Sokolka Jewish community

על חשבון בעלי הבתים, וכלי־הקודש והרב בראשם קבלו מם־קורובקע מן הקצבים שמכרו את הבשר הכשר. עם הכבוש הגרמני, התעורר הישוב היהודי בסוקולקה, כמו בכל שטחי הכבוש, לחיים תרבותיים. נוסדו מפלגות, הסתדרות-נוער, "צעירי-ציון", "המרכז", "קדימה", "פרחי ציון", "חרות ותחיה", "ליטערארישע געזאלשאפט", "הבונד", "יוגענד-פאראיין", "המזרחי", "פועלי-צדק". התחילו בהכנות לבחירות לועד הקהילה, רשות רשימה מוכרת ע״י שלטונות הכבוש, שתהיה נציגת העדה היהודית. רוב המפלגות בעירנו היו ציוניות. המפלגה האנטי-ציונית היחידה היה "הבונד" שנלחם במרץ ובעוז בציונות ובשפה העברית. אבל השפעתו היתה דלה. החלק המכריע של יהודי סוקולקה היו ציונים לאומיים ואנשי מסורת. "הבונד" השתדל לחדור לצבור העובדים, אל דלת-העם ולהסיתם נגד הציונות ונגד ארץ-ישראל. ובהיות חלק גדול מן הפועלים בעלי־ המלאכה דתי ושומר־מסורת, יסדו מפלגת פועלים דתית בשם "פועלי צדק". בראש המפלגה עמדו איזיק הכובען, משה בערל החייט, שמואל הירש החייט וחייקל הסנדלר. לקראת הבחירות הופיעה רשימה חדשה. מפלגת "פועלים בלתי־מפלגתיים", מתנגדים ל״בונד". בראש הרשימה עמדו מאיר ילוביץ ומאיר שרייבמאן. התעמולה לקראת הבחירות היתה רבה ...

והיא מלאה את חובתה. במסירות ובדייקנות. יהוד סוקולקה נשמו לרווחה, אבל השמחה לא ארכה זמן רב. מיד התחילה נסיגת הצבא הגרמני משטחי הכבוש וחזרתו לגרמניה. בינתיים קם, בעזרת ממשלות צרפת ואנגליה, צבא פולני מסודר ומצויד בנשק ותחיל להת- קדם ולכבוש את כל השטחים המפונים והנעזבים. כשד- גיעו השמועות שהצבא הפולני כבש את ביליסטוק והוא מוכן להכניס לסוקולקה, הבינו היהודים, שמתקרב יום הכבוש המר. אימת־מוות תקפה את יהודי העיר. הגר- מנים התחילו להתכונן לעזוב את סוקולקה על נשקם ועל ציודם. פחד הגרמנים נפל על הפולנים והם לא העיזו לגעת בהם לרעה. עד שיצאו מן העיר. ...