123 פ נ ק ס ח מ י ל נ י ק 124 בכל השפעתם כדי להחזיק מעמד. כבוש זה גרם לזזלופי גברא והשקפה בפעולות ועדי הקהלות, ומאז הצלחתה השכילה החסידות להעמיד בכל עיר רבנים׳ שוחטים וחזנים משלה. ראשי הקהלה — אף הם הױ רובם חסידים. הױ בפולין קהלות רבות שנתנו את התואר אב״ד ואת כל הזכוױת התלוױת בו למנהיגיהם של חםידים מרובים או מועטים.

אחרי גירושו של הרב מקונםקױװליה מכהונתו הרבנית בחמילניק הוכתר לרב האדמו״ר מאוזירוב, שנקרא גם בשם ״הרב מראקוב״, סבו של הרב האחרון בחמילגיק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ה רבי ליבוש אפשטין (השני) מאוזירוב שנתקבל לרב בחמילגיק היה בן הרב יחיאל חײם (נפטר תר״ח) בן רבי ליב אפשטין הגדול, שהיה מיסד בית אוזירוב שבקרבת אפטא• ר׳ ליב הראשון, יליד אוזירוב, היה רב וצדיק באופולה ושם מנוחתו כבוה הוא נמנה בין תלמידױ של החוזה מלובלין (וגם היה מאנשי שלומו של הצדיק המנגן רבי מאירל מאפטא) שהצליח — לדברי ה״יהורי הקדוש״ מפשיםחה — להסתירם את מהותו הרוחנית בפני ההמונים, עד שלא משך עלױ את עין העולם ותמיד היה נחבא אל הכלים. ה״יהודי״ אמר עלױ .- אני מוצא אותו בשעת התפילה באותה הספירה שאני נמצא : שנינו הײנו מבעלי התוספות, נהרגנו על קדוש השם ונשלחנו לעולם הזה כדי להשלים את שנות חײנו המופסקות. הוא יגיע לידי זקנד., מפני שאיש לא הכיר את גדולתו הרוחנית32. ר־ ליבוש ידע פרק בזמרה, היה בעל קול נעים ועבר לעתים קרובות לפני התיבה, ומיחםים לו חבור נגונים, ברובם נגוני־ לכת שהחן הלירי נםוך עליהם המושרים עד הױם כגגונים מםורתײם בפי ױצאי חלצױ וחסידי אוזירוב. קצת מדברי תורתו שאמר בפגי חםידױ הופיעו בקונטרס מױחד33.

על בנו רבי יחיאל חײם אב״ד באוזירוב ואפטא דברתי במקצת כבר לעיל׳ בפרק שמיגי. בנו רבי ליבוש השני כיהן בשתי איצטלות כאחד, בתור רב בחמילניק ואדמו״ר של אוזירוב. הנטיה לנגינה היתה חזקה גם אצלו כמו אצל כל צדיקי שושלת אוזירוב. קולו היה אמגם קול צרוד שלא היה געים בױתר לאחן השומע• ברם, הסידױ לא שמו עלױ את הדגש, ולא עלתה אצלם בחשיבות למעלה מגורמים חשובים אחרים שבחסידות. אך רבי ליב זה לא ישב זמן רב בחמילניק. לא ידוע משום מה עזב את העיר, ויש אומרים שהשנוי חל בעקב שנוי שיטת החםידות אצל ראשי הקהלה באותו זמן, שדגלו בשיטת פשיםחה־קוצק, והם שאפו להושיב על כםא הרבנות את אחד מחסידיהם של קוצק. רבי ליב נפטר בשנת תרם״ג, הוא אבי רבי שלמה מאוזירוב׳ חתנו של רבי חײם שמואל הורביץ הצדיק מחנטשין, ורבי שלמה זה, שהיה לו בית־תפילה בחמילניק עם קהל חסידים, היה אבי רבי משה יחיאל אפשטין, מחבר םפרי ״אש דת״ הױשב כעת בתל־אביב שבא אליה מגױ־ױרק שבאמריקה׳ ואבי רבי אליעזר האחרון ברבני חמילגיק, הי״ד. חמילגיק היתה ידועה בבעלי־בתים שלה ובעסקגיה החשובים בצרכי צבור. בהם הצטיץ ביחוד ר׳ ױחנן סילמן, בכינוױ ״ר׳ ױחנן חםילניקר״, םבו של הרב שלפני האחרון רבי אברהם־ יצחק סילמן, שעשה רבות להרמת המצב הארגוני ושיפורו

