אוקסהורן, אדם צעיר, רזה, בעל פנים חוורים, כמעט בגון השעווה. הוא שפת ח וחשף לפנינו את מכמני הלשון העברית וספרותה העשירה. הילדים היהודיים היו, איפא, נאלצים לבקר בשני בתי ספר: ־הציבורי־הממלכתי והעברי־ורק בשעות המאוחרות של הערב והלילה יכלו להכין שיעוריהם הכפולים: בכל זאת ביה״ס העברי שלאחר הצהריים לא הכביד עלינו כלל. ניכנס לרגע לגן הילדים. זוהי שעת ארוחת עשר. כל ילד יושב במקומו, פורש על שולחנו הקטן מפית עם ראשי התיבות של שמו ועליה כריך,שטמון היה עד כה בסל הקטן, ותפוח־עץ. כשנכנסים אורחים, קמים הילדים לפי הוראת הגננת, ומברכים אותם בברכה העברית: שלום. גן־הילדים ע״י בית־ספר "תרבות" בסקאלה ב־936 ו. (1936) 010 .> 31 1 ז 1 001 ^ 30 11 ) 14 ( 1 ^ 70 0/ 1116 הנה מופיעים לנגד עיני רוחי האפוטרופסים של ביה״ס העברי: פרייפלדר, "כפיל" של הרצל, שמכל תנועותיו משתקפות גאווה יהודית ואצילות רוח. זקנו האשורי, המטופח, מעיד על הנאתו בשל דמיונו המופלא למנהיג הגדול. הנה בעקבותיו מתנודד על כפות רגליו השטוחות במקצת אך כולו אומר כבוד עצמי וארשת של רצינות מובלטת ־ מוטיה וידברג, לבוש חליפה שחורה, ומבעד לזגוגיות העבות שלמשקפיו מביטות עיניו הנוקבות, הפקחיות ובהן נצנוץ של אירוניה עדינה. לזכותו של אותו אדם חייבת סקאלה לזקוף הקמת מוסדות חשובים כגון גן ילדים ובית הספר, והוא שדאג לבחירת מורים ומחנכים.