David-Horodok

בספר זה שלפנינו הננו מתיחדים עם זכרם הקדוש של בני עירנו היקרים., אשר הושמדו בצורה כה איומה ומחרידה ואשר אין מלים בפי אנוש עלי אדמות לכנותה בשם. % יהי הספר אבן מצבת קודש, מצבת נצח לחיים שנקטפו ללא רחם ויחד עם זה ישמש נא אות קין בל ימחה על מצח בני השטן, אשר כחיות טרף שפכו דם זקן וטף, עולל ויונק ולא חמלו. % נסינו להקים ולשזר פרקים מחיי העיירה, חיי עמל ויצירה, חיי חומר ורוח, חיים תוססים לכל צורותיהם ותקופותיהם. הדורות הבאים ימצאו בספר הזה, כבכל ספרי הזכרון לקרבנות השואה. עדות וראי למה שהיה בתפוצות באירופה לפני החורבן הגדול. אין הספר המונח לפנינו, מתיימר לשקף את כל צורות החיים המגוונים של חיי היהודים בדויד-הורודוק העיר וזה שיש בו -- הוא מעט מזעיר מהמציאות המקורית. עיירתנו איננה בבחינת יוצאת מהכלל במקוריותה משאר העיירות שבפולין הטרום-מלחמתית, אולם בשביל ילידי העיר ותושביה היא מהוה מקור לא אכזב לחויות בלתי נשכחות, לזכרונות וסיפורים על שהיה ואיננו עוד. % כדאי להדגיש במיוחד, כי עיירתנו היא אחת הקהילות המעטות, אשר ראשי מרצחיה ומשמידיה מתוך אנשי המקום הגוצריים (הבילורוסים--,הורודצ'וקים") נתפסו אחרי המלחמה ונכלאו מאחורי בריח וסורג הודות למאמצים ומסירות הנפש של בן עירנו אהרן (ארצ'יק) בן דב מורבצ'יק. % עברו כבר 15 שגה מיום הרצח ההמוני בעיירתנו -- הוא יום י"ז באב תשי"א -- והפצע לא הגליד ולא יגליד לעולם. הדבר היחידי שיכולנו לעשות לזכר הקדושים הוא להציב המצבה הזאת. תעמוד המצבה ותשלח שאגתה עד לב השמים לדורי דורות.

... במרץ רב עסקו בעבודת בחירות לאספה המכוננת ברוסיה, ארגנו את הקהילה היהודית, ...

הנהלת הספריה ע"ש י.ל. פרץ בדוידיהורודוק -- הצילום ליד בית הספריה פארזאלטונג פון פרץ-ביבליאטעק אין דאוחידיהאראדאק -- פאַטאָגראפירס ביים אריינגאנג אין ביבליאטעק מימין לשמאל -- פון רעכטס אויף לינקס : 3 יל זְנָר,- 2. 005 ה 12[ 5- - י[מ?י ללפעיץ;. 22 יהאובן 0 ר. 6 חיים לקי 0 "והוריץ ...

... בן-עירנו יצחק נחמנוביץ (במדי צבא) על קבר האחים בדוידיהורודוק -- שנת 1945 -- יום השנה הרביעי לסופם הטרגי איצל נאכמאנאַוויטש (אין די מיליטערישע בגדים) אויפן ברידער קבר אין דאווידיהאָראָדאָק -- יאר 1945 -- צום 4יטן יארצייט פון טראגישן אומקום ...

,עיר-דויד" היתה בילדותי עיירה, ב,ראשית היוולדה": קטנה, כשלוש מאות משפחות יהודיות יושבות במרכזה, סביב מגרש החנויות. הבתים בנויים מעץ, קורות בלתי-מהוקצעות, חלונות, בלי תריסים, גגות מכוסים אלומות קש או שחיפים (גאנטעס) אצל האמידים, כביכול ; רחובות בלי מדרכות, ובלי כבישים, ובחדשי האביב, בתקופת הפשרת השלגים, הם נהפכים לביצות או גם לנחלי-מים, וחלק העיירה הקרוב לחוף הוא ממש אגם, עד כי בסירות היו עוברים מהבתים אל השוק. מחוץ לבתי היהודים ישבו הגויים בבקתות מוקפות גינות ירקות ודירים לחזירים וליתר בהמות הבית. ...

