495 פנקם חמילניק 496 שמעולם לא טעמנו טעם עבודה קשד״ אך הרצון והאידיאל לבנין הארץ נסכו בנו הכח והאומץ להחזיק מעמה מי מקבוצתנו איגו זוכר את הלילות בכביש׳ עת שרנו עד חצות הליל׳ והשכם בשעה 4 כבר התעוררנו לקול הקריאה הידועה : ״עורו׳ קומו לעבודה !״. לאחר זמן מה עזבנו את עבודת הכביש ועברנו לפתח־תק־ וה. הײנו תמיד קבוצה קומונאלית — הכל היה משותף׳ גרנו כחמשה בחדר אחד. הײנו מחוםרי עבודד״ מזוננו בחורף׳ בזמן חוסר עבודה׳ היה אםוף תפוחים ליד הפרדםים ופת לחם חרבה. גם העבודה בפרדםים לא היתה קלה. לא הײנו מםוגלים להתחרות בכוח העבודה הזול של הערבים. קדוח בארות בארץ באותה תקופה היתה העבודה הקשה בױתר׳ אך קבוצתנו היתה תמיד בין הראשונים גם בעבודה זו. זמן מה עבדנו בראש העין בנסור עצים• לא היה כביש׳ הלכנו שעתים לעבודה ושעתים חזרה. חזרנו עיפים מהעבודה וללא ארוחת ערב נפלנו על מיטותינו בבגדינו המלוכלכים וישגים עד אור הבוקר.

לאחר מםפר שנים עזבנו את פתח־תקוה ועברנו לתל־ אביב• התארגנו כקבוצה שיתופית לבנין. שכרנו חדר בכרם התימנים. בקבוצה הױ: ארנרײך ז״ל׳ למברג אברהם ז״ל׳ ויבדלו לחײם — גרנק יצחק׳ קגרצוקר צדוק׳ פינצ׳בםקי מרדכי׳ זריצקי ליזר׳ ויגודני אברהם ועוד 2 בחורות לא חמלגיקאױת. נהלנו את המטבח לפי תורנות שבועית. קבוצתנו נתארגנה בשם ״קבוצת אחים״. עבודתנו הראשונה היתה עשײת בלוקים עבור ביח״ר לנרות של יהודי מחמילניק — לבקוביץ. כן הקמנו את הבנין. לאחר מכן עבדנו בבנינים במרכז המםחרי שנבנה בתקופה ההיא בתל־אביב. לחמילניקאים חלק גדול בםלילת כבישים ובבנין הבױב הראשון בתל־אביב אשר יציאתו ליד היט ליד הכנסיה המוםלמית ברחוב חסן־בק׳ שנבנה בשיתוף עם קבוצת רדום. הבנין הגדול של מושב זקנים ברחוב אלנבי׳ חלק גדול של אנשי חמילניק עבדו בו. התבגרנו ונפרדנו והתפזרנו למקומות שונים בארץ. יש לצײן שמהױם הראשון שחמילניקאים נפגשו ליד הגבול הפולני בשגת 1920 כדי לעבור אותו׳ התאחדנו במלוא מובן המלה. רגש העזרה ההדדית שרר תמיד בקרב החמילניקאים. חלין לא מבוטל רושם אני לזכותי ביםוד קבוצת חמילגיקאים של נגרים תחת השם ״יהודה״ ע״ש חברנו יהודה ארנרײך ז״ל (בן דודל ארנרײך שנםפה באופן טרגי בקנדה). בקבוצת הנגרים הױ חברינו: יוטשנקה שמואל׳ גולדליםט מוטל׳ גליקםמן אלתר׳ פרידמן אהרון־בער וחנן פם.

זכורני באיזו שמחה באתי לקבוצה והודעתי כי השגתי עבורם עבודה׳ והיא — הקמת צריף לפרחים ברחוב גחלת בנימין מול בנין ספקטור הידוע. יםדנו גם קבוצת חמלניקאים לעבודת ײשור חולות בשכונת בוגרשוב. ראוי לצײן שביהח״ר הראשון לבורסקאות בתל־אביב בפרדם אשר כיום עומדת בו ״מצודת זאב״, נוםד ע״י חימילגיקאים : דב נפתלי דיאמנט ז״ל׳ בנו של יעקב דיאמנט׳ חײם קבשניבסקי ז״ל וברל קבשניבםקי ז״ל׳ בניהם של זליג קבשניבםקי מחמילניק׳ בורסקאים ידועים מחמילניק. הם היו הראשונים שפתחו ענף הבורםקאות וביחוד יצור עור לםולױת בתל־אביב. הודות לחלוציותם התפתחו בתי־חרושת לעורות בישראל. כױם׳ לאחר 39 שנים שעברו׳ אפשר לומר ללא גוזמה — חמילניקאים נמצאים בהתישבות העובדת׳ בקבוצות הותיקות, בתעשיה׳ בפקידומ׳ במסחר ובכל ענפי הכלכלה באר׳ץ, חמילניק הצטײנה בין מאות עײרות בפולין בעירנותה להתפתחות התנועה הלאומית־הסוציאליםטית וכן הײגו בין הראשונים בעליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לצערנו הרב הורינו וקדושינו היקרים שחנכו אותנו ללכת בדרך זו׳ הם עצמם לא זכו לראות בהקמת מדינת ישראל. יד אכזרית השמידה אותם.