65 ד״ר נ. מ. גלבר — תולדות ידיודי חמילניק 66 בשנת 1731 נפטר אבױ, הרב יהודה לײב משידלוב, שהיה בזמן ההוא רב בקראקא. את הרבנות אחרי מותו קבל לא הבן הבכור יהושע׳ אלא דוד שמעלקא׳ שאחרי הרבנות בחמילניק נבחר לרב בפינצ׳וב ומשם עבר לקראקא. בקשר עם ה׳ױואה של אמם שלא היתה לטובתו של הבן הבכור ר׳ יהושע׳ פרצו מדנים וריב במשפחת האחים שהבאישו את ריחו של ר׳ דוד שמעלקא עד כדי כך שבגלל התנגדות גדחה מן הרבנות בקראקא ובחרו לרב ואב״ד את ר׳ יצחק ױםף תאומים מסלוצק. יהושע האשים את אחױ דוד שמעלקא שזײף את הצװאה לטובתו והגיש תלונה נגדו בשנת 1730 בבית־הדין נובה מיאםטו־קורצין והשיג אשור הצװאה מידי בעלת העיר חמילניק׳ שם כהן בתקופה זו כרב׳ הײנו מאת האדונית .3^8^0*023.1קנ 3,111?!. הדברים הגיעו לידי התנגשוױת בין האחים, בהן נפצע יהושע קשה, מה שאושר ב־11ו1ו11־61נ61ז מ״נ^15 בשנת 1734 בבית הדין בםאגדומיז׳. יהושע אײם אפילו על אחױ שירצח אותו. דוד שמעלקא הגיש ערעור וטען שהצװאה של אמם ניתנה לפי החוק בנוכחות כל האחים ופרנםי קהילת חמילניק. יהושע עשה אתם (עם אחיו) חוזה, יהושע התנפל על דוד שמעלקא אחרי פטירת האם ורק תודות לעזרת שמשו ױםף ניצל.
יהושע עזב את קהילת שידלוב ונעלם. בשנת 1739 הופיע בפני ועדת ד״ד ארצות ביארוםלב ודרש מאת דײני הועד להתוכח ולשמוע את טענותױ נגד אחױ דוד שמעלקא. כשסרבו לקבלו וגרשו אותו מן העיר, ברח יהושע למנזר הישועים והתנצר שם — כפי שנודע מתוך תעודות שמצא פרופ׳ בלבףױ אחרי הרבה צרות קבל יהושע את תואר האציל נזס^&ג ״£1? 1*81^\ס11>^82. מעשה זה הבאיש את ריחו של דוד שמעלקא וה, א עזב את כםא הרבנות בקראקא ועבר לדז׳אלושיצה׳ שם נפטר בשנת תקי״א (1751). הוא השאיר שני בגימ א) ר׳ יהודה לײב שהיה רב בקובילין ע״י פוזנן. ב) מנחם מענדל, רב בטורקא. ױזמי הדחתו מרבנות מקראקא, הרב יחזקאל לנדא מטרנוב ומאיר מפינצ׳וב נשיאי גליל הקטנד״ הצליחו להושיב אחרי מותו של ר׳ דוד שמעלקא על כסא הרבנות בקראקא את הרב יצחק לנדא, אחרי שר׳ יצחק לנדא נבחר לרבה של קראקא, היתה משפחת לנדא מעונינת להושיב בכל קהילות הגליל רבנים מבני משפחתד״ היא גיצלה כל הזדמנות. אם בקהילה כלשהי נפטר או עזב הרב את משרתו, העמידו מיד מועמד מבני משפחתם. וכך נבחר בהשתדלותה אחרי דוד שמעלקא לרב בחמילניק. 6. הרב ױסף לגדא• הוא נתן בחמילניק בי״א אדר תקכ״ג (1763) הםכמה על שו״ת ״גאוני בתר״א״ לר׳ אליהו בר׳ משה גרשין מפינצ׳וב (טורקא 1764) ובט׳ אלול תקכ״ה ל״סדר דורות״ (קרלםרואה 1769). 7. אחרי פטירתו של הרב לנדא נבחר בנו של הרב הלבובי יהודה לײב איטינגא, הרב יוםף הלוי איטינגא, חתנו של ר׳
יצחק לנדא אב״ד בקראקא, שלפני זה היה רב ברוהאטין, הוא אחױ של ר׳ אהרון איטינגא (1720—1769) שהיה רב ביאבורוב ומשנת 1760 גם ברישא, שם ניהל מלחמה קשה בחםידים וביחוד נגד הרבי אלימלך מליזענםק, מחבר ס׳ ״נועם אלימלך״. הרב ױסף הלוי איטינגא היה כבר רב בחמילניק בשנת תקכ״ג (1763), כי באותה שנה יש הםכמה ממנו לשו״ת ״גאוני בתרא״. * בנו, ר׳ יעקב שמחד״ היה הרב באפטא אחרי מותו של הרב ר׳ שמואל הלוי. הרב ױםף הלוי איטינגא היה מאוהדיו של ר׳ יהונתן אײבשיץ ומכתבו בענין המחלוקת שלו עם יעקב עמדין תמונה זו קישטה בתים רגים בחמילניק דאם בילד פון ״נודע ביהודה״ האט באשײנט פיל ײדישע שטובן אין כמיעלניק גדפס בם׳ ״לוחות העדות״. איטינגא ישב על כםא הרבנות בחמילניק עד שנות התשעים של המאה ה־י״ח. אחרי מותו בכ״ט באב תקנ״ד נבחר: 8. הרב ר׳ בעריש. בםוף המאה הי״ח תפסה החסידות עמדה ניכרת בתוך הציבור היהודי. בחמילניק פעל בכױון זה ר׳ אברהם דוב אורבך, אב״ד חמילניק שהיה תלמידו של המגיד דב בער ממעזריטש ור׳ יעקב ױםף הכהן אב״ד פולנא בעמ״ח ״תולדות יעקב ױםף״. אח״כ התפשט כאן הכױון החםידי מאםבולתו של ר׳ אלי־
מלך מליזענםק שהופץ פה ע״י בנו ר׳ ליפא17) (ויסבלום) שהיה מתגורר בחמילניק ונתפרסם כאיש מופת. לפי דברי מחבד ״םדר הדורות החדש״ היה הוא ,׳צדיק גדול וקדוש, ורבים מיש־ ראל לקחו תורה מפױ״. הוא נפטר כ״ו באדר תקס״ו (1806). בנו ר׳ אריה לײב ויסבלום מחמילניק הוא חותנו של האדמו״ר