מ. ש. גשורי / תנועת המזרחי בראשיתה (ירושלים) המזרחי בחמילניק היה ארגון דתי חזק ובעל השפעה גדולה בעיר, ובו מצאו מקום מלבד הדתײם שױם־ױם התפללו ״ותחזינה עיגינו בשובך לצױן עירך׳ גם משבילים וחובבי־צױן מהדור הישן, שבשעתו גלחמו לצױנות וטװ רעױנות־על הישוב הא״י. ידיעות על יסוד המזרחי והתפתחותו בחמילניק נתפרםמו ההל משנת תרע״ח בעתונים שונים, החל מ״הצפירה״ השבועי בװרשה בעריכתו של אחד מזקני המזרחי וסופרױ רבי יצחק ניםנבוים הי״ד, שעבר אחר כך לעבוד כעורך השבועון ״המזרחי״, בטאון תנועת המזרחי בפולין שהופיע בװרשה• גם ב״מזרחי״ באו הידיעות על המזרחי בחמילניק׳ ומהן אפשר לעמוד על מדת התפתחות הארגון בעיר, ואחרי כן נמצאו ידיעות גם בשבועון תנועת תורה־ועבודה שהופיע בװרשה בשם ״דאס ױדישע לעבען״. כמו בכל ישוב יהודי, השפיעו גם בחמילניק הידיעות שהגיעו אחרי תום מלחמת העולם הראשונה על ״הצהרת בלפור״ מטעם ממשלת בריטניד״ שעוררו את היהודים, ובעיקר את הנוער למעשים נמרצים בעד בנין ארץ־ישראל היהודית. מקודם בא מרצה מטעם הסתדרות הצױנית בפולין עם מרכזה בװרשה לעורר את הרוחות• היה זה הנואם המוכשר נתן מילײקובסקי, שנטה לרעױן המזרחי. עוד בשנת תרע״ח הוא נאם בחמילניק בבית־הכנסת ובתיאטרון שלש פעמים, והרצאותױ עזרו הרבה להתפשטות הרעױן הצױני והגברת העבודה הצױנית (הצפירח, יח שבט, וזרע״ח).

אך צעירי המזרחי שבמקום הגיעו כנראה לידי הכרה• שרצוי ױתר להתארגן במזרחי. ואכן בראשית שבט תרע״ח התכנםו הצעירים הדתײם־לאומײם לאםפה כללית ב״בית המדרש דחסידים שבה השתתפו כל הצעירים החרדים שבעיר. אחרי מםירת דו״ח מעבודת צעירי המזרחי הרצה יחזקאל למברג על ערכו של הקרן הלאומית בכלל ועל חשיבותו של ״יער הרצל״ בפרט. נבחר וער בן 15 איש ונאסף סכום גדול לקנית שלשה דונם אדמה על שם האגודה. נתקבלה החלטה שאגודת צעירי־המזרחי היא סניף לפדרציה הצױנית־חרדית ״מזרחי״ (הצפירה, ט׳ יאדר, תרע״ח). הנואמים שבאו מן החוץ, וביחוד נואמים מוכשרים, הופעתם היתה ניכרת בחײ הצױגות הדתית בעיר. מטעם מרכז המזרחי בװרשה בא להרצות הרב י. י. רפופורט, שהיה נואם בחסד, ױדע למשוך את הקהל בדברױ כבחבלי קםם בכל מקום הוםעתו. הוא נשא בבית־הכנסת בחמילניק שלוש הרצאות על רעױן המזרחי, ואף השתתף באספה הכללית של צעירי־ המזרחי, ובה עורר בדברױ החמים לעבודת מרץ, ונבחר ועד לײביש עהרנרײך ויחזקאל לעמבערג — מראשי התנועה שאלױ נכנסו רבים מחשובי הצעירים, ובהם ? זליג רוזנבלום, צבי פםטרנק ועזרז* פסטרנק (הצפירה, יז תמוז, תרע״ח).

אחרי זה הגיע לעיר םופר עברי, שמ־-זמרו ורשימותױ פורםמו בבטאונים עברײם ועוררו הד בין קוראױ, הוא הםופר יקיר ורשבסקי, שנאם על ההתישבות בא״י ויהודי הגלות. הוא תיאר באופן מוצלח את ההשפעה שיש לא״י על היהדות שבגולה. הנאום זכה לתשואות כפים םוערות. באי־כוחם של פועלי־צױן הציעו אחר כך שאלות אחדות במטרה להחליש את הרושם של הנאום. אבל קבלו תשובות מספיקות וברורות. ששמו לאל את חפצם (הצפירה, ז׳ אלול, תרע״ח). כל אלה שמשו הכנות ליםוד אגודת המזרחי במקום. בױם כ״ט בטבת תרע״ט התקימה בחמילניק האםפה המכוננת של המזרחי, שבה השתתפו למעלה מחמש מאות איש. לױ״ר נבחר ר׳ ישראל פרידנזון. צבי וינבאום הסביר לנאספים את תפקידו של המזרחי, ומר ל. עהרנרײך הרצה על המזרחי ואגודת האורטודוכסים. הצעתו של הױ״ר לאחד את המזרחי עם אגודת האורטודוכסים עוררה ויכוחים ולבםוף נדחתה ההצעה. אחרי מו״מ ארוך בין צעירי המזרחי והמזרחי הוחלט לבחור מתוך חברי הועד לועד־הפועל המקומי, בהם אחד מזקני המזרחי וארבעה מן הצעירים (הנזזרחי, י״ג אדר א/ תרע״ט). בי״ח באײר תרע״ט התקימה אספה כללית של חברי המזרחי״