Edut Bihosef

... עדת ישראל. הרב ר' דוד בעצמו היה איש צדיק, תם וישר, וזהיר בכל דרכי קדושה כחוט השערה ; אין דבר ממנהגי היהדות, שלא שמר עליו. חזר בכל בתי-הכנסת והשגיח שיהיו המתפללים מניחים תפילין במקום המיוחד לזה. בחג הסוכות היה חוזר על החצרות לראות למי שיש סוכה עם פליגל, שתעמוד הפליגל ישר ולא כפוף. בימי אפיית מצות קודם הפסח, היה חוזר בכל בתי-מאפיות, כמה פעמים ביום ,להשגיח על כשרות האפיה, ואין לך דבר מצוה שלא נגע אל לבו ולא עסק בו. אך בכל זאת, כל המעלות האלו, לא העלו אותו עד שיהא רצוי לכל העם כולו. הוא בעצמו דחה את הרבנות, שלא רצה להתערב בשאלות השייכות להקצבים ושאלות גיטין וקידושין ועוד כמוהם. ובכן מוכרחים היו טובי העיר לחפש רב המתאים לזה, ומצאו את הרב הגאון ר' יעקב ישעיה רוזנבלום, נכדו של המנוח ר' יוסף רייזין מחבר הספר ,עדות ביהוסף", זה הוא ר' יוסף., שהרבנות שלו התחילה אצלנו. ונקרא אז שמו מיץ, ראשי תיבות : מורה צדק. וככה היו אצלנו בביהכ"נ שני רבנים, ז.א. שני מלכים משמשים בכתר אחד. אבל בכל זאת, לא רבו ביניהם בשום דבר, השייך להרבנות. ר' דוד היה מאריך ור' יעקב ישעיה היה מקצר בתפילות שמונה-עשרה. והיו מחכים לר' דוד שיגמור. ובמקום אחר, היו מכבדים את הרב