121 מ. ש. גשודי — קזרות תנועת החםידות בחמילניק 122 רבה חכמתך׳ יהיה לכם כסף די צרככם. מיד הסמיך את רבי יעקב לאדמו״ר. והמונים נהרו אלױ בערי מושבו איװאנצק ואפטא. רבי לײבוש ליפשיץ מאפטא, בן רבי ױםף הצדיק מסליפיא (חתן רבי יעקב מאפטא), בן רבי לײבוש ליפשיץ מװישניצה (מחבר ״ארי דבי עילאי״) היה למדן גדול בתורה׳ שימש ברבנות בסאפקוב׳ בבוסק שליד קילץ. כשהרוסים רצו לעשות את בוםק לעיר מודרנית׳ עזבה מחשש לגורל חינוך בנױ׳ ועבר כאדמו״ר לאפטא. זמן קצר שימש כראב״ד ואדמו״ר בטארנוב שבגליציה. במלחמת העולם הראשונה עבר להונגריה והתישב בפרסבורג. בתרע״ח עזב את הונגריה ועלה לירושלים. בה נםתלק בשנת תרפ״ט. מחבר ספר ״ישמח צדיק״, וכן ״יסוד לקרא״ שנדפם בירושלים. בנױ? רבי ישכר־בר ליפשיץ האדמו״ר מסטרוכיקוב שישב באונגװאר ורבי יעקב ליפשיץ מפוטילוטש. שגיהם נולדו באפטא (הראשון בשנת תרמ״ח). רבי ישכר־מר נתמנה בתרם״ה כרב ואדמו״ר באונגװאר׳ וכלמדן גדול הוכר כמורה צדק ורבים באו אלױ גם ב״שאלות״. הקים לו בית־מדרש גדול שהתפללו בו בנוסח צאנז׳ ובהסכמת המיו רבי אברהם שלום מסטרופקוב מחבר ״דברי שלום״ (בנו של הצדיק רבי יהזקאל שרגא הלברשטאם משיניאבה) קרא לעצמו בשם הרב מסטרופקוב. בשנת תש״ד הובל לאושפיצין ושם נספה. בנױ בירושלים.
פינטשוב שימשה לשעבר מרכז לצדיק גדול ונודע : רבי אברהם מרדכי׳ מחשובי תלמידױ של רבי אלימלך מליזנםק. בנו רבי ױסף דוד׳ בעל מדרגה ואיש המעלה׳ למדן גדול בתורה׳ םירב לרשת כם אבױ באדמו״רױת׳ בראותו בזת הילול שם אביו הנערץ והקדוש. מאוחר יותר ישב בפינטשוב רבי חײם מאיר׳ נכדו של ה״סבא הקדוש״ מראדושיץ׳ בן רבי יצחק חתן ה״סבא״, סטופניץ היתה עיר מולדתו של רבי מאירל הצדיק מאפטא׳ ולכן הוא נקרא לפעמים גם על שם סטופניץ. וכן נקרא על שמה גם רבי מאירל מאפטא השני׳ בן רבי פנחם בן רבי מאיר מאפטא בעל ״אור לשמים״, שאף הוא התיחם בחלק לסטופניץ. שידלוב העי׳־רה שוכנת בין חמילניק וסטאשוב. בה ישב צדייק ששמו הלך לפנױ בעולם החסידות בפולין בעקב נטיתו לנגוני התלהבות בעבודת התפילה׳ ואפילו ״הדלקת הנרות בשבת ובחנוכה נערכה אצלו באורח חגיגי בלוית נגונים חגיגײם. באחרונה ישב בשידלוב הצדיק רבי חײם יחזקאל׳ חתנו של רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג מצ׳ינסטחוב. בחמילניק עצמה ישב באחרונה׳ אחרי הפםקה ארוכה של ישיבת צדיקים בעיר׳ רבי דוד גולדמן בכינונו בפי כל ״הרבי מחמילניק״.
