפים בועד ד״א יקבלו להוצאות סכום כפול משאר מנהיגי־הגליל. והדבר חל גם על שמאי מס־הגלגולת.

מזמן מושב בברזזאני אבדה לבוב את השפעתה בגליל רייסין . במחצית הראשונה של המאה הי״ח עמדה זולקיב בראש . במשך 30 שנה כיהן כפרנס (.,מרשאל ק זיעמסקי" ) גרשון בן נתן בן בצלאל המוכסן . בעל־ מרץ ותקיף , שידע להשתלט על הועד , ביחוד בסכסוך שפרץ בענין רב־המדינה בין קהלת לבוב והגליל . אחריו כיהן כפרנס ישראל איסר בן מרדכי מזולקיב . ואחרי מותו ב~ 1749 נכשלו מנהיגי זולקיב מלהחזיק במשרת הפרנס בידם . מנהיגי בדודי הצליחו במינוי ר׳ בר באב״ד הגביר המיוחס , רב דחייטין . הוא השתלט ביד חזקה על עניני המדינה , וכשנציגי לבוב , זולקיב וטישמיניצה