43 מ. ש. גשור י 44 את מחוז סוקולקה מדרומית־מערבית לצד דרומית־ מזרחית, התחנות: צ׳ארנה־וויש, סוקולקה וקוז׳ניצה, ובקוזה נכלל גם קשר הרכבת בין גרודנה לגיאליסטוק. בראש האצילים שבמחוז סוקולקה עמדו משפחות זאוויס־ טובסקי, דובנארוביץ, טרפילובסקי, בכרה ובר 21. בסוקולקה עמד בית־כנסת של עץ מהדוגמה הנהדרת של בניה יהודית־עממית, שיצאו לה מוניטין בעולם האמנות בכלל והיהודית בפרט, באדריכליותה הפשוטה, העממית כאן מצאו מזיגה נאה של סגנון הבניה המקומית בעץ עם סגנון יהודי רומנטי שעוצב "הפועל העוסק במלאכת הקודש", שיצירתה היתה מכוונת לפאר את בית ה׳, לרומם ולהדר פני שוכן־מרומים. בית־כנסת זה נשרף ולא נשארו לנו מקודם הפרטים על הארכיטקטוניקה שלו ועל תשמישי הקדושה שבו. סוקולקה נמנתה בין העיירות שהגישו עזרה ליהודי גרודנה אחרי השריפה הגדולה שהיתה שם בשנת 1885 וגרמה נזק רב ליהודים. יהודי סוקולקה תרמו את תרומתם 150 פוד לחם 22. התואר "עיר מחוז" שניתן לסוקולקה השפיע גם על יהודי העיר לצאת מן התחום שהיה ספוג תורה ויהדות ולהציץ קצת "מעבר לתחום". השאיפה להשכלה היתה, כנראה, יותר חזקה מאשר בערי סביבותיה, פרק שביעי חיי שלום בין חסידים ומתנגדים בסוקולקה ״קלויזים״ של חסידים בסוקולקה. — חסידי קרלין וקוצק בעיר. — הויכוח על החסידות בסביבה. — בין הפטיש וחסדן (פינסק וקרלין). — המחלוקת באמדור הסמוכה. —
מה בין ווהליז העממית לליטא הלמדנית. — ר׳ אהרן הגדול מקרלין ותלמידו באמדור. — השפעת הבעש״ט בסביבה. — החסיד ר׳ יהיאל מרגלית רב בהורודנה. — חסידי אמדור בסוקולקה. — סוקולקה — מעבר לשליחי הגר״א ומתנגדיו. — לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, שהמיטה שואה על ישובי היהודים בחבלי פולין וליטא, שכנו בסו־ 21 עיין במילון הגיאוגרפי של פולין. 22 ״המליץ״, פטרבורג, גליון 42, 19 יוני 1885. קולקה שני ענפים של החסידות עם בתי־תפילה מיוחדים, הלא הם שטיבל קרלין ב״שולהוף" ושטיבל קוצק. יש מניחים, שהיו עוד בתי־תפילה של חסידים שהתיחסו לשושלות צדיקים אחרים, ביהוד בליטא; אמ- דוד ושרשוב, סלונים וקוברין, אלא שעם התגברות הציונות נחלשה החסידות. הנוער נהר לאגודות הציוניות, ורק מספר מועט נשאר נאמן לחסידות, שבשעתה היתה תנועה לוחמת בסוקולקה. ברם, היו זמנים שכל ישובי היהודים בליטא, וסוקולקה וסביבתה בכלל, היו מעיינות של ויכוחים על החסידות. הללו דרשו את החסידות לגנאי והללו לשבח. המלחמה בין החסידות והמתנגדים פרצה במחצית המאה הי״ח בקרב היהודים בליטא, בין פינסק הבכירה ואחותה קרלין. מערכות הדראמה הסוערת הזאת שהת- חוללו בתחומי פינסק־קרלין, הגיעו גם לגרודנה־ אמדור 23, היא אמדור (או אינדורה), השוכנת כט״ו קילומטר מסוקולקה והיתה למטה ראשי לצדיק ר׳ חיים־ חייקל וחסידיו.
פינסק וקרלין שכנו על גבול שני מרכזים שונים בתכלית: ווהלין העממית, מרכז החסידות שלאחר הבע״ש ומשכן כבודו של המגיד ממזריטש, וליטא הלמדנית הללו "המתנגדים" של הגאון ר׳ אליהו מוילנא. שני "הרים" אלה התנגשו, התנצחו ונלחמו על החיים. פינסק וקרלין חלקו ביניהן את ה״העולמות" האלו, וקרלין היתה — "ראש־גשר" ראשון לחסידות בליטא . לאחר התגלותו של המגיד ממזריטש זרח על קרלין ופינסק אור חדש, אור החסידות. בימי בראשית של החסידות, דרך בקרלין כוכבו של ר׳ אהרן הגדול, ראש שושלת הקרלינים. תורת הבעש״ט על האהבה המשול- שת: לאלקים לתורה ולישראל היא גם תורתו. ר׳ לוי יצחק מברדיצ׳ב, שכיהן זמן קצר כרב בפיגסק, העמיד את הכל על אהבת־ישראל, רש״ז מליאדי תקע יתדו באהבת התורה, ור׳ אהרן הגדול יסד את עולמו על אהבת אלקים ויראת אלקים. ר׳ אהרן הגדול "נאכל באשו" כמאמר חסידיו, והוא בן ל״ו. קמה דינסטיה של הקרלינים 23 עיין בספרי "הנגון והרקוד בחסידות", כרך שני (הוצאת ״נצח״ ת״א תשי״ט, עט׳ 131) ובספר "החסידות הליטאית" של הד״ר זאב רבינוביץ (מוסד ביאליק, ירושלים, 1961) בפרק "חסידות אמדור".