477 סנקם כמיעלניק 478 הויבן צו ארבעטן׳ איז דער חסידישער בית המדרש פארנומען געווארן פון דער רוסישער .ארמײ פאר א פלאץ צום איבער־ נעכטיקן פאר געפאנגענע עםטרײכישע סאלדאטן. די בית־ המדרש־בחורים האבן איבערגעטראגן זײער לערנען אינעם גרויםן בית המדרש׳ אבער דא׳ אינעם גרויםן בית המדרש האבן זײ מער װי די נאך מיטאגם נישט געקענט לערנען׳ האבן זײ געהאט א םך פרייע צײט. אזוי ארום זענען א םך פון זײ ארײנגעצויגן געװארן אין מיטארבעט אינעם הילפס־ קאמיטעט. יחזקאל לעמבערג׳ לײביש ערענרײך (שפעטער געפארן קײן א״י און נאך דעם טראגיש אומגעקומען אין טאראנטא׳ קאנאדע)׳ אברהמטשע לעמבערג׳ יקותיאל פרידענזאן׳ לײבדש קאנער (לעבט אין א״י)׳ יהושע שטײנפעלד (לעבט אין צפון־ אמעריקע)׳ און א רײ אנדערע. זײ אלע האבן זיך שפעטער אקטױו באטײליקט אין דער גרינדונג און ארבעט םון ׳״צעירי מזרחי״ און ״מזרחי״ אין כמיעלניק. ס׳זענען אויך ארײנגעצויגן געװארן צו מיטארבעט : גיטשע םײנגאלד׳ עלטשע קאנערצוקער־קאן (געשטארבן אין פאריז׳ פראנקרײך), פייגעלע פינטשעװםקי־פײנגאלד (אין ישראל), בעלא מאשנבערג־װילטשיק און א רײ אנדערע. די ארבעט םון הילפם־קאמיטעט האט איגגאנצן אנגעהאלטן ארום 7 — 8 חדשים׳ ביז די רוסישע ארמיי האט זיך נאך אירע מפלות בײ קראקע און אין די קארפאטן־בערג אינגאנצן צוריקגעצויגן פון פוילן.

ם׳זענען דערגאך געװען נאך הילפם־קאמיטעטן אין כמיעל־ ניק אין פארשידענע נויט־צײטן. דער ערשטער קאמיטעט האט אבער באשטימט געלײגט א חותם אויפן שפעטערדיקן רײכן געזעלשאפטלעכן לעבן אין כמיעלניק. פליטיפ יהודים בחמילניה כשנת המלחמה העולמית הראשונה 1915 (תרע״ה) שליח ועד העזרה ליהודים נגועי המלחמה בפטרוגרד בקר בסוף חודש פברואר את העיר חמלניק בפלך קיעלץ והוא מוםר את הידיעות דלקמן על אודות מצב הנמלטים היהודים שנקבצו בעיר זו ועל־דבר העזרה שנסדרה בעבורם. מספר הנמלטים (הפליטים מ.צ.) שנאספו בעיר בםוף חודש פברואר 1915 עלה ל־ססז.1 נפש (יותר מ־סעב משפחות). את הנמלטים הושיבו בדירות פרטױת ובבתי המדרש והתנאים הסאניטארײם של הדירות אינם כתיקונם• סיבת המצב הרע הוא בחוםר דירות פנוױת בעיר והנמלטים המוםיפים לבוא מיום לױם מוכרחים לשבת בדירות הנזחמנות להם. בחודש דצמבר נוםדה בעיר׳ על פי הצעתו של שר המחוז׳ ק מיםיה סאניטארית וכלכלית ואל הקומיםיה נכנסו גם חברים יהודים•