מענין לצײן׳ שבימי נעורױ לא עלה על דעתו לשמש באצטלת אדמו״ר׳ והוא שם פניו למםחר ואף רכש לו אחוזה ״ראדיסלב״, וכה איחד באישױתו תורה וגדולה במקום אחד• אולם חםידי װרקה המובהקים שידעוהו כבעל שאר רוח׳ נתנו עינם בו והתחילו מתיחסים אלױ כלאיש נעלה׳ הגדול ״משכמו ומעלה״. הם הכירו בקדושתו והױ פונים אליו בעת צרה׳ מתיחסים אלױ כלאדמו״ר ממש שיש ללמוד ממנו מדות טובות ודרכי עבודת ה/ ואף מסרו לו ״פדױנות״. בגיל העמידה קבע משכנו בקילץ׳ הקים לו בה בית ברחוב ״נײע װעלט״ והחל לערוך שולחנות. עניני המםחר היו נהירים לו׳ אחרי שעסק בהם זמן מסוים׳ ולכן רבו החםידים מבין מעמד הםוחרים שפנו אלױ בעצה׳ והוא ידע לעמוד להם בעת צרה ולחלצם במקרים קשים. הוא נפטר בשנת תרפ״ד׳ בט״ז מרחשון׳ ובנו ר׳ ישעיה׳לה שכהן כרב בבוסק הםמוכה לחמילניק ושיצא לה שם במעינות הרפואה שלה׳ בא למלא את מקומו״3).
התבגרות החסידות בעיר הביאה לתוצאות חױבױת גם ביחסה להגברת הישוב היהודי בארץ־ישראל. השאיפה לעלות לא״י ההלה בחסידות כמעט עם יס דה. עוד הצדיקים הבעש״טײם הראשונים הניחו את היםוד לישוב היהודי החדש בא״י. הראשון מהם שעלה לארץ היה רבי אברהם גרשון מקיטוב׳ גיםו של הבעש״ט׳ שעלה בשנת תק״ז. בשנת תקכ״א עלו ר׳ מנחם־מנדל מפרמישלן ור׳ נחמן מהורודנקה ואתם כמה חםידים. בשנת תקל״ז עלו ר׳ מנחם־מנדל מװיטבםק ור׳ אברהם מקאליסק ואתם ױתר משלש מאות חסידים. בשנת תקנ״ח עלה ר׳ יעקב־שמשון משיפטובקה׳ וקרוב לאותו זמן עלה ר׳ אברהם דטבר מאױרוטש. הצדי־ים והחסידים שעלו עמהם התישבו בטבריה׳ בחברון (החב״דײם;, בצפת ובירושלים. והם הפיצו את תורת החםידות בא״י בצורות שונות והרבה ממנהגיד.; דביקות ודיבוק חברים וגם את הנגון והריקוד החסידי. תנועת העליה לא״י לא פסחה על חמילניק׳ שעוד במחצית הראשונה של המאה הי״ט כבר היתה קשורה בא״י. מובן שאין לנו פרטים על כמות העליה מעיר זו. ויש לדעת שהעליה לא״י היתה קשורה אז בתנאים קשים ובהוצאות מרובות׳ שלא כבימיגו אנו. מלבד זה העליה לא היתה ישרה ממש לא״י׳ אלא בעקיפין׳ והעולה מחמילניק או מעיר אחרת לא היה בטוח אם ומתי יגיע למטרתו. קשים מאד הױ חבלי העליה׳ ואת הקשײם אפשר לקרוא בתאור מסעיו לארץ־ ישראל של רבי נחמן מברצלב׳ שכױם הם נראים דמױנײם בױתר.
בין ראשוני החסידות שישבו בצפת מתנוסם שם אחד של עולה חמילגיק. היה זה לא עולה סתם אלא אחד מחשובי החםידים בצפת׳ הוא ר׳ משה שמעון װלף ״בן הגאון מחמילניק״, שבשנת 1830 הוא חתם יחד עם אחרים על האגרת שניתנה לשליח החסידים בצפת לר׳ ראובן׳ מצאצאי ר׳ מרדכי מארדוט׳ אב״ד בפאריצק שיצא לאירופה לאסוף כספים1/ ר׳ משה שמעון װלף זה היה חלוץ או אחד מחלוצי העליה של חמילגיק שעלו בהשפעת רעױן החסידות׳ התישב בצפת ועםק בענין ישוב ארץ־ישראל ובקױם הישוב היהודי והגדלתו ע״י גױם עזרה מן החוץ. על חלוץ חמילניק זה בצפת אין לנו פרטים על חײו ואורח חײו בצפת ובמה עסק להנאתו. ט. משפחת עםקנים ורבנים םילמן בחמילניק יחד עם כבוש הלבבות לחםידות בפולין בא בעקבותיו במהצית השניה של המאה הי״ט גם כבוש הקהלות בידי החםידות׳ שמקודם נמצאו בידי הפרושים והמתנגדים שנלחמו