107 פ נ ק ם ח מ י לנ י ק 108 נרות׳/ ואחד אחד עזבו את המערכה ובעצמם נעשו לחםידים גלהבים וקנאים. בחמילניק העיר׳ מלאת יראי שמים׳ תורה ופרישות׳ התישב רבי אליעזר־ליפא׳ הרחק מעיר מולדתי ליזנםק׳ אולי כדי שלא ילהתחמם רק מאור צדיקות אבױ הגדול׳ כי־אם גם מצד עצמו. לפני הסתלקותו קרא אליו רבי אלימלך מליז׳נסק את תלמידױ המובהקים והאציל מהוד רוחו עליהם. לרבי מנדלי מרימנוב מסר את הנשמה שבמוחו׳ לרבי ישראל המגיד מקוזיניץ — כחו שבלב׳ לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא — בח פױ׳ ולרבי יעקב יצחק הלוי הורביץ (החוזה מלובלין) את מאור עינױ. לבנו רבי ליפא לא חלק כלום. ובכל זאת ידע גם לרכוש לעצמו מגדולת אבױ הרוחנית ומירושתו עד כדי עליתו למדרגת אישױת בחמילניק. הוא עזב ״עולם ומלואו״ של ליזנסק אחרי פטירת אבױ׳ הקים לו בחמילניק בית׳ הרחק מגליציה׳ בא לפולין כחלוץ ההםידות מגליציה ונחשב בשעתו לאחד מצדיקי הדור שהשתתף בכל האםפות והחתונות המפורםמות שהונצחו בתולדות החסידות בפולין.

קשה לעמוד על סיבת בחירתו של רבי ליפא בחמילניק׳ ומה עגין מצא בה במקום מגורױ. והרי גם בית־הכנםת הישן שראשית בניתו מתיחס למעלה משמונה־מאות שנה לא הושלם רק עד לחלונות׳ וקירות הבנין עמדו 650 שנים וחיכו לאיש שיבוא ויגאלם משוממותם. גם פרשת בית־הכנסת סתומה למדי. קשה להבין כיצד לא נמצא במשך תקהפה כה ארוכה בין היהודים האמידים תושבי העיר׳ שואפי כבוד ויראי אלקים׳ בעלי יזמה להאדרת שם מרום בםױם ״מקדש מעט״. ומאידך יתכן שדוקא דבר זה משך את רבי ליפא להױת ה״משביר׳/ בנדדו מעיר לעיר לאסוף כספים׳ והוא שסײם את מפעל בית־הכנסת לבבוד ולתפארת. מה שלא הםפיקו הדורות שלפ י החסידות בחמילניק הםפיק רבי ליפא הצדיק ובירך על המוגמר׳

תמילגיק התפארה בבית־הכנסת העתיק שלה׳ שהצטײן כטיפוס נדיר בארכיטקטורה אמנותית של מקדשי־תפילד״ סנוי לתפארת׳ ושש קומות גבהו. יהודי חמילניק לא שבעו מלראות את הכיפה העגולה של הבנין׳ שדמתה לפנים בתי־כנסת גודעים אחרים׳ כמו בית־הכנסת של הרמ״א בקרקוב׳ בית־ הכנםת ע״ש ר׳ יצחק בן יעקב׳ בית־הכנםת הגבוה• גם הכניסה אלױ היתה שונה מאשר בבתי־כנםױת אחרים. ה״חזית״ של הבנין ײצג היכל מלא ױפי וקדושה. כותל המזרח הקסים בפארו׳ וםביב ארון־הקודש נראו ארױת כאילו עמדו על המשמר. ובן הצטין ביהכנ״ם בעמוד המױחד שבו שלא היה דוגמתו בכל פולין. העמוד היה בנוי אבן ומחוטבים בו שמונה פינות׳ שמהן התרוממו שמונה עמודים׳ ובלי משים עברו ברוח המסתכל בניני־פאר עתיקים של ױן הקדומה עם עמודי־ פאר שקשטו את המקדשים. בארון־הקודש נמצאו ספרי־ תורה מתקופות שונות׳ שלפי מראיהם אפשר היה להעריכם למאות שנים. הספרים העתיקים בױתר הױ מוציאים רק אחת לשנה׳ בשמחות־תורה׳ להקפות. בבית־כגםת עתיק זה שהושלם בזכותו של רבי ליפא שפכו יהודי העיר את מר לבם וצקון לחשם לױשב מרום במשך מאות שנים ומצאו בו רגעי גחמה בחגים השונים ואמיצי תקוה לדורות הבאימ.

