131 פימי מלחמת העולם הראשונה 132 אינספעקטאר פאשעק מנהל בתי הספר הגרמניים מר היה גורלו של ילד שנפל לידו. הוא לא ידע רחמים. הרביץ בלי רחמנות במגלב שהחזיק תמיד בידו. המפקח פאשעק לא היה נוכח בכל השעורים, הוא היה רק בא לבקור, קבל את הדו״ח מן המורים והמורות, ולפעמים בחן את התלמידים והתלמידות בידיעת השפה הגרמנית. הטלת מרות היתה השיטה הפדגוגית הרשמית, ולא רק המפקח פאשעק הרביץ במגלבו. גם המורים והמורות לא טמנו ידם בצלחת ועל כל דבר קטן הכו במקל על כפות־הידים. או שהיו מושכים באדנים. או סטרו סטירות לחי ולפעמים אסרו ילד לכל זמן השעור בחדר קטן שהיה נקרא "קארצר". המשמעת בבית־הספר היתה קשה. מאד ורבד. היתד. המתיחות בין התלמידים. הילדים ישבו זקופים וישרים, כפות ידידים מונחות על השולחן. האצבעות מתוחות וישרות. במקום מחברות השתמשו בלוחות שחורים, במסגרת־עץ ובעפרונות צבעוניים (גריפל). השעורים התנהלו ו ד,תרגילים בוצעו במתכונת צבאית,
לפי פקודד, מספר אחד, הורידו את הידיים מהספסלים, תפסו בשתי הידיים את מסגרת הלוח לקראת מספר שתים, הוציאו את הלוח מן השולחן, וד,עמדד, עליו, בעוד שתי ידיים מחזיקות במסגרת הלוח, הכריזו מספר שלוש, מיד הניחו על השולחן את הלוח הידיים וד,אצבעות היו פשוטות ומתוחות. הגרמנים הקפידו מאד על דייקנות, סדר ונקיון, ופחות על תוכן הלימודים. כל שבוע הובילו את תלמידי בית־הספר לבית־המרחץ הצבאי להתקלח.
בבית־הספר היו שלש מחלקות: "אובערשטופע", "מיטעלשטופע", "אונטערשטופע". הכל לפי הגיל. הלמודים היו שטחיים, ובזבזו זמן להקניית האלף־בית הגרמני, שנארכה שנד, שלמה. מובן, שהילדים לא מצאו ענין רב בלימודים. תכנית הלימודים כללה קריאד,, כתיבה וחשבון, הסטוריה גרמנית, זמרד, ותרגילי־סדר, משחקים וקצת לימוד דת. וגם עבודד, בגינד,. ילד שלא הופיע יום אחד בבית־הספר, נקנסו הוריו בשני מרקים, סכום גדול למדי. לכן היתה, שאיפד, אחת להשתחרר בכל מיני אמצעים מכתלי בית־הספר. וכל האמצעים היו כשרים לכך. ילד שד,גיע לגיל 14 היד, משתחרר לפי אשור של בעל־מלאכה שהוא מתחיל ללמוד מקצוע, וכך התחילו התלמידים לנשור מבית־הספר, זד, אחרי זד,. לימים הועברו בתי־הספר העירד,, בשלושד, מקומות נפרדים. "אונטערשטופע" עברה לביתו של קרישבסקי מול מכבי־אש, "מיטעלשטופע" עברה לביתו של המורה, הרוסי סמוליאק, מעבר לפסי הרכבת. "אובערשטופע" עברה לקצה רחוב גרודנד,. המפקח הכללי של המחוז פאשעק, מצא את מותו בסוקולקה, הוא נפגע במחלה מדבקת של אהובתו המורה, הנוצרית, שניד,ם מתו, וארונו של פאשעק הועבר לגרמניד,.
שמות המורים: מנדל, בית־הספר, בורקובסקי; מורה גרינדאו ז—גיסו של הרב שוסטר (לא איש־סוקולקה). השאר יוצאי סוקולקה: המורה מזור, רחל זדבורינסקי (כעת באמריקה), שיינע־חיה שטיין־בונים (נמצאת בארץ), פנינה וילנסקי־קנטור, בילה בובליק, (יוצאת גרודנו) אלקה קצנלבוגן, דינה ליכטנשיין, עדר, לוין (כעת בארץ).