129 מ. ש. גשורי — קורות תנועת החסידרת בחמילניק 130 הערות 1) היתה עײרה במחוז ויגיצה בפודוליה האוקראינית. יהודים נזכרו בה בראשונה בשנת 1565. בשגת סל15 הױ שבעה מבתיה שײכים ליהודים. שנת 1847 הױ בה 3137 יהודים. ב־1897 — 5971/ 51% מכלל כל התושבים, ובשנת 1923 — 5816 2) ללא כל ספק הױ גם בחמילניק, בדומה ליתר ערי היהודים/ פנקםי קהלות, פנקסי חברה־קדישא וכדומה, שהכילו חומר רב לתולדות היהודים בעיר, וחבל שםנקסי חמילגיק לא הגיעו במשך הזמן לידי פרםום כדוגמת פנקסי ערים אחרות, או כדוגמת אפטא הסמוכה לד״ ובודאי אפשר היה למצוא בהם חומר על עסקנותו של ר׳ יהודה לנדא בתקופת ישיבתו בחמילגיק. 3) על ר׳ יהודה לגדא העיד בנו ר׳ יחזקאל כי ״תורה וגדולה כאחד, אצלו גצמדו יחד״. עײן *בני לנדא למשפחותם״ מחצי המאה השניה לאלף הנוכחי עד ימינו אלד״ מאת חײם דובריש פרידברג, פרנקפורט ע״ג מײן, תרס״ה. 4) בעל הנוב״י חבב את יחוםו הגדול, ומפעם לפעם הפליט בםפרױ רסיסי יחוסו. את סבו הגאון רבי השיל מקראקא הוא מזכיר בנוב״י קמא אה״ע םי׳ פ״ז, בצל״ח ברכות מ״ח ע״א שש ודאי וכו׳. בנוב״י מה״ת הױ״ד םי׳ ר״א הוא אומר : *ויען שאני מגזע רש״י יגעתי לײשב דברי רש״י על גכון, ויחום רש״י נמשך עד דוד המלך״. 5) הוא כתב ״חםידים״ במקום ״פושעים״ שבאמר בנתוב. האגדה מספרת, שהחסידים מחקו מםפרו תיבת ״וחםידים״ וכתבו ״פושעים״, ואמר הנוב״י בדרך הלצה : אני עשיתי מפושעים חסידים והם להיפך...

6) םפר ״מקור חײם״ אות פ״ה על רבי חײם הצדיק מצאנז. 7) לפי ״םדר הדורות מתלמידי הבעש״ט״ (לובלין, תר״ם) עםק רבי יעקב שמשון משיפיטובקה בהפצת ספר ״תולדות יעקב ױםף״ ובהפצת החםידות, ובדרך מםעױ הגיע גם לפראג, ורבה בעל הגודע־ביהודה השתומם על גודל חריפותו ובקיאותו. וכן היה אצל הגאון הרב ר׳ ישעיה פיק בברםלוי ושם דרש דרשה ארוכה בחריפות ובבקיאות, והרב כבדו מאד. 8) עײן בםםר ״מופת הדור״ להרב יקותיאל אריה קמלהאר, םױטרקוב, תרצ״ה עמוד נז —ס, וגם בםפר ״נודע ביהודה״ מה״ק הױ״ד םי׳ צ״ו. 9) שם הגדולים החדש, אות פ׳. 10) ספר ״זכרון טוכ״ להצדיק מנסכיז. 11) ״דור דעה״ להרב יקותיאל אריה קמלהאר, עמודים קז —קט, רלט —מ, ראה ברור־דברים בעגין זה. 12) רבני החסידים הראשונים זכו אמנם ױתר מרבגי הדורות הבאים להזכר בסםרות החסידית. וסלא על שרבי אברהם דוב אורבך אב״ד חמילגיק, תלמידו של הצדיק המגהיג השגי בחםידות, לא זכה להזכר. 13) המתנגד הקנאי ר׳ דוד ממאקוב (בכתבױ: שבר פושעים, זמרת עם הארץ) כתב בלעג מר על הצדיקים, ושם רבי אלימלך גכלל אצלו ברשימת צדיקי הדור משנת תקג״ה —תק״ס בשם ״ראשי ברױני״.

14) עוד לפבי תקופת החסידות כהגו ברבנות בחמלגיק אישים■ חשובים, ומהנודעים גזכרים בספר ״לוחות זכרון״ מאת ח. ד. פרידברג (פרבקפורט ע״נ מײן, תרםד), כמו : הרב יצחק מאיר פרנקל־ תאומים וממלא־מקומו אחריו הרב אליעזר במ׳ יהודה, ואחרױ בא הרב שמעון װלף מפיגטשוב מחבר םפרים, ומקומו מלא הרב דוד שמואל שמלקד״ ואחרי שעבר לכהן בקראקא בתקבל במקומו בחמילניק הרב ױסף לנדא/ ואחרױ בא הרב בריש. 15) גם פרשת הרב דוד לנדא לקויה בחםרון פרטים על אישױתו, תולדות חײו בשנות געורױ, מחוץ לפרטי המאבק למען החםידות בינו לבין המתנגדים שבעיר. 16) קונטרם ״יד גתן״ בסוף ״מים רבים״, וכן ״דברים ערבים״ דף י״ד ע״א♦ 17) אמרי שפר, לבוב, תרמ״ד ; ״עשר צחצחות״ עמוד 39—40. 18) בית מלך, מונקאטש, תרג״ד, בסופו ; ״עשר צחצחות״ עמוד 36—38. 19) בטעות מחליפו בעל ״עשר צחצחות״ בשם ״רבי נסתלי״ שאיגו אלא נכד לרבי אלימלך מליזגסק. לפי ״שם ושארית״ להרב לוי הלוי גרוסמן נפטר ר׳ יעקב ממוגלניצה בכ׳ ניסן, בלי למסור את שנת פטירתו. 20) שם הגדולים החדש, ורשד״ 1882. 21) סדר התורות מתלמידי הבעש״ט, לובלין, תר״ם. 22) רבי אלימלך בן רבי יחיאל אבנר זילברשטין מקינצק. 23) ״עשר צחצחות״ מאת הרב ישראל ברגר מבוקרםט, םױטרקוב, תר״ע. 24) ״דודאים בשדה״ מאת הרב ראובן הלוי הורביץ, קרקוב, תרג״ז.

25) רי״ב היה רגיל לעשן מקטורת, ובכל עת שהיה לו לתקן ענין קשה או לבטל גזירה רעה מהצבור היה דרכו להםגר בחדרו ולעשן מקטרתו ועישן זמן רב בהלכו בחדרו אנה ואנה ומיחד יחודים נוראים עד שביטל הגזירר״ ומםסרים עלױ הרבה גפלאות שעשה ־וסעל דרך עישונו במקטרתו. 26) םםר ״נפלאות הםבא קדישא״, מאת ראובן חײם אלכםנדה םױטרקיב, ב׳ חלקים. ראה גם םסרו של יצחק אלםסי : הםבא הקדוש מראדושיץ, הוצאת ״םיני״ תל־אביכ, תשי״ז.