על אודות חײ נעורױ של רבי ליפא וחנוכו אין אתנו שום ידיעה. כנראה התחנך על ברכי אבױ הצדיק בלבד׳ שהיה גדול בתורת הנגלה ואחד המױחד בין גדולי מפיצי תורת החסידות• באופן כזה לא היה לו צורך לשמש בחםידות לאחד משאר צדיקי הדור׳ כי על כן אין אנו מוצאים אותו מבקר ומקבל תורה אצלי שום אחד מגדולי הצדיקים בתקופה ד׳היא. כשם שנהגו צדיקים אחרים. הבױגרף החסידי רבי אהרן ולדן מכתירו בםפרו בתואר ״הרב מוה״ר ליפא מחמילניק׳ הרב הגדול חסידא קדישא צדיק יםוד עולם׳ ורבים מישראל לקחו תורה מפיו״20). םפר אחר מדגיש׳ כי ״רבי ליפא מחמילניק היה ג״כ צדיק גדול וקדוש״ ואף הוא הוםיף ש״רבים מישראל לקחו תורה מפױ״21), ובמקום אחר מכנהו ״קדוש וחסיד״ ומובא בספר ״דגל מחנה אפרים״ של הרב מסדילקוב נכד הבעש״ט. נכדו22)׳ בהקדמתו לםפר סבו ״אורח לצדיק״, מםפר׳ כי התגורר בעיר חמילניק׳ עבד את השם בקדושה ובטהרה ונתפרסם בסביבתו כאיש מופת. סופר אחר מםפר שנודע מה שאמר רבי אלימלך על בנו רבי ליפא׳ שאם ירחיקו משולחנו כדי שיתפרנם בפני עצמו — באיזה זכות יהיה הוא׳ הצדיק מליזנסק׳ שכל חױתו היא בזכות שמפרגס את בנו ובני ביתו23). מזה מסתבר שרבי ליפא ישב בליזנסק עד פטירת אבױ׳ ורק אחר זה חיפש לו מקור למהיה׳ בדלית ברירה׳ והבחירה נפלה על חמילניק.

במקום זה לא נשארו פרטים על ױם לידתו ועל מהלך חײו. ומענין לציין׳ שבספרי החסידות לא בא זכרו׳ פרט למקומות שהזכרתי לעיל׳ אם בםפורי מעשױת ואם בהזכרת אמרי חכמים׳ פרט לפניגת־חסידות אחת שהובאה בשמו. וכה אמר רבי ליפא מחמילניק : ״פתח בית הכנםת הוא כמו מקום הגבול שבין מדינה למדינה׳ ששם בודקין הםחורות והמטבעות שמעבירין ממדינה למדינה. כך על פתח בית־הכנסת צריך לבדוק המחשבות׳ באיזו להכנס ובאיזו להתרחק. וכן בצאתו מבית־הכנסת לשוק׳ צריך לבדוק ולהתבונן עם איזו מחשבות ילך לשוק׳ כי לא באותן המחשבות שהױ לו בבית־הכנסת יתכן לילך לשוק״• שנים מספר ישב רבי ליפא בחמילניק׳ ושמשו זרחה עלױ גם כאן׳ ונחלתו שפרה עלױ. הוא מצא לו שבילים נאמנים ללב העם ורכש לו חסידים. הוא צעד ברחובותיה של העיר׳ נשם את אוירה׳ ולפעמים היה ױצא מהעיר למסיבות צדיקים• והיה נוכח ב״חתונה הגדולה״ בלובלין׳ שבה השתתפו כמעט כל צדיקי הדור. ובחמילניק הגה ותכנן את כתיבת ספרו ״אורח לצדיק׳/ ביד חרוצה וצנועה רשם את פרקי םפרו׳ קבע לו מסגרת ונתן בטוי למה שנחרת בחזון רוחו׳ מתוך בטחון בכח העמידה בצדקת הדרך׳ בגבורה העצורה במחנה החםידים המסתער להעפלה רוחנית והתעלמות מהמציאות הכלכלית. הספר ״אורח לצדיק״ מכיל אמרי קודש על התורה ודברים קדושים ברמזי פסוקי התורה. לא ידוע׳ משום מה נחעכבה