מ.ש.גשח־י / קורות תנועת החסידות בחמילניק מ. ש. גשורי (ירושלים) א. תקופת בראשית על העיר העתיקה חמילניק שבמחוז קילץ עברו במשך דורות מאבקים רבים ושונים, החל מהקרבות עם גײסות הטטרים בשנת 1241, שהטביעו את חותמם על חוםר יציבות של חײ הכלכלה בעיר. למאבקים אלה יש לצרף גם אה המאבק הגדול שהתנהל מראשית יסוד החסידות לבין מתנגדיה, שלא פםחה על חמילניק שאיכלםה בתוכה ישוב יהודי החל משנת 1565. מצער היה בראשית הישוב היהודי בחמילניק, אך מהמאה הט״ו הלך וגדל בהדרגה. רבני הדורות הראשונים בחמילניק בלתי ידועים לנו מחוםר מקורות, ובמאוחר ױתר נגולה לפנינו שורה של רבנים מפורסמים, ואף שימשה מקום מעבר לאנשי תורה וחכמה. האוכלוםיה היהודית גדלה כעיר ױתר וױתר, עד שלפני המלחמה האחרונה עלתה לרוב מכריע בעיר, ילמעלה ממחציתה השתיכה לשושילתות חסידים שונות, שבאו לידי בטוי בי״ג בתי־תפילות או קלויזים.

כשאנו סוקרים את תקופת מיםד החםידות רבי ישראל בעל־שם־טוב (תנ״ח־תק״כ), ובעיקר את מםעױ לפני שקבע אה מושבו במזיבוז שבפודוליה, אנו מוצאים אותו באוםטראה זסלב, נמירוב, באר־פולנאה, שדה־לבן, טולטשין, קמינקה, שארוגרד, וגם ח מ י ל נ י ק. ואם באים אנו לכתוב על תולדות החסידות בחמילניק הקילצאית שבפולין — עלינו לקבוע ראשית כל, כי שמות ח מ י ל נ י ק לא הױ נדיריפ בארצות הםלאבױת. בארץ פודוליה נמצאת עיר ח מ י ל נ י ק שבה היה הבעש״ט מבקר בתקופת התעמולה והכיביש של החםידותי. עיר זו — אף לה עבר היסטורי מענין ליהדות, ואפשר לקבוע ששתי הערים באותו שם, הײנו : חמילניק הפודולית וחמילניק הקילצאית, דומות זו לזו בעברן היהודי כשתי מפות מיפ. הראשונה םבלה מפרעות חמלניצקי ימ״ש, והשניה נחרבה בידי המפקד הפולני טשרניצקי, ושתיהן שװת בשפך דם יהודי לרוב ובמצוקות היהודים. מלבד זה ישנם כפרים רבים בשם חמילניק במרחבי רוסיה הגדולה, וגם בארצות הםלאבױת האחרות.

אשר לחסידות — הראשונה זכתה לבקורױ של הבעש״ט עצמו ושל שליחױ־תלמידױ בגלל קרבת מקום. הבעש״ט היה מבקר לא רק באוקראינה ופודוליה כי־אם גם לליטא הגיע כאיש־המופת, מגיד עתידות וױדע דעת עלױן. ובימי נדודױ הרבים השתדל להרחיב את דעותױ העױנױת והמעשױת במקומות שונים, ומעט מעט הלכו ונתרבו חםידױ ואוהבױ וגס אויביו ומתנגדיו, אך לפולין לא הגיע הבעש״ט מעולם (פרט לגליציד.), ובמקומו באו תלמידױ ותלמידי־תלמידיו ואף שחמילניק הקילצאית היהודית כבר התקימה או כעיר נושנה בעלת עבר עם ישוב יהודי ישן, לא זכתה לבקורו של הבעש״ט. אבל מאז התגלותו נקשרו קשרים שונים בין המורה ותלמידױ שבעיר זו. מקודם הױ הקשרים רופפים, ובהדרגה נתהדקו ױתר, ואף נמצאו לו חםידים בעיר, ששיטת החסידות מצאה הד בלבם, ועליהם הוטלה זהירות, כי המלהמה בין החסידים והמתנגדים בליטה ובגליציה היתה במלוא עוזה וטרם ברור היה ידה של מי תהיה על העלױנה.

החםידות החלה להתפתח באמצע המאה השמונה־עשרה והלכה הלוך והתפתח בםוף המאה ההיא והמאה שלאחריה. המתנגדים אםרו מלחמה בחםידות גם בחרמות׳ מלשינות והוצאת שם רע, והחםידות לא שמה לב לדברי לעגם, כי אם הלכה הלוך וכבוש מעיר לעיר ומארץ לארץ. היא כבשה את הלבבות עד שפרשה את כנפי ממשלתה על רוב היהדות באירופה המזרחית ונעשתה המושלת היחידה בממלכת המםתו־ רין אשר ליהודי אוקראינה ופולין. וכבוש זה הגיע בעיצומו גם לחמילניק. אמנם שאלה היא, אם אפשר לכתוב במױחד על קורות החםידות בחמילניק, בו בזמן שטרם נחקרה עדײן התנועה החסידית הפולנית בכלל. אבל אין להתעלם מהעובדה. שהחםידות כבשה בהשפעת מנהיגיה הגדולים את כל ארצות פולין וגליציה והטביעה את חותמה על כל חײהם החומרי־ם הרוחנײם והמדינײם של ישראל. הנתונים שהכשירו את החסידות בחמילניק הם, שהעיר היתה אחת הקהילות העתיקית בפולין, ורוב מכריע של תושביה — שמשנים קדמוניות הױ יהודים — הטביע עליהם הותם יהודי עתיק. מפירםם הוא בית־הכנסת העתיק שלה, שהוד קדומים חופף עלױ, וכל חלל אוירה היה תמיד םפוג יהדות התורה. ב המאבק בין הבעש״ט ורבי יחזקאל לנדא

הבעש״ט חי בדור אחד עם אביר מתנגדױ רבי יחזקאל הלוי לנדא, מגדולי הרבנים בדורו, מפורםם על שם ספריו ה״נודע ביהודה״ ו״דרשות הצל״ח״ (תע״ד —תקנ״ג), ואף נפגשו יחד והתוכחו על החסידות וראשיה. והרי אביו של ה״נודע ביהודה״ היה ױשב ב ח מ י ל נ י ק במשך כמה שניס, וכפרנס העיר נתן במתנה לבית־הכנסת פרוכת אמנותית יקרה שנשאה כתובת מרוקמת ״מתנת אבױ של ה״נודע ביהורה״2. רבי יהודה הלוי לנדא, אבױ של הגאון ה״נודע ביהודה״• היה פרנם ומנהיג דארבע ארצות, ובועד ריצ׳װאל הוא חתוב ״יהודה בהמנוח מו״ה צבי הירש סג״ל לנדא זצ״ל״. ובנו מעיד בספרו ״נודע ביהודה״ : ״נהירנא כד הוינא טליא כבר תשע