את הגלות הרגישו ביחוד ביום ה,ניטל" או הניתלה; זוכרני היום הזה מימי ילדותי בהורודוק ; ,ניטל" היה יום חגא לנוצרים, יום הולדת ישו; בחורי הגויים היו מסדרים ,קולאַדי" -- יוצאים בערב בלפידים, בגזרי-עץ בוערים, עושים מדורות וקופצים דרך המדורות ושרים שירי"דת מסיתים ; ואוי לו ליהודי, הנפגש עם חוגגים אלה -- מוטב לו להיפגש עם כלב שוטה. בערב זה, היו היהודים מסתתרים ונסגרים בחדרי-חדרים, אבל לא לומדים ; ב,ניטל" היו משחקים בקלפים. למחרת היו מספרים על חלון יהודי שבור, על פגיעה בכדור שלג גדול וכבד בר' יענקל המלמד, שיצא לצרכיו (כי מחליו לא יכול היה להתאפק עד יעבור זעם...). ...

הישוב בעיר-דויד הכיל טיפוסים שונים: מיטיבי-לכת, ונאלחים. שפרנסתם הכריחתם להישבע לשקר, לרמות, לפגוע בכבוד חברו, ליצור תחבולות לפרנסה. ממיטיבי-לכת אזכיר את שאולדבר המגיד. הוא התפרנס ממכירת יין-צימוקים לקידוש ולהבדלה ולארבע כוסות, שהיה מכין בידיו בכשרות מוחלטת ובהגנה מעין עכו"ם, ומפרנסה זו זכה לבית יפה, מלא בנים ובנות. ביום השבת אחרי שנת צהרים, היה שאול-בר הולך לבית"המדרש המלא יהודים והם מחכים לו, יושב על מקומו מול ארון הקודש, מפשיל את שרווליו הלבנים, מגלה את ידיו השעירות עד המרפקים, קם וניצב ישר, ודורש לפני הקהל מהמדרש על פרשת השבוע, או מ,עין-יעקב", בקול נעים, מאנפף מעט, ובתנועות ידיו מחזק את דבריו מהמדרש שלפניו. הקהל שומע בתשומת לב, בולע כל מלה היוצאת מפיו צלולה ושלמה; ושאול-בר דורש עד אשר נלאה; אז ניגש אחד מהקהל אל ה,;עמוד" ומכריז: ,אשרי תמימי דרך" וכו', וקורא פסוק אחרי פסוק והקהל חוזר אחריו, עד תום הפרק ,תמניא אפי", ועד אשר המכריז מודה בשגיאותיו בהודיעו בקול את הפסוק : תעיתי כשה אובד, שאז מתפלל מי שהו ...

לימים שמעתי, גם בספרים קראתי, כי את השמש והעצים, הגנים והמרחב, את ששון החיים והחדוה --- הכל נטלו הגויים ולא שיירו לנו אלא את המחנק והרפש, הרחוב החשוף, ללא צל ומחסה. ספרים ודאי אמת ידברון. אולם אני, מדי העלותי לנגד עיני את עיר-מולדתי, הרי גני דובדבנים ניבטים אלי, תפוחים ואגסים מוריקים מאדימים חליפות, ועצים ברשרוש מרשרשים, וגלי נהר את אדמת עיירתי ילטפו, וסירות יהלכו בו. וחורשות את העיירה יעטפו ושמים רחבים וגבוהים פרושים מעלי. וילדים אראה כשהם מתרוצצים, מתקוטטים ומתפייסים., ומלחמות ינהלו ...

