Tchernichovsky

אומרים כי ארץ-ישראל נמזגה ללב ילדים יהודים על-ידי החומש והסידור, הסליחות והקינות. אומרים כי חרובים של ט"ו בשבט, אבטיחי וענבי ראש-השנה הם שנסכו חיבה לארץ. ייתכן. אולם בעירי -- בשירה קידשנוה. עוד בטרם יספר פרישמן על קבר-רחל והחגיגות במירון והכותל המערבי, עוד בטרם התעתד ,וולוולה" של טשרניחובסקי ,ללכת" לארץ-ישראל ; ואפילו בטרם שוב ,הצפור" של ביאליק מארצות-החום אל חלוננו -- התדפקה הארץ על דלתותינו. אליקום צונזר, דוליצקי, אימבר וחבורתם הזדמרו במקומנו בקולות צלולים ורעננים של נערים ונערות. מה שלא עשתה התפילה והאמונה בביאת הגואל. עשה השיר הנוגה, המתרפק ומתחטא של משוררי חיבת-ציון; ומה שלא עשה ה,מזרח" שנערות בישראל רקמוהו במו ידיהן ותלוהו לראווה, עשו הגלויות המצויירות שבאורח-פלא הגיעו אלינו, ושם משמר-הירדן כתוב עליהן, רחובות וקסטינה; ועשה האלבום של צמחי א"י המיובשים אשר שמות מ,שיר-השירים/ התנגנו בהם. חיבת ציון וחיבת החיים, התרפקות על ארץ-ישראל והתרפקות על החיים -- שתיים שהן אחת היו, ונתנו חיות זו לזו.

בשדות הקמה, בין הגבעולים הגבוהים נפגשים עם המבוגרים יותר, כגון: ז. אלפינר, זאב בסביץ וייבדל לחיים, ש. קווטני, קוראים הם בשירי ביאליק או טשרניחובסקי, שזה עתה הופיעו. מתווכחים ומתנצחים על כל מלה ותג. לפעמים יוצאים לעברה השני של העיר, אל בית-הקברות החדש. צועדים בין הקברים, והגבורים שבינינו סרים אל קברות הצדיקים וקוראים את ה,קוויטלאך" שהכניסו לאהלו של הצדיק. ...

אך הנה גם מקצת נחמה. התחלות זעירות. רמזים קלים. ,קבוצה", ,תא החברה הסוציאליסטית בארץ-ישראל". יצור אכזוטי שכזה, ויש בו ממש, ועתיד ותקוה. מרידה, עבודה, שוויון, מלחמת- מעמדות, אחוות"עמים -- תחת שמי תכלת ועל אדמה שוממה. מהפכה סוציאלית קטנטנה שלנו. במו ידינו. למעננו. קפוץ קפצו כאילו ביאליק וגורקי וא.ד. גורדון, הרצל ופרץ וטשרניחובסקי. בורוכוב ולנין, כלם יחד קפצו לתוך שורות הפרוזה הפובליציסטית המוצקה שבחוברת, התמזגו בתוך התכנית ועמדו על האבניים. ...