579 פנקם חמילניק 580 שנפתחה ע״י מר עהרנרײך בנאום קצר. מר למברג, שנשלח כציר לועידה המזרחי השניה שנתקימה בװרשד״ מסר דו״ה על מהלך הועידה. הדו״ח עשה רושם כביר על הנאםפים. מר צ• וינבאום גאם על תפקידי המזרחי בשעה זו. נוסד ״חדר״ בעד ילדי העגײם (המזרחי, ה׳ סױן, תרע״ט). בױם ב׳ בתמוז, ױם הזכרון לפטירת הד״ר הרצל, נערכה אזכרה מטעם המזרחי למנהיג הצױני בבית־הכנסת העירוני. אחרי האזכרה נאם הרב רוזגבלום מרדזאנוב, ששהה אז בעיר, גאום מענינא דױמא. ובאותו מעמד נאסף סכום הגון לטובת הקק״ל. למחרת, בױם השבת, נשא הרב הנ״ל נאום נלהב בבית־הכנםת שהיה מלא מפה אל פה, ונאומו עשה רושס כביר על הנאספים (המזרחח, י׳ אב, תרע״ט). חמילניק השפיעה מהתלהבותה לציון גם על םביבתה הקרובה, בשמשה דוגמה למופת במסירותה לאחרים• וכה הוחלט לערוך בה את הועידה הגלילית של המזרחי. דבר זה נחשב לכבוד גדול לאנשי העיר, ולאו בכל עידנא מתרהש מאורע כזה. הועידה היתה רבת רושם. הבה נמםור את הסקירה על הועידה כמו שהיא, כפי שהגיעה לידי פרסום בגלױנות ״המזרחי״;

בחמילניק התקײמה בױם ט״ו באב תרע׳ט ועידה גלילית של המזרחי של גליל קילץ, במעמד כ״ג צירים מט״ו ערים באולם המזרחי דפה שהיה מקושט ומהודר בדגלים לאומײם ובתמונות רבני המזרחי. השתתפו הצירים; ל. עהרנרײך ומ. מנטליק מחמילניק, י. כהן וי. בקרמן מקילץ׳ א. י• ליכטנשטײן מפרושוביץ, י. מ. אפמאן מדזיאלושיץ, ע. גורםקי וא. קלרמן מבוםק, מ. שקליארצ׳יק וז. פומראנץ מםלומניק. י. רוטנברג מםטופניץ, ד. דומב וא. פײנשטאדט מפינטשוב א. שפיגל ממיחוב, מ. אורבך מװדיסלאב, י. ש. גוזה וי• ב. ברײטבארד מײנדזױב, מ. קשינסקי משידלוב, ח. גולדבלימ משצ׳יקוצ׳ין, ב. צ. מוניש וש. זמיל מפאצאנוב, ש. א. םלרוש ומ. קופציק מעיר־חדש. הועידה נפתחה ע״י מר יקותיאל פרידנזון בנאום עברי׳ שנתקבל במחיאת כפים סוערות• אחר זה נאם מר יהודה שצירנסקי׳ שהשתתף בועידה כנציג הועד המרכזי של המזרה־ בװרשה ושנבחר לױ״ר של הועידה — על המזרחי ותעודתו. נתקבל מכתב ברכה מאת הראב״ד אברהם יצחק סילמן. כל הצירים מסרו דין וחשבון מפעולות האגודות בעריהם. מהדו״חים אפשר היה לראות שהמזרחי פעל במרץ רב בכל הערים, בין בעניני ישוב א״י ובין בעניני החינוך׳ וכי רעױן המזרחי הולך ומתפשט בין השדרות הרחבות של החרדים.