לפני חודש ימים כאשר הוםיפו לבוא נמלטים מן הסביבד״ נוסד עוד הפעם ועד אזרחים בחמלניק של שבעה חברים (בראשונה נוסד שם ועד אזרחים׳ אך לא נתקײם זמן רב) ובהם יהודי אחד׳ אף־על־פי שמםפר היהודים ױשבי העיר הוא 85 למאה ! על־יד הועד נוסדה מחלקה יהודית, שחבריה הם — היהודי חבר ועד האזרחים ועוד יהודים. מן הםך אלף רובל, שועד האזרחים קבל מאת ועד האזרחים המרכזי אשר בװרשה, קצבו לצרכי בני העיר היהודים — 150 רובל• הועד פתח ומחסן כלכלי ושממנו מוברים לכל, בלי הבדל לאום, קמת במקח העולה לועה תמיכה מסוימת בצרכי אוכל מקבלת המחלקה היהודיח מאת ועד המחװ. והוא ליטר לחם שחור לגדול ומחצית הליטרה — לקטן לױב, טהײ וצוקר (ארבע פרוסות לנסש). ד״פחלקה פתחה בית־טהײ לפליטים יהודים. על פי הצעת ציר הועד הפטרוגראדי, נתרבה עתה מספר החברים במחלקה ד׳יהודית עד שבעה. והם החליטו לפתוח בית־תמחוי, שני ינתנו לנמלטים או־וחות : מרק (בלי כשר) וחצי ליטרה לחם. המחלקה בחרה מתוכה קומיםיה סאניטארית לחקור את תנאי הדירות של הנמלטים ולהיטיב כפי האפשר את תנאי ההיג נה. רוב הנמלטים לא הםסיקו לקחת אתם מבתיהם כלום, וגדול הוא הצורך ביניהם — בבגדים. הועד הפטרוגרדאי קצב את הסכומים הנחוצים לםדר את העבודה בחמלניק. (לםי ״הצפירה״ מם׳ 64, מױם י״ז גיםן תרע״ה — 1 אםריל 1915.) ב״הצפירה״ 1920, (מם׳ 111) אנו מוצאים את הידיעה דלקמן ז חנינת הנאולה כחמלניק (פלך קילצי)

תיכף לקבלת הידיעה על־דבר אישור זכוױתינו על ארצנו בםאן־רימו, קראנו לאסיפה כללית לכל האגודות הצױגױת הקײמות בעירגו, כדי להתקין תכנית לחגיגהי באםיםה השתתפו באי־כח האגודות : ״צעירי ציון״, *בנות צױן״י ״המזרחי׳/ ״צעירי מזרחי״ והסתדרות ״השומר הצעיר״• נבחר ועד מםדר אשר בו השתתסו שגײם־שנײם חברים מכל אגודה ואגודה• הועד ערך את החגיגות באופן כזה : בערב הױם שלפני ל״ג בעומר ערכנו אסיפת עם באולם התיאטרון שד.יה מלא מפה־לפה, למרות הגשם הטורד נאמו : א. זילברברג (עברית) י. קנרצוקה טובה פײנגולה לײביש ערענרײך לשני שומײב זריצקי וםמבורםקי. הראשון דבר עברית והשני יהודית. במצב רוח מרומם ואחר קבלת החלטות מתאימות נםגרה האסיפה בשירת ״התקוה״ ושירים לאומײם אחרים. למחרת בױם ל״ג בעומר עברו השומרים והשומרות ברחובות בםך עם דגליהם לבית־הכנסת ושם גערכה תםלת הודיה. מסני ששר המחוז לא הרשה לקשט את העיר בדגלים עברײם הױ מקושטים רק בתים אחדים. בית־הכבםת היה מלא מסה אל סה והכיל בקרבו ױתר משלשת אלפים איש ואשה. אחדים מן החברים גאמו מעניגא דױמא. ואחרי שכל הנאםםים הביעו את מחאתם העזה כלפי הרב דמתא שלא לקח חלק בחגיגה זו, שר החזן מזמורי תהלים מתאימים ובירך בברכת ״מי שברך״ את מנהיגינו : םוקולוב, װײצמן, נורדוי וז׳אבוטינסקי. כתום התפלה שרה מקהלת ״השומר הצעיר״ את ״התקוה״ ועוד שירים לאומײם.

בשעה החמישית לפבות ערב התחילו לםובב בחוצות העיר, זוגות זוגות צעירים וצעירות עם פרח כחול־לבן לטובת ״קרן ױסף הגלילי״ (טרומפלדור) וחברױ. מכירת הפרח הכגיםה םכום הגון♦ באותו ערב ערכגו בגקט גהדר, באולם הױתר יםה שבעיר השײך לקופת החברה ״חםכון והלואה״. הבנקט בגמר בשעה השלישית לסגות בוקר במצב רוח מרומם מאד. *. סיגטשוב־םקי