The rabbi's wife

לקח ר' משה לכובקר את תרמיליו ונסע לדויד-הורודוק אל ר' ישראל יוסף. ב,זכור ברית* ביקש משה מרדכי מן הרבי, שיקרב את ר' משה וייטיב עמו. -- עכשיו ,זכור ברית", -- יש לנו פנאי, עוד נראה, -- השיב הרבי. בראש-השנה קרב ר' משה אל הרבי לברכו ,לחיים" -- וחיכה למוצא פיו, אך הרבי שתק בשני ימי החג. בצום גדליהו ביקש ר' משה רחמים ובכה. ‏ -- תישאר עד ליום הכיפורים -- אמר הרבי. ובינתים הונו מתבזבז ועושרו מתמסמס. הגיע יום הכיפור -- הרבי שותק. הגיע ערב סוכות ודחהו עד אחרי סוכות. והוסיף והתחנן, ודחהו עד אחרי שבת בראשית. אותו יום נכנס אצל הרבנית וחילה פניה. נכנסה אצל הרבי, וביקשה רחמים. במוצאי"שבת, לפני ההבדלה, אמר הרבי לפתע: -- משה, החוזה כאן? -- כן. -- הראה לי. - הוציא את החוזה מתיקו, הסתכל בו הרבי ואמר: התיאש ותוותר עליו ועל כל הכרוך בו? - כן, רבי. -- ולא תהיה לך כל הנאה ממנו, לך ולילדיך ! -- לא! -- לקח הרבי את החוזה והעלהו באש נר ההבדלה. מיד נשמע קול רעם אדיר -- וכל דויד הורודוק נזדעזעה. ומיד אחר כך נראתה אש מעבר לכובקה : הכנסיה עלתה בלהבות. ...