711 םנקם חמילניק 712 הסתננות ובריחה הױ ױרים לראשים ולפרקים אף פגעו באנשים. כל הנסױנות להמלט עלו גתוהו. לםתע הגיעה למקום שײרה של עגלות אכרים שגױיסו בגםרי הםביבה. העמידו אותנו בשורות ובזה אחר זה העלונו על העגלות. אני עליתי עם משפחתי על עגלה אחת ולאחר שכולם הושבו על העגלות׳ ניתגה ההוראה אוז לכוון סטופניץ. היחידי שנשאר על הקרקע וםירב לעלות על העגלה היה שײע שמואל מרגוליס׳ גבר מתק בעל זקן שיבה מגודל• הוא הםתכל בעינױ הױקדות בםני הגרמני ואמר לו ״הרגגי כאך. הגרמני העמידו ליד עמוד חשמל וכיװן את רובהו לעברו׳ אבל שײע שמואל הםתובב׳ כשםנױ אל הױרה. הגרמני אמר לו להםתובב׳ אך שײע שמואל אמר לו ״אתה יכול לירות בי׳ אין לי מה להפסיד״. אומץ לבו של שײע שמואל שהעיז לדבר כך אל הגרמני עורר כנראה בלב הגרמני גקיפת מזנפון והוא שיחררו מיד• על העגלה שלנו ישבה בחורה צעירד״ היתה זו בתו של מאיר לקס (כעת בירושלים). השײרה יצאה לדרך באפלולית הליל. כל הדרך האירו עלינו בזרקורים גדולים על מנת לירות בכל מי שינםה לברוח. כאשר הײגו מחוץ לחמילניק אמרתי למשפחתי כי עלינו לברוח כדי להינצל• תבגית הבריחה שלי היתה פשוטד״ התכוננתי לקפוץ מן העגלה לתוך תעלות הניקוז שהױ משני צידי הדרך.

אבי׳ יהודי זקן׳ םירב לברוח הםעם׳ באמרו שאינו יכול לשאת ױתר את טלטולי הבריחה. הוא הפציר בנו שגימלט על נםשנו. תוך כדי גםיעה הצלחתי לשכנעו להמלט יחד אתנו• קילומטרים םפורים אחר חמילניק׳ שילשלתי לידו של העגלון םכום כםף כדי שיםײע לנו בבריחה. הוא עצר את צעדיהם המהירים של םוםױ ובזה אחר זה היפלנו עצמנו על הקרקע ולאחר מכן אל תעלות הגיקױ שמשני עברי הדרך. היה זה בםמוך לגבעת מלינוב. אחר שהשײרה התרחקה התגלגלתי עד לצידה השני של הגבעה. בבריהה זו נפרדנו איש מרעהי. קבענו כי נפגש מעברה השגי של הגבעה• בזחלי לעברה השני של הגבעה חיפשתי את משפחתי ובזה אחר זה מצאתי את כולם׳ פרט לאבי. בבואנו לחמילניק התברר שאבי הגיע לשם בשעות הבוקר המוקדמות והשוטר פרײם הביאו לאותה עלײת גג שבה גרגו בעבר. בױשבינו על עלײת הגג המזוהמת הרהרנו בגורלנו והחלטנו לעזוב את חמילניק בעוד מועד. בעײרה שהיהה נתונה בשקט שלפני םערה חדשה נותרו עשרות בודדות של יהודים• הגרמנים והמשטרה המקומית לא נתנו לאיש להכנם לחמילניק. לא קל היה להפרד מהעײרה לעולמים אך צו החײם היה כזה.