גם מזוגות הצעירים שבקרב הנוער ה״מתחצפים" ומעיזים ־שומו שמיים! ־ להתהלך שלובי זרוע, חבוקים וצמודים, ישמרנו השם".. . סיפר לי יוסף מורגנשטרן ־ שחר(כעת בישראל) כי זכורות לו ספקותיו של אבי בנוגע לסיכויו, קיומו ועתידו של המשק החקלאי בארץ ישראל. "שהרי מי יחלוב את הפרות ביום השבת, מי יחרוש את השדות, יזרע ויקצור? הרי יהודים, מטבעם, אינם יודעים לעבוד, ולא עוד: חזקה עליהם שהם בוסרים בעבודה גופנית מפרכת. לכל היותר מבקשים להם מלאכה קלה ונקיה," טען. ומאיר זוסיא טאבאק הוסיף נופך משלו והטעים: "לוא היו בארץ ישראל הגויים הערלים מהכפרים איבנקוב ובורדאקוביץ, אז שאני: להם אפשר למכור "בובל" (פסולת) סחורה, ואילו יהודי חכם ומחוכם לא יתן שירמו אותו". שם על אותה אבן ־כעין, "אבן הטוען" העתיקה ־ היו משערים מראש את תוצאות הבחירות ל״קולטוס פריזידענט" (ראש פרנסי הקהילה) תוך כדי השיחות והויכוחים הסוערים ־ הנלבבים היו שופעות השערות וניחושים, ואגב כך מתחוורות דיעות (וגם השפעות גלויות וסמויות) בהקשר לבחירות לסיים (פרלמנט) הפולני, לקונגרס הציוני ולשאר אירגונים ומוסדות ציבוריים״דברים העומדים ברומו של עולם לובנו והובהרו שם בהר היטב. סבורה אני שחלק לא מבוטל מחייה ובעיותיה של קהילת־סקאלה נקבע, או נפתר שם על אותה אבן־סלע מוצקה...