125 מ. ש. גשורי — קורות תנועת החסידות בחמילניק 126 שמו היה חתום בין חתימות רבנים נודעים אחרים של פולין על תקנות שונות, כמו על תקנות למניעת איםור ריבית שהופיעו בתקנת רבנים מטעם הרבנות הװרשאית (װרשד״ ד׳ עקב תרפ״ט׳ אחרי פטירתו) יחד עם חתימות הרבנים יחזקאל ליפשיץ מקאליש, הירש חנוך לוין מבנדין, מנחם מנדל אלתר מפביאניץ, אליהו קלאצקין מלובלין, מנחם מנדיל שטיגברג מברודי ומאיר אראק מטארנוב. הרב סילמן הקים רבנים ותלמידײחבמים, ותלמידױ מכהנים במשרות חשובות ברבנות. וכן יכול היה להתגאות בחמשת בנױ שכולם הױ תלמידי חכמים ורבגים נודעים ; ר׳ ױחנן — רב בנישטאט, ר׳ דודל (חתנו של הרבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה) — העילוי מחמילניק — רב בגוסטינין, ר׳ לײזרל — רב בדאלאשיץ׳ ר׳ טוביה מו״ץ וממלא מקומו בחמילניק, ור׳ יעקב — רב בפירשניצה שליד חמילניק״3. הרב ר׳ אברהם פרײם, אחר מתלמידױ החשובים׳ רב בטורגטו שבקנדה והמלומד יצחק אספיס, שכבש לו מעמד גם בעולם ההשכלה מכהן כפרופםור בבואנום־אײרס אשר בארגנטינה.

בנו רבי דוד מת עלױ בחײו. יליד חמילניק בשנת תר״מ למד בישיבת הגאון מםוכאטשוב וגם אצל חותנו האדמו״ר מאוסטרובצה והוםמך להוראה מהגאון ר׳ ירחמיאל ישעיהו מזדונםקה־װליה. בשנת תרס״ד נתקבל לרב בעיר בולימוב הםמוכה ללוביטש ומשם עבר לכהן כרב בגוסטינין בשנת תרס״ח, ובה כהן עד ױם מותו. השאיר בכתובים ביאור על הירושלמי מס׳ שבת על דרך הפשט. הרב יצחק יהודה טרונק אב״ד קוטגה הספידו במאמרו ב״המזרחי״ (ב׳ אדר א׳ תרפ״א), ולפױ היה המנוח מלבד גדלו בתורה וביראה גם איש מצוין במדותױ הנעלות׳ חנון ורחום, טוב ומטיב לכל, אף למי שהסבי לו רעה, מעביר על מדותױ, וכמוהו לא ראה עוד, הוא היה רב פעלים וכל מילי דמתא הױ מוטלים עלױ, ותמיד עמד על המשמר להגן על עניני בני עדתו, ויחםו אליהם היה יחס אב לבנים אהובים. מלבד מדותױ הטובות הצטײן גם באהבתו החזקה לעמו. הרעױן הציוני לקח שבי את לבו וברוחו היה קרוב למזרחי ומחבב את חברױ, אבל רצה להשאר בלתי מפלגתי. רעױן הישוב לקח את לבו מאה והתענין בכל הנעשה בתנועה המזרחית והשתתף בשבועון ״המזרחי״ במאמרױ שהיה חותם בכינוײם. לבםוף החליט לעזוב את עמק הבכא של הגלות, להױת בין העולים לארץ־ישראל ולהתפרנם שם ממלמדות, וכבר החל למכור את חפצױ ולהתכונן לעליה. במבחר ימױ מת אחרי מחלה קצרה בעשירי לשבט תרפ״א בשנת הארבעים לחײו. מעטים ורעים היו ימי חײו. אבל רבים וטובים במעשים. במותו אבדה לעולם הרבנות בפולין אבדה גדולה. השאיר אחרױ אלמנה וששה ילדים.

