הרב אברהם אהרו פרײם / דמרתושלהרב (רבה של טורונטו העיר) ר׳ אברהם יצחק םילמן זצ״ל בתור תלמיד הכותב על דבר רבו המובהק בכלל׳ ועל אותו גאון וצדיק שהעניק את החמה בקומתו ובמידותױ התרומױת׳ הנני ניגש בדחילו ורחימו להעלות זכרונות על מורי ורבי ר׳ אברהם יצחק סילמן זצ״ל׳ רבה של חמילניק העיר אשר בפולין המדינה, נולד בחמילניק בשנת 1848 לאביו הגביר והחסיד ר׳ ישדאל לײב סילמן׳ םוחר מכובד׳ למדן גדול ופיקח מפואר ולאמו נחמה הצנועה. ר׳ ישראל לײב למד תורה אצל ד׳ יצחק מאיר׳ בעל חידושי הרי״ם בװרשה׳ ועד ױם מותו נמנה בין החשובים שבחבריא בגור. האריך ימױ ונפטר בזקנה מופלגת׳ כבן מאה שנה. ר׳ אברהם יצחק׳ בעודו צעיר לימים׳ כבר נתפרםם שמו בכל הארץ כעילוי. כבן עשר הביאו אבױ ללמוד אצל ר׳ שלמה פראזעק בפינטשוב׳ אז למדן מופלג׳ מוכר בעײרות הסמוכות׳ אולם לאחר כמה חדשים שלח ר׳ שלמה את הנער לביתו באמרו שאין לו מספיק תורה ללמד את העילוי הצעיר. למד ולימד העילוי הצעיר בחמילניק ושמו התפרסם לגאון ולתפארת בכל המדינה. בגיל שמונה עשרה נשא את בתו של הגביר והלמדן ר׳ נטע אביגדור מקוצק. החותן הכנים את חתנו העילוי למרחב החסידות הלובלינאית׳ ונעשה מקורב גדול אצל הרבי ר׳ לײבלי איגר׳ בעל ״תורת אמת״. הוסמך לדון ולהורות טרם הגיעו לגיל עשרים׳ ע״י גדולי הזמן ובתוכם הרב ר׳ שניאור זלמן׳ הרב מלובלין.

כשמלאו לר׳ אברהם־יצחק עשרים שנה׳ העתיק הרב החמילניקאים ר׳ לייביש ז״ל את מקום מושבו לאוזירוב׳ ובעלי־בתים מכל החוגים שבעיר הגיעו לכלל דעה אחת להכתיר את העילוי שלהם ר׳ אברהם יצחק בכתר רבנות. נשלחה משלחת של בעלי בתים חשובים שבעיר עם כתב־ רבנות ללובלין. שם התגורר ר׳ אברהם־יצחק אצל בעל ה״תורת־אמת״• המשלחת שהתה שבועות אחדים׳ כי לא ר׳ אברהם־יצחק ואף לא רבו נאותו להצעת נכבדי חמילניק. ר׳ אברהם יצחק טען לתומו כי עודנו צעיר לימים ואינו ראוי לאותה איצטלה. בעל ״תורת אמת״ התנגד להצעה מבלי שיתן טעם לדבר. אולם לאחר זמן גילה בעל ״תורת־אמת״ את םיבת התנגדותו׳ כי לא רצה שתלמידו יתמכר לרבנות. רצונו היה שיתבודד אצל מילי־דעלמא וימלא מקומו בתור רבי ומורה־דרך לאלפי חסידױ. משלחת החמילניקאים לא עזבה את לובלין אלא בקשה את התערבותו של ר׳ ישראל לײב׳ אבױ של ר׳ אברהם־יצחק׳ שבא ללובלין בלוית מחוחנו ר׳ ליזר שטרן׳ ושני הפיקחים המפורסמים הם הם שהשפיעו על ר׳ אברהם־יצחק ועל רבו׳ והגאון ר׳ לײבלי אײגר הםכיס לבסוף שתלמידו הגדול יקבל את כתב הרבנות ששלחה לו חמילניק עיר מולדתו. םפרו חברי המשלחת בשובם הביתה׳ כי בעל ״תורת־אמת״ אמר להם בשעה שנפרדו ממנו־ אבן יקרה החשובה עלי כבבת־עיני הנבם לוקחים ממני• בבקשה׳ הזהרו בכבודו ודעו כי במוחו כתובה כל התורה כולה.

ואכן׳ בדברױ של בעל ״תורת־אמת״ לא היה שמץ של הגזמה. הגאון ר׳ אברהם־יצחק היה בעל כשרונות ױצאים מגדר הרגיל. כוח זכרונו היה נפלא׳ מעולם לא שכח שום דבר. כשהיה משיב תשובות לרבנים׳ דבר שהיה עוםק בו מדי ױם בױמו׳ היה כותב את דברי המתהיל שברש״י ובתום׳ בעל־פה מבלי לעײן בגמרא. חריף ומפולפל׳ עמקן ובעל םברא׳ ויתר על כן׳ שקדן ומתמיד לילות כימים. בימות החמה כשהלילות קצרים׳ למד ולימד מעלית השחר עד חצות הלילה. מימרה שנונה היתה בפיו — לקוחה מדברי הרמב״ם — ״אין לך שעה שאתה בן־חורין מלימוד התורה״. ידען גדול היה גם בתורת הקבלה. בכל ױם היה מתבודד בחדר מױחד ועוםק בםתרי־תורה. מנהגו היה להױת מעוטף בטלית ותפילין מהנץ החמה עד אחר מנחה גדולה׳ ובשעה שבין שתײם ושלש אחר הצהרים התיר לעצמו לשתות כוס קפה בהױתו בתפילין׳ ותוך התנצלות כי סומך הוא על הירושלמי האומר : ״אוכלין ושותין אכילת ארעי בתפילין״. היא היה ענװתן ובעל לב טוב׳ בעל צדקה ױתר מכפי השגת ידו׳ רחמן ורך לבב׳ אולם המענין בטבעו של אדם גדול זה היה׳ שלמרות רוב ענװתנותו ואי רגישת גדלות־עצמו עד חוט השערה — כשהיה דבר מה ניגע לעניני דת ונימום לא היה חת מפני כל׳ והתקיפים שבבעלי־בתים לא יכלו לשנות אח דעתו׳ ובכל פעם שהללו ניםו לצאת נגדו במחלוקת לא הצליחו׳ ותמיד יצא הרב המנצח.

הגאון ז״ל המשיך בחםידות הלובלינאית גם לאחר פטירת רבו בעל ״תורת־אמת״, אצל הגא־ן הצדיק ר׳ צדוק ז״ל׳ הנודע בשם ״הכהן מלובלין״. לאחר שנאםף הכהן לעמו בלי בנים׳ צױוה לפני פטירתו שהגאון מחמילניק ימלא את מקומו והוריש לו בגדי שבת אשר לו׳ אולם הרב סירב גם הפעם להױת רבי׳ וכשבאו הרבה חםידים׳ מיד אחר פטירת הכהן לשבת לחמילניק׳ עזב הרב את העיר טרם שבת ויצא ללובלין אל הרבי ר׳ אברהמלי איגר ז״ל׳ ומני אז׳ הגאון ז״ל שובת היה שבת אחת בשנה אצל הרבי ר׳ אברהמלי איגר.