המקצועות החופשיים היו מיוצגים בדלילות רבה : 2 רופאים , 3 טכנאי שיניים , כמה מורים וגננות וכמה "מאגיסטרים" , מסיימי פאקולטות למשפטים , שהתהלכו בטל מכיוון שבסקאלה לא היה בית משפט , והם ניסו להשתלם או למצוא עבודה בבורשצ׳וב . החיים הדתיים ושירותיהם היו מיוצגים בשפע : שני רבנים (כיאה לשני המחנות היריבים , חסידי צ׳ורטקוב וויז׳ניץ ) דיינים , שוחטים , גבאים , ושמשים , לפי חלוקה דומה , ומלמדים : מלמדי דרדקי , תלמוד תורה , ובעלי "חדרים " פרטיים , מלמדי גמרא , מהם למדנים מופלגים וחריפי מוח , פידאגוגים מעולים , ואעפ״ כ היתה פרנסתם בדוחק . לשם השלמת התמונה יש להזכיר "פקידים" , אשר שרתו כמזכירים וכמנהלי חשבונות בחברות היצוא , בעסקים , במשרד הקהילה , בקופת גמילות חסדים , בטחנת הקמח וכד׳ . במשך כעשור שנים כיהן יהודי כמזכיר העיר , תופעה נדירה בפולין בין שתי המלחמות . הרשימה הזאת אינה כוללת עדיין מספר יהודים די ניכר שאי אפשר להגדיר מעמדם ומהות עיסוקיהם ופרנסותיהם , בחינת "לופטמענטשן" : קצת תיווך , קצת ייעוץ , כתיבת בקשות ופניות לרשות("ווינקעל־שרייבער") , שדכנים לעת מצוא וכיו״ב . בתחתית הסולם החברתי-הכלכלי הזה שכנו העניים , שכירי יום ושעה , משרתים , שואבי מים וכמובן מקבצי נדבות . יש להטעים כי עסקי הברחה,שתוארו לעיל , נמשכו עוד מספר שנים אחרי מלחמת העולם הראשונה וסיפקו פרנסה ורווחים ניכרים , אף כי לא מכובדים , למספר די ניכר של סוחרים , מתווכים , חלפנים , אורזים , סבלים ומבריחים . במרוצת השנים סגרה בריה״מ את הגבול הרמטית , ואילו הפולנים מצידם החלו להטיל עונשים כבדים על העבריינים עד כדי הרחקתם מרצועת הגבול לכמה שנים , לאחר שריצו גזר דינם בבתי־כלא .

אחוז די גבוה של משפחות חסרות אמצעי קיום היה בוודאי מגיע לגבול הרעב וחוסר כל לולא העזרה שהושטה להן משני מקורות: הלוואות ללא ריבית מקופת גמילות חסדים שהוקמה על ידי עסקנים מקומיים, רובם ככולם, ציונים. הקרן נוסדה מתרומות נדיבות של יוצאי העיירה בארה״ב, "הלנדסמנ ־ שפט" הסקאלאית, ושל קרנות עזר שבארצות הגולה האחרות. המקור השני: משלוחי כסף וחבילות למשפחות שהיו להן קרובים מעבר לים. המדיניות האנטי־יהודית של שלטונות פולין וגילויי האנטישמיות מצד האוכלוסיה (החל מתקופת גראבסקי וכלה 16