זה היה משה וידברג (נספה בשואה). נוסף לחדרי בית־הס פעיל בו, בחדר שבמרתף, קן "השומר הצעיר", בקומה הראשונה שכנה הספריה וחדר הקריאה והעיון ובשניה אולם די גדול. ספריית בית העם מנתה על סף חיסולה 5000 ספר, מהם כ־2000 באידיש, כמספר הזה בפולנית, כ־800 בעברית וכ־300 בגרמנית. את הקמת הספריה יזם משה ויזנטאל (משה ברכה׳ס־ כיום בארה״ב) והוא גם ארגנה וניהלה בשנים הראשונות. בהתרחבות הצטרף אליו שלמה שברצבאך (נספה במחנה יאנובסקה) ועזר לו במסירות רבה פייבל גוטספלד. צוות זה תוגבר על ידי אברהם בילגורי, אשר ניהל למעשה את הספריה עד לסגירתה והחרמתה על ידי השלטונות הסובייטים ב־1939. בשנת 1933 נערכה תערוכה מרשימה של מבחר הספרים בכל השפות והיא הפכה מאורע חגיגי לכל נאמניה. הפעילות הקולקטיבית מצאה ביטויה באגודות וולונטא־ ריות אפוליטיות, במפלגות ובתנועות הנוער. אבל גם יחסי אנוש מסובכים, התפלגויות לקבוצות העוינות זו את זו, ולאו דווקא על ראשי הקהילה ועסקנים ציבוריים: (עומדים בשורה הראשונה משמאל לימין) טודרס צימרמן, אליעזר פיש, פישל גרפינקל, ניסן אולינגר, אברהם בילגורי, שלמה רוזנבוים, מוטל האוזנר, מוטי גוטספלד ומשה ויזנטל. (בשורה השניה): מוטי וידברג, בן־ציון פידרר, אברהם לדרמן, חיים רויז(ברנמן) ישראל־ליב פרייפלדר, משה פיירשטיין ומשה וידברג. (בשורה השלישית); פייבל גוטספלד, יוליק פרנקל ומנדל קלמן.