29 קורות יהודי סוקולקה 30 בחיי הכלכלה היה שונה משל יהודי פולין. מצד אחד גרמה התפתחותה החלשה של הארץ לכך, שגם היהודים יעסקו במדד. מרובה בענפי החקלאות, ששימשו עיקר הפרנסה גם לרוב אוכלוסי העיר, ומצד שני לא היו להם ליד,ודי ליטא כל מניעות לעסוק במסחר, וד.עירונים והבויארים (וואצילים) לא היו חזקים למדי מבחינד, פוליטית, שיוכלו לצמצם את זכויות היהודים כמו בפולין השכנה. יצויין, שי ד,ודי ם עשירים היו משקיעים את ממונם באחוזות, ועסקו ממילא בחקלאות. הם היו רוכשים מידי הנסיך כפרים שלמים במחיר תשלום חד־פעמי מסויים 9, ולפעמים גם כמד, כפרים בבת־אחת, יחד עם שדות ־ מרעד,, אגמי־דגים, חנויות וכדומד,. יד,ודי ם היו רוכשים אחוזות מאת ה״בויארים", או היו רוכשים אחוזות ממושכנות תמורת הלואות. האחוזות היו עוברות לידי ד,יד,ודי ם יחד עם האכרים היושבים בד,ן, ובעלי האחוזות. ליהודים היתה בעלות על האכרים כ״בויארים" שהיו לפניד,ם. מקצת מבעלי־האחוזות הגדולים היהודים מילא גם תפקיד התיישבותי בליטא; רשומים מקרים, שיד,ודי ם שקבלו מידי הנסיך שטחי־אדמה שלא היו מיושבים הביאו לשם יהודים וסבורים, שאף ביחס ליסוד הכפר סוקולקד., יחד עם כפרים אחרים, יש קשר לזכויות ד,יד,ודי ם לעסוק בכפרים במקח־וממכר אכן, דווקא ביחס לסוקולקה מעטות הידיעות הממשיות, ויסודן רק באגדות.
חסרים גם פרטים על זכויות שד,וענקו לסוקולקה כשם שהוענקו לשאר ערים. ידוע שבעיר היו מצויים ימי־שוק בכל שבוע, וגם שלושה ירידים לשנד,, ולא ברור מי היד, המלך שד,העניק את הזכיות. ימי־השוק התקיימו בכל ימי־שני לשבוע, ובמשך השנה נקבעו שלושד, ירידים (23 אפריל, 25 יולי, 29 ספטמבר). רק מן המחצית השניה של המאד, הי״ח ישנם יותר פרטים על סוקולקה, שאז נשתנד, מצבר, ויצאה מכלל כפר ועלתה לדרגת עיירה. מאורע חשוב זה אירע בשלד,י המאה הי״ח. לא ידי מלכים ונסיכים מבית המלוכד. פעלו זאת, אלא דווקא ידי הסטארוסטד, של גרודנד, ושר־האוצר של ליטא, אנטוני טיזנד,ויז (1762 — 1785) שעלד, לגדולה בזכות המלך פוניאטובסקי. הוא היה פטרון העיירה סוקולקה וראוי להזכירו. 9 תשלום כזה היו קוראים בליטא "הודה במצח". 10 עיין "היהודים בפוליי" ■ לרפאל מאהלר.
טיזנד,ויז, שנתמנד, מקודם כסטארוסטד, של גרודנה, ניסה בשעתו להחיות את העיר השוקעת. הוא עודד את מסחרד,, סלל דרכים, טיפל בהכשרת ד,נד,ר נימן לשיט, יבש ביצות הסביבה ויסד בתי־ספר מקצועיים, מוסדות תרבות ומפעלי תעשיה. ביניד,ם גם בתי־דפוס, ולתכלית זו הביא בשנת 1785 את אבי אמנות הדפוס בליטא מן העיירד. סוקאל בגליציד,, את ר׳ נחום, שד,י ה יוצק אותיות בגרודנה. הספר הראשון שנדפס בדפוסו היה "זרע יעקב", פירוש על תד.ילים, כתוב בידי הרב מוויסטינץ, ר׳ יעקב בר חיים ד.כד,ן (1788), וכן נדפס בו העתו ן הראשון בגרודנד, בשם "גאזיטה גרודזינסקה". בשנת 1772 הוא הביא לגרודנד, גרמני אחד מנירנברג כדי שילמד קבוצת יהודים את חכמת הפנקסנות. "חכמד. זו — תלמד את הסוחרים הי ד,ודי ם למען יכניסו "סדר גרמני" במסחריהם" אמר לו. טיזנד,ויז יסד בגרודנד, בית־ספר למילדות והוא שעשה נסיון ראשון בשם ממשלת פולין לייסד תעשית טכסטיל בפולין, במחצית השניד, של המאה הי״ח, בהורדניצה, ליד הנהר נימן, אצל גרודנד,. וגם יסד בתי־חרושת, בעלי היקף גדול בתמיכת הממשלה שהוציאד, אמצעים והביאד, מומחים מיוחדים מחוץ־לארץ למטרד, זו.
א ליהודים התיחס טיזנד,ויז בשנאה, וראה בד,ם מקור לסחיטת כספים. המלך פוניאטובסקי מינד.ו גם לסוכן על המסים של קהילת גרודנד., אך הוא גנב את דעת המלך ודעת הק ד,ל והוציא מקהל גרודנד, במשך 14 שנים (עד שנת 1782) קרן ורבית בסך 92.000 רובל, ואת כל ההון שם בכליו. הוא אף בלע חיל זרים וד,סתבך בחובות. היה לווד. ואינו משלם, והקים לו שונאים רבים שנלחמו נגדו עד שהצליחו לגלות את מעילתו באמון המלך וד,ו א הודח מכד,ונתו. כל תכניותיו ומפעליו התעשיתיים פשטו את הרגל, האומנים שד,ביא מארצות־חוץ עזבו את פולין ומכל מפעליו לא נשאר זכר 1 ג. אותו טיזנד,ויז שם עיניו בסוקולקה הכפר ובגלל קרבתו לגרודנה ראה שהוא מתאים למטרותיו. הוא הפך את הכפר לעיירה, הקים בה שוק יפה, הושיב בד. אומנים מעולים יהודים, וכה אישר למעשד, את הישוב ד,יד,וד י 11 פרשת טיזנהויז נזכרת בספרי קורות גרודנה, ועל יחסו ליהודים, עיין בספרו של פריידנשטיין "עיר גבורים".