כארבעים וחמש שנים כיהן כרב בחמילניק הרב אברהם יצחק סילמן, והוא נפטר בערב ױם־כפור בשנת תרפ״ט, עם פטירתו החלה שוב מחלוקת גדולה בעיר עקב כסא הרבנות הפנוי ומיד חלה התפלגות בקרב האוכלוסיה היהודית שהביאה לידי מנוי שני רבנים בעיר, ומאז היתה הקהלה שקועה במריבות ומדנים בין שני הצדדים שנםתימה אחרי פרוץ מלחמת השואה הגדולה בידי הגרמנים וחורבן חמילניק היהודית. י. רבנות אחת עם שני רבנים

המחלוקת על הרבנות בחמילניק החלה עוד טרם נםתם הגולל על רבה של העיר שנפטר. עם הכרזת הידיעה על פטירת הרב נשלחו מברקים לגדולי הרבנים בערים ובעיירות, ורבים באו לחלק כבוד אחרון לנפטר וללוותו לבית מועד לכל חי. הרב היה חבר ב״מועצת גדולי התורה״ כי יצא טיבו בפולין כלמדן גדול ויהודי טוב ומטיב. אוכלוםית העירה טרחה הרבה כדי להביא לקבורה את הנפטר לפני ״כל נדרי״. ברם כשהחברה־קדישא באה למלא את חובתה לנפטר ולערוך את ההלויה, קם טוביה׳ בן הרב הנפטר, שהיה מו״ץ בעיר עוד בחיי אביו ודרש מאת פרנסי הקהלה לחתום בחתימת ידם שהוא ימלא את מקום אבױ כרב׳ אחרת — לא יתן לקבור את אבױ. בעקב הלחץ הזה שנוצר לפתע התקימה מועצת הרבנים שבאו ללויה׳ ובאין ברירה פנו בהצעה לפרנסי הקהלה להםכים שטוביה יהיה רב בחמילניק, והכל יבוא על מקומו בשלום, ױ״ר הקהלה ר׳ דוד ױסף זילברברג׳ שהתנגד למו״ץ בתור רב, כינם את הועד לישיבה, ואחרי ויכוחים ממושכים החליטו לפנות לאחױ היותר גדול של המו״ץ, ר׳ לײזרל שכהן כרב בדאלאשיץ — לבוא ולמלא מקום אבױ ברבנות בחמילניק׳ וטוביה ימשיך לכהן במו״צ. אך הצעה זו נדחתה בידי המו״צ, ובינתים קרבה שעת שקיעת השמש ונשקפה םכנה של בזױן כבוד המת, שלא ישאר מונח בױם־כפור וגורם בזױן לעיר. בעקב לחץ זה נאלצה הקהלה להבטיח למו״צ, שבאורח זמני הוא ױרש את כסא הרבנות. ורק אז החלו בהכנות ללויה.

הרב הובא לקבורה בשעה מאוחרת. שלשת בני הנפטר, יעקב, לײזרל וטוביה אמרו קדיש• יהודים ונוצרים, גשים וילדים לױו את הרב לבית עולמו. כל העסקים והחנויות הױ נעולים׳ ואף הנוצרים סגרו את עסקיהם לאות םולידרױת של אבל, והמלזים הקשיבו לדברי־ההספד של רבנים רבים. אחרי הלויה פנה כל אחד לביתו תוך זכרונות נעימים על הרב שהיה עומד על הבימה בבית־המדרש ודורש דרשותיו ומורה ליהודי העיר את דרך האמת והאמונה לתורה ולרוח היהדות. ובחול המועד של סוכות סובבה השיחה הראשית בעיר? מי יהיה רב בחמילניק. ונושא זה נישא בפי םוחרים ואומנים, חםידים וםתם בעלי־בתים. המו״צ המשיך לקבל משכורת מקופת הקהלה לא כרב אלא כמו״צ, והוא נוכח לדעת שמאמצױ בערב ױם־כפור לא נשאו פרי• והוא עורר מריבה בעיר. אף הױ לו הרבה מתנגדים, ביחוד מהחםידים, ובהם גם ױ״ר הקהלה׳ שהחשיבו את עירם למדרגה ױתר גבוהה מאשר למנות את המו״צ לרב, והם הציעו לרב המקום את רבי אליעזר יהושע אפשטין שכהן כרב בראקוב, ונודע בין רבגי פולין כלמדן גדול וכבנם של צדיקים, בנו של רבי שלמה האדמו״ר מאוזירוב, ונוםף לכך היתה לו חזקה על הרבנות בעיר אחרי סבו, רבי לײב אפשטין, שכהן רב בחמילגיק עוד