מר צדוק קנרצוקר הרצה על תעודת הועד הגלילי ותפקידױ. למחרת הרצה מר עהרנרײך על השקל והקק״ל והמס המרכזי. על עבודת החינוך והתרבות הרצה מר צבי וינבאום מחמילניק. מר פומרנץ הרצה על יחס המזרחי לשאר המפלגות בישראל. ולבםוף נבחר ועד גלילי בן י״א חברים, עם מושבו בקילץי ובין השאר נתקבלו גם ההחלטות להגברת רעױן המזרחי ולהקים בתי םםר ושעורי ערב לשפה העברית. במשך שנת חר״פ לא באו כל פרסומים על פעולת המזרחי

וצעירױ בחמילניק, כשם שלא באו ידיעות גם ממקומות פעילים אחרים שבתנועה, כנראה בהשפעת המלחמה שפרצה פתאום בין פולין והבולשבים שהספיקו להתקרב עד שערי װרשה הבירד״ ועוד ױתר בהשפעת גױם צעירי היהודים לצבא הפולני למלחמה באויב הבולשבי. מאידך ־ לא ניכר היה חשק ורצון לגױם אצל הצעירים ללחום מלחמת זרים בזמן שיש לנו להלחם בעד ארצנו והקמת מולדתנו. וביחוד אחרי פרעות הפולגים ביהודים במקומות שוגים ומעשיהם האכזרײם נגד התושבים היהודים. ואחרי שוך הרעש, כשהבולשבים ברהו מגבולות פולין והצעירים שוחררו מהצבא, יכלו הצעירים נחמילניק להטות שוב שכם לפעולה צױנית ולארגון המזרחי. רק ב״המזרחי״ מױם י׳ בסױן תרפ״א אנו מוצאים ידיעה מחײ המזרחי בחמילניק, ידיעה ױתר רחבה, כנראה בשילומימ בעד הצמצום והשתיקה במשך זמן רב• מהידיעה אפשר לראות שאכן המזרחי חידש כנשר נעורױ והמשיך במה שהוחל. הידיעה אומרת, כי בחול המועד פסח תרפ״א קראו לאםפה כללית של צעירי המזרחי, שבה מםר המזכיר צדוק לײנמן דו״ח על הפעולד״ והעבורה התנהלה בכל המקצועות באופן רצוי, ולמרות כל תנאי החײם הקשים ששררו בעת ההתקפה הבולשבית נמכרו באותו זמן כעשרים טופסי ״המזרחי״ בכל שבוע. ועדת הקק״ל העירונית שנוסדה ביזמתנו מתפתחת והםכומים הנאספים הם הגונים. הדו״ח נתקבל בשביעת רצון ע״י הנזםפים. אחרי הרצאתו של אברהם למברג על תפקידי צעירי־מורחי ברגע זה וקריאתו לצעירים להתכונן לעליה לא״י, נתקבלו החלטות שונות.

האספה בחרה בועד שאלױ נכנםו החברים : אברהם למברג — ױ״ר׳ צדוק לײנמן — מזכיר, אליעזר קלײנפלץ — גזבר, שלמה גולדװסר, שלמה וינברג, משה קויפמן׳ ױםף מנטליק, אלתר הלפרן, משה זונשײן, ליבוש קושניבסקי ומאיר קויפמן. בימים האחרונים עורכים מדי שבת בשבתו שעורים בדברי ימי ישראל ונערכות שיחות־חברים על נושאים םפרותײם׳ ועומדים לערוך שעורים לתנ״ך ולעברית. נוצר בעירנו משרד א״י מאוחד, שעבודתו אינטנםיבית במדה מרובד״ ױם ױם צרים עלינו עשרות עולים והם מקבלים הוראות מפורטית הדרושות להם (המזרחי, י׳ סױן תרפ״א). שנת תרפ״ב היתה שנת ברכה ופעולה רבתי למזרחי בעיר. ומורגשת בידיעות מחײ התנועה. בידיעה מי״ב בטבת תרפ״ב נאמר, שהעבודה הולכת ומתקרמת. שכרו להם מעון לאגודה. בױם א׳ אחרון לחנוכה היתה אספה כללית של החברים, במטרה לרון בביסוסה. הױ״ר שלמה גולדװםר פתח את האםפה ונאם בקצרה על המצב ועל החובות המוטלים על החברים בשעה זו. א. למברג הפנה את תשומת לבם של הנאספים ליחסם השלילי למרכז וחובותיהם. אחרי ויכוחים רבים הוחלט: לחײב את החברים בחתימה על עתון המזרחי ובהרמת המס לטובת המרכז, לחדש את שעורי הערב לתנ״ך ולהחל במגבית כבירה למען קרן החלוץ, ובאותו מעמד גבחר ועד חדש. לױ״ר נבחר שלמה גולדװםר ולמזכיר — משה זונשײן.