355 פנקם חמילניק 356 אלא הױ ענװים ושפלי ברך, ובהם גם כפופים וגגותיהם כבושים בקרקע׳ ללא כחל וללא שרק וללא פירכום מבחוץ. יהודיה הױ ישרי־דרך וחמי־לב ומיטיבים לעזור לכל דיכפין. ובפאנורמת האישים החמילניקאית חובה עלי להזכיר את אלה שעמדו בראש ישיבת ״בית ױסף״ בחמילניק. כל ראשי ה״ישיבה״ פניהם מםפרים כבוד מעלת רוחם הישירה ומתוך רשמי צורתם ניכר צור מחצבתם הטהורן המאור שבתורה נוצץ מתוך עיניהם ומצחם הגבוה מרמז לאמור : אלה מױחםי עולם עתיק ױמין. היה ביניהם ר׳ מרדכי קורקנובר זצ״ל׳ שנולד להוריב׳ אנשימ פשוטים, יראי־שמים וטובי־לב׳ שהתגוררו בעײרה קטנה׳ קרקנוב׳ פלך ז׳יטומיר. כבר בהױתו ילד חשקה נפשו בתורה והוא למד בכמה ״הדרים״ ברוםיה הצארית׳ ובכל מקום הצליח בלימודױ. והגיע עד הר׳ ױםך-־ױזי ז״ל בנוברדוק. בשנת 21־1919, כשהבולשביקים החלו להציק לתלמידי ה״ישיבות״, במגמה לעקור מן השורש את הדת והאמונד״ קמו כמה עשרות בחורים, ובראשם ר׳ ױסף־ױזי מנוברדוק, ועברו את הגבול הרוםי והגיעו לװרשה, מזריטש־פודלאםק וביאלי־ סטוק, בהן הקימו ישיבות גדולות ומרכזױת, וממקומות אלה התפזרו והקימו םניפים שונים בכל מיני ערים ועײרות ובתוכן חמילניק. הרב מרדכי הר״מ דחמילניק היה אחד הראשונים אשר עזבו את הגבול ואשר הקימו ״ישיבות״ אלו.

את אישױתו הדגולה קשה לתאר בפני אנשים שלא הכירוהו. הוא היה גאון־התלמוד, חכם וידיד אנשים• הכל אהבוהו והעריצוהו, — וגם ה״חפשים״ בכלל זה — כאדם נבון, ישר ונעים הליכות. אי אפשר לשכוח את האדם הזה, אשר כ״מלאך אלוהים״ הסתובב בין בחורי ה״ישיבה״, טיפל וטיפח בהם תורה ומידות טובות גם יחד. המנהל ר׳ ױאל קלינמן מחרקוב, שגם הוא היה מהראשונים שעברו את הגבול בםכנת נפשות, הקים את ה״ישיבות״ ונשאר מנהלה של ״ישיבת״ חמילניק. גם הוא היה אדם ישר ומפורםפ. גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ היה מײצג את הישיבה בכבוד רב, והתפרסם בגלל מעשױ הטובים, שעשה לכל מי שפיה אלױ. הוא התחתן עם בתו של יעקב קישנױבר מחמילניק. התבלט גם ר׳ יהושע הטציזבר, שגם מוצאו מרוסיה והיה איש תם ישר ובעל מוםר גדול על אף סיבלו הרב מנכותו. אישױת מענײנת בױתר היה ר׳ שלמה׳לה מרוםיה, שאף פעם לא השתתף בלימודים מלבד לימודי מוםר — וכן גם לא ידע ללמוד וראשו ורובו שקוע היה בדביקות בלימודי הזוהר. ואחרון אחרון — ר׳ גרשון וײםמן, שמוצאו מעיר מולדתי טראכנברוד, אשר בװהלין. הוא היה גאון וחריף — ובקיאותו בש״ס ובפוסקים והוראה היתה רבה להפליא.

לא היתה שאלה שלא ידע לפותרה — ולא היתה נקודה בםפרי הקודש שלא היתה נהירה לו — ומלבד זאת היה אדם בעל מוםר גבוה וצדיק נאמן ומםור לחברױ — התענײן בכל פרט ופרט אצל חברױ ותלמידױ ותמיד בא לעזרתם ועשה כמיטב יכולתו למען הברױת. שם למדנותו ומעשױ הטובים הלכו לפנױ — והוא בעצמו היה ענױ ונחבא אל הכלים. חמילניק זכתה לשם של עיר ואם בישראל גם בגלל מידת הםבלנות שבה וענװת רוחה היתרה. .עדים לכך כל בעלי־בתיה וזקניה שהלכו לעולמם, שניםפו בידי הקלגס הנאצי ושנותרו בחורי־ישיבה פון רעכטס צו לינקס זיצן : שמואל־אליעור, דער זון פון הרב טוביה סילמאן. דוד גאנצארסקי, ר׳ אברהם גאנצארסקיס זון. שטײען : שמואל־ אהרנס זון. שמואל אלי אקסנהענדלערס זון. עמנו הױם ויבדלו לחײם ארוכים. אנשי װרשה, הױ ״מכלימים״ את חמילניק בפרהםיה בגלל החתחתים שברחובותיד״ שאבנ־ מרצפותיהן לא הױ מםודרות והױ לאבני נגף לעוברי דרך ולא אחד נתקל בהם ונפגע. אף הכל הױ תמימי דעים שבני חמילניק הם תלמידי חכמים וראשי התיבות שחוברו ב״ישיבת בית ױםף״ מצביעות על כך־ ח — חכמים, מ — משכילים, י — ישרים, ל — לומדים, נ — נדבנים, י — יראים ושלמים, ק — קדושים.