לפחות. המטלטלין הוחבאו אצל מכרים נוצריים, הבתים נסגרו והנודדים פוזרו לכל עבר, לכפרים, ולעיירות סמוכות, בהם חיו בתנאים עלובים, חיי עוני, דחקות ומחסור. למרבה האסון פרצה בקרבם מגיפת החולירע שבה נספו מאות קרבנות. כעבור שנה הורשו יהודי סקאלה לחזור לעירם ומצאו בה חורבן גמור: החיילים הרוסיים פרקו חלונות, דלתות, רצפות, גגות, כל חומר המתאים להסקה, או לביצור החפירות והעמדות. האוכלוסיה האוקראינית השלימה את הגזל ומעט מאד ממנו הוחזר. הפליטים שבו לבתיהם עשו בהם תיקונים ארעיים בנסותם לשקם חייהם. נפתחו מקורות פרנסה שונים: יהודי רוסיה׳ הרעבה למצרכים מכל המינים, הגיעו מעבר לגבול מוכנים לקנות כל סחורה שהיא בזהב ובכסף. יהודי סקאלה קנו בסביבה הקרובה והרחוקה מכל הבא ביד ומכרו את הסחורה לאחיהם הרוסיים. מצרכים מסויימים היו מבוקשים במיוחד: נרות, נייר דק לעטיפת סיגריות, פצירות למקצצות־קש, תכשיטים זולים, וכר. מאידך גיסא התנהל מסחר בקנה מידה גדול בכוון הפוך: אספקת קמח, סוכר, מלח, טבק וגפרורים מרוסיה לאוכלוסיית גאליציה הכבושה ולצבא בחזיתות. גם בין יהודי סקאלה היו קבלנים ספקים, שכמה מהם גרפו הון וזכו לכינוי "קריגס־געווינערס", דהיינו מתעשרי המלחמה. לקראת סוף המלחמה כבשו מעצמות המרכז שטחים עצומים באוקראינה עד העיר אודיסה שעל חוף הים השחור והודות לכך פרח המסחר ביתר שאת.
מובן מעצמו כי בתקופה סוערת ובמצב בלתי־יציב מעין זה אין לצפות להתפתחותם ולקידומם של חיי החברה והתרבות, מה גם שרובם של הצעירים בעלי ההשכלה והסטודנטים היו מגוייסים לצבא האוסטרי או הצליחו להשתקע בווינה, בירת האימפריה האוסטרית. ג. בין שתי מלחמות העולם בתום מלחמת העולם הראשונה התפוררה הקיסרות ההאבסבורגית ועל גאליציה עברו תהפוכות קשות במשך שנתיים עד שצורפה לרפובליקה הפולאנית החדשה. בתחילה הוקמה בה "הרפובליקה האוקראינית הדימוקראטית", אשר יחסה כלפי היהודים לא היה אוהד. גם הכנופיות של פטלורה פרעו ביהודי סקאלה, אלא שהפגיעות היו לאין ערוך קלות מאלה שבמזרח אוקראינה. יצויין, אגב, כי במקרה אחד הוכו אנשי פטלורה בסקאלה על ידי בחורים יהודיים ונאלצו להסתלק. בבסיסם הכלכלי ובפרנסותיהם של היהודים לא פגעו שלטונות אוקראינה המערבית. החל פורח המסחר בנפט, שמכרותיו נמצאו באזור 14