במוםדות היהודים בעיר ובסביבה, ושמו הלך לפניו כאישױת עממית ועםקן צבורי לא רק בחמילניק עצמה ובםביבתה הקרובה, אלא גם בכל פולין, בהױתו מעורב עם הצבור ועם הרשות כאחד. פולין היתה כפופה בימױ למלכות הרשעה של רוסיה הצארית שהתנכלה מפעם לפעם בזכויות היהודים במדיגה ושלילת אזרחותם. ופעם אחת, אחרי ששוב ניתכו גזירות קשות על היהודים ואחרי הפרעות ביהודי רוסיה בשנת 1880, התכנםו ראשי הצבור היהודי בװרשד״ ובאספתם לטכס עצה נבחרו ר׳ ױחנן סילמן ורבה של קרקוב רבי שמעון סופר (בנו של רבי משה ה״חתם םופר״ מפרםבורג) כשליחי הצבור של יהודי רוםיה לרשוױת הראשױת בערי המלוכה פריס ולונדון להשתדל ולפעול להסרת רוע הגזירות ושיפור מצב היהודים. עובדה זו, שיהדות ךוסיה מצאה לנכון לבחור בר׳ ױחנן העסקן מחמילניק הקטנה לנציגה, מעידה שהוא הספיק לרכוש לו אמון גם מרחוק. הוא דאג גם לחינוך הגון של בנױ, ובנױ, בהם ר׳ ישראל לײב, הױ למדנים ידועים, חםידים ותלמידים של ה״חידושי הרי״מ״ מגור.

אהרי שרבי ליב מאהירוב עזב את הרבנות בחמילניק, מצאו ראשי הקהלה שהגיע הזמן לעשות את השיגוי גם בשיטת החסידות הלובלינאית הקײמת מאז השפעתו של רבי ישכר־בר מרארושיץ ולהחליפה בשיכת פשיסחה־קוצק, וגם להושיב על כםא הרבנות אחר הרבנים מבית מדרשו של הקוצקאי. היה זה בנו של רבי ישראל־ליב סילמן׳ הוא ר׳ אברהם יצחק שנבחר לרב בחמילניק עוד לפני כשמונים שנה, שהיה מחםידי קוצק. רבי אברהם יצחק היה צעיר מאד בעת בחירתו לרב העיר וכבר אז יצא לו שם כעילוי וגדול בתורה.

שיטת קוצק היתה קײמת גם אחרי פטירתו של רבי מנדלי מיסדה הקוצקאי, וױתר ממה שמצאה המשך אצל בנו רבי דוד מקוצק היא היתה שולטת גם בחצרות צדיקים מבית מדרשו של קוצק. רבי יהודה־ליב איגר הצדיק מלובלין (מנכדי רבי עקיבא איגר הגאון הנודע) מחבר ״תורת אמת״ המשיך בשיטת רבו מקוצק, כפי שאפשר לעמוד עליה בספרו, שאף הוא נחשב לספר קלאסי בחסידות, ואלױ הױ נוםעים רבים מחסידי קוצק לשעבר אחרי פטירת רבם הגדול. ביניהם אפשר היה לראות גם את רבי אברהם יצהק דידן שנםע ללובלין שנים רבות, ואחרי פטירתו בשנת תרמ״ח המשיך לנםוע לממלא־מקומו רבי צדוק הכהן בלובלין בעל ״פרי צדיק״ וםפרים רבים אחרים. אחרי פטירתו של רבי צדוק הכהן (חשוך בנים) נפלה הבחירה מטעם חםידי לובלין על רבי אברהם יצחק סילמן כממלא מקומו באדמו״רױת, אך הוא םירב בהחלט מלהױת רבי לחסידים, נשאר ױשב על כסא הרבנות בחמילניק, והמשיך לנסוע לובלין׳ לרבי אברהם אײגר בעל ״שבט מיהודה״, שמילא את מקום אבױ בעל ״תורת אמת״35. להרב םילמן יצא שם כאישױת רבגית גודעד״ למדן מופלג, בקי וחריף בש״ס ופוסקים ובעל זכרון מפליא, והױ פונים אלױ מכל קצוי פולין בםוגױת ושאלות קשות וחמורות, והוא ידע בשכלו החריף להשיב לכל אחד כהלכה.