הרכבת, לערי המחוז בורשצ׳וב וצ׳ורטקוב ולעיירות הסביבה. לנוף האופייני לעיירה היהודית הוסיפו גוון מיוחד תגרניות השוק, "המארקזיצערינס" שלקוחותיהן היו אף הן נשים בלבד ובעיקר נוכריות. לא חסרו גם חקלאים יהודיים, אף כי מעטים היו, וביניהם שני בעלי אחוזות.

המקצועות החופשיים היו מיוצגים בדלילות רבה : 2 רופאים , 3 טכנאי שיניים , כמה מורים וגננות וכמה "מאגיסטרים" , מסיימי פאקולטות למשפטים , שהתהלכו בטל מכיוון שבסקאלה לא היה בית משפט , והם ניסו להשתלם או למצוא עבודה בבורשצ׳וב . החיים הדתיים ושירותיהם היו מיוצגים בשפע : שני רבנים (כיאה לשני המחנות היריבים , חסידי צ׳ורטקוב וויז׳ניץ ) דיינים , שוחטים , גבאים , ושמשים , לפי חלוקה דומה , ומלמדים : מלמדי דרדקי , תלמוד תורה , ובעלי "חדרים " פרטיים , מלמדי גמרא , מהם למדנים מופלגים וחריפי מוח , פידאגוגים מעולים , ואעפ״ כ היתה פרנסתם בדוחק . לשם השלמת התמונה יש להזכיר "פקידים" , אשר שרתו כמזכירים וכמנהלי חשבונות בחברות היצוא , בעסקים , במשרד הקהילה , בקופת גמילות חסדים , בטחנת הקמח וכד׳ . במשך כעשור שנים כיהן יהודי כמזכיר העיר , תופעה נדירה בפולין בין שתי המלחמות . הרשימה הזאת אינה כוללת עדיין מספר יהודים די ניכר שאי אפשר להגדיר מעמדם ומהות עיסוקיהם ופרנסותיהם , בחינת "לופטמענטשן" : קצת תיווך , קצת ייעוץ , כתיבת בקשות ופניות לרשות("ווינקעל־שרייבער") , שדכנים לעת מצוא וכיו״ב . בתחתית הסולם החברתי-הכלכלי הזה שכנו העניים , שכירי יום ושעה , משרתים , שואבי מים וכמובן מקבצי נדבות . יש להטעים כי עסקי הברחה,שתוארו לעיל , נמשכו עוד מספר שנים אחרי מלחמת העולם הראשונה וסיפקו פרנסה ורווחים ניכרים , אף כי לא מכובדים , למספר די ניכר של סוחרים , מתווכים , חלפנים , אורזים , סבלים ומבריחים . במרוצת השנים סגרה בריה״מ את הגבול הרמטית , ואילו הפולנים מצידם החלו להטיל עונשים כבדים על העבריינים עד כדי הרחקתם מרצועת הגבול לכמה שנים , לאחר שריצו גזר דינם בבתי־כלא .

אחוז די גבוה של משפחות חסרות אמצעי קיום היה בוודאי מגיע לגבול הרעב וחוסר כל לולא העזרה שהושטה להן משני מקורות: הלוואות ללא ריבית מקופת גמילות חסדים שהוקמה על ידי עסקנים מקומיים, רובם ככולם, ציונים. הקרן נוסדה מתרומות נדיבות של יוצאי העיירה בארה״ב, "הלנדסמנ ־ שפט" הסקאלאית, ושל קרנות עזר שבארצות הגולה האחרות. המקור השני: משלוחי כסף וחבילות למשפחות שהיו להן קרובים מעבר לים. המדיניות האנטי־יהודית של שלטונות פולין וגילויי האנטישמיות מצד האוכלוסיה (החל מתקופת גראבסקי וכלה 16