בתי-ענק אלה הזדקרו כלפי מעלה, עוררו סקרנות ופליאה, אך יוצאי דופן היו. מי בער ויקרע תמיד עיניים כלפי מעלה, בשעה שהכל יפה וקרוב בשדה-ראיה של ילד: פקח עיניך וראית הכל. גם הרחוב כולו לפניך -- לקפנדריה, לקפיצה מעל גדר דחויה, ,לשיט* בירוקת-המים. ובאין רואים אפשר גם להוציא קנה-סוף מגג ביקתה ולהימלט בטרם ירגיש בך הגוי, או בטרם ישסה בך את כלבו. ידע הבנאי המופלא את נפש הילד היהודי ושייר מקום לשבילים, והשעין סולמות אל הגגות והעמיד חביות מים עַל יד כל בית כסגולה לאש, וסידר כוכים מתחת לתנורים ובפתחי הבתים. מה טובו בתיך, הורודוק ! ...

... עיירה קטנה בלב ליבה של פוליסיה. הרחק מדרך המלך, מכביש ורכבת. 5--6 חדשים בשנה היתה שקועה בבוץ, שהכביד לא פעם על הגוף ועל הנשמה גם יחד. היתה אף מלחמת-הקיום קשה מאוד בעשרות השנים האחרונות. ...

... המרכז המסחרי בדויד"הורודוק האנדלס צענטער אין דאוויד"האַראַדאָק ...

... בית-הדואר הישן בדויד-הורודוק די אלטע פאסט-געביידע אין דאוויד"האַראַדאק ...

אחרי שלום ריגה בין רוסיה ופולין, כשהוקל קצת המצב הצבאי בעיר, התחיל הנוער שוב להתענין בפעולה הציונית. ואז אירע המאסר בביתנו: היה זה בשנת 1921. הגבול בינינו ובין רוסיה היה סגור ומסוגר היטב, עם זאת, הצליחו כמה מאנשי דויד-הורודוק, שנשארו ברוסיה, לחזור הביתה, ובין החוזרים גם אברהם דורצין הי"ד, שלמד באוניברסיטה בקיוב. הוא היה בין החברים אמרכזיים בתנועה הציונית, וכבר ב-1917 היה חבר צעירי-ציון. אנו הצעירים, רצינו לשמוע מפיו על הנעשה ברוסיה, ובעיקר על המתרחש בתנועה הציונית. קשה היתה באותם הימים מלחמתו הפנימית של הנוער היהודי. ציונות או קומוניזם? -- זו היתה השאלה. בשנים הראשונות למהפכה, קסמה לנוער היהודי האפשרות לנקום בפורעים, ובשונאי ישראל למיניהם, בעזרת הקומוניסטים. המהפכה, אף פתחה שדה פעולה נרחב, למען מעמד הפועלים והסוציאליזם. עם זאת, היה הדבר כרוך בטמיעה ודאית ומוחלטת באוקינוס הגדול של עמי רוסיה.

מצד שני, הימים -- ימי הצהרת בלפור, והנציב הראשון בארץ-ישראל הוא יהודי. אפשר לשמור על הקשר החי עם העולם הגדול והפתוח, יש אפשרות לעליה, מתגשם חלום הציונות. כמה מבני הנוער בעירנו, נתפסו לקומוניזם ויצאו לרוסיה, מהם הנמצאים שמה עד היום, ואחרים שאוכזבו קשות וחזרו. אך מרבית בני-הנוער נשארו בנאמנותם לציונות. לא יפלא, איפוא, שבבוא א. דורצין הביתה, השתוקקנו לשמוע מה בפיו. הכול נתכנסו בביתנו, ודורצין סיפר על חיי היהודים ברוסיה ,על האפשרויות לפעולה ציונית ועל הקומוניזם. השעה כבר היתה מאוחרת. חברים רבים כבר הלכו. אבא שכב לישון. נשארנו יושבים, שני אחי, מאיר ואהרון, דב שפר, א. מורבציק ואנכי. כן נשאר עמנו סורוקה בן טורוב (אחותו היתה מורה בבית-הספר ,תרבות" והוא נשאר בדויד-הורודוק). בינתיים נכנסו שני פולנים וביקשו בירה. מילאתי את מבוקשם ואנו המשכנו בשיחה. רק לאחר מכן, נתברר שהפולנים היו מאנשי הבולשת. וכששמעו שמדברים על הציונות וקומוניזם, קראו למשטרה וכולנו נאסרנו. היה זה בליל שבת.

כל ההסתדרויות הציוניות והנהלת בית-הספר ,תרבות" הוזמנו לאסיפת היסוד שנערכה בבנין בית-הספר. מאות בני דויד-הורודוק השתתפו במעמד זה. האוירה היתה חגיגית ומלאת התלהבות, ותוצאותיה : הכרזה פומבית על יסוד הסתדרות ,מכבי? בדוד-הורודוק. כחברי הנהלה נבחרו הח'"ח אולשנסקי אברהם ז"ל, מנהל ביה"ס, חיים ברנצוק ז'"ל, מורה בביה"ס, רימר דב ז"ל, ויבדלו לחיים טרשצ'נסקי, פרבר חיה וקלוז'ני שלמה. למרבה הצער לא נעשתה שום פעולה מעשית וכל ההכרזות החגיגיות נשארו על-גבי הנייר. שום הסתדרות ציונית בעיר לא גילתה הבנה ורצון לעניני הספורט של הנוער היהודי, מחוץ להסתדרות ,ביתר" שהושיטה ל,מכבי" את מלוא עזרתה. ...

ולפתע -- מן הצד האחד, מזרחה של פולין, היא העיירה: מן הצד השני -- מערבה של בילורוסיה. מזרח-לא-מזרח, מערב-לא-מערב. פינה נידחת ליד גבולות. מנותקת מהאתמול, תלושה מהיום. יצוה-בינים: בחללןו של הצולם. ...

ואת חטאי אזכיר: גם היום איני יודע מי, איך ומתי קמה זו העיירה, והשם ,דויד-הורודוק מה פשרו (ע,עיר דוד"?). וגם כיום לא אדע למיין את יהודיה לפי סוגים. שכבות ופורמציות סוציאליות מוגדרות. אחת אזכור : רבים מאוד היו אנשי העמל. הנה שכני שמימין, וזה שמשמאל, והלה שברחוב פלוני, ובסימטה פלמונית. הנה השוליות של הרצל הנגר ואייזיק הנפח: בעודם שוליות ראיתים וכן בשאפם להיות בעלי-מלאכה עצמאיים. הנה פרחי חייטים ובנאים ומסגרים ועוזרים בחנויות. הנה חבריו של פנדרי, הקצבים, העגלונים. והנה השמש הנצחי, הכורע ברך לפני כל נגיד ומצווה. ולא מעטים הם בני בעלי-בתים, גבירים למחצה וכלי-קודש וחנונים. אלה ואלה -- ,מודדים" את הרחובות ברגליהם, רגלי מחוסרי-מעש, הולכי בטל ומחפשי התעסקות ומשען בתחיים.

... קן ,בית"ר* בדויד-הורודוק ,בית*ר"--אַרגאניזאציע אין דאוויד"האַראדאק ...

... בשנה הראשונה לבואנו עמדנו, בפני בעיה קשה מאוד, יום יום הגיעונו עשרות מכתבים, בם נתבקשנו ליעץ להם, אם כדאי להם לעזוב את דאויד-הורודוק ולעלות ארצה, ואם יצליחו להקלט בה. המצב אז היה קשה עד מאד, אך תשובתנו היתה חיובית לכולם. ...

... לשר שנים לקיום בית-הספר בדויד-הורודוק (מתוך .פינסקר שטימע", שנת 1954) ...

שאיפה עזה היתה לו לאברשה אולשנסקי, מנהל בית-הספר העממי תרבות בדויד-הורודוק, שתלמידיו ידברו עברית בחיי יום"יום ולא בבית-הספר בלב:?. לא קלה היתה המשימה שהטיף לה השכם והערב. ודרכים שונות מצא להשפיע על בני דויד-הורודוק: דרך משל המורה לעברית הבטיח חגיגית, שכל תלמיד אשר ידבר עברית מחוץ לכתלי ביה"ס -- יקבל העלאה בציון כלומר, תלמיד שהיה ראוי לציון ,מספיק" יקבל ,טוב", והראוי ,לטוב" יקבל ,טוב מאוד". אך כל הפתויים, הבקשות וההרצאות לא הועילו: ולא מחמת סירובם של התלמידים, כי אם מחמת הסביבה אשר בה חיו. בתנועות הנוער של ,השומר הצעיר". ,השומר הלאומי", ,בית"ר* וכולו? נערכו הפעולות והפגישות בעברית : אולם בבית, בחנות המכולת, ובכל מקום, אשר בו היה צריך להפגש עם מבוגרים ולא עם נוער -- היה הדבר בלתי-אפשרי כמעט. וכי כיצד נגשים אל אמא ומדברים אתה עברית על אוכל, בגדים וכיו"ב ? דומה היה הדבר כאילו דיברת אתה סינית. לגבי הגברים היה זה קל יותר, חלקם הבינו ולא דיברו, חלקם דברו קצת, ואותם ששלטו בעברית היו מעטים ובעזרת ידים ורגלים אפשר היה ,להסתדר*. לגבי הנשים היתה המשימה קשה ביותר.

כמנהל קואופרטיב החקלאים היהודיים בפינסק -- מיסודה של יק"א -- ביקרתי בעיירות הסביבה, חיפשתי את היהודים -- ומחוץ לתפקידי, את העברים שבהם. באביב 1932 הגעתי לתחנת-הרכבת בלכווה, והתחלתי תר בעיני אחרי עגלון. שיובילני להורודוק. מה רבה היתה הפתעתי הנעימה בשמעי את אחד העגלונים -- בחור צעיר -- קורא .בבקשה", לא האמנתי למשמע אזני והריני פונה לעגלון ואומר: ,האם הנך שומע עברית ?" ,אמנם כן", הוא עונה ומתפאר על היותו ,מבני יהודה". בהמשך הנסיעה, הסביר לי את מטרת האגודה, שהקימו בני הנוער בעיירה: ללמוד ולדבר אך ורק עברית, עלזמנת שתיהפך במרוצת הימים לשפת ההמונים, ולא נחלת חוג מצומצם -- ברובו משכילים -- כיום. לשאלתי, אם יוכל דבר זה להתגשם, השיב לי בבטחון עצמי, שהוא וחבריו גאים מאוד על ההישגים עד עכשיו, ולכשנגיע העירה יוכיח לג זאת -- ואמנם נוכחתי ושוכנעתי ! ...

... העיירה דויד-הורודוק, על יהודיה, שאינם עוד, על החיים ומנהגיהם, טיפוסית היא לחלק גדול מן העיירות, שלרגל עבודתי, נזדמנתי אליהן והכרתין מקרוב. היו ברוכים, איפוא, בני העיר, על מסירותכם הרבה להנצחתה בדרך זו; למען בנינו. ידעו -- נא הם את כור מחצבתנו, את היהודים הטובים ההם שעשו הכל, אך לא זכו לדאבוננו להיות עמנו ולהשתתף בהגשמת חזונם- חזוננו -- הקמת מדינתנו אשר סייעו להניח את היסוד לה. ...

... סתיו 1939. הצבא הסוביטי נכנס לדויד-הורודוק. פעילי הצבור מתחילים לחשוש לגורל ביח- הספר העברי. התלמידים חייבים לחזור ללמודים לאחר החופש, השלטונות במקום טרם פתרו את כל בעיות השלטון בעיירה -- ולפי שעה אין למודים. לבסוף מתקבלת הוראה על איסור השפה העברית. קשה לי לשכח את התמונה שנחרתה בזכרוני: במסדרון הארוך של בנין בית-הספר. עומדים בשורות התלמידים והמורים מסבירים להם שהשפה העברית היא מעתח זרה לנו -- ומעתה נלמד את שפת האם ,יידיש". דמעות חנקו את גרונו של ברנצ'וק כשאמר ,שמעתה יהיה לנו טוב פה, ואל לנו לחשוב על עליה לארץ.*

אנו בבית-הסוהר בלב רוסיה והימים ימי ראשיתה של מלחמת רוסיה-גרמניה, חילות הסוביטים נסוגים, אזעקות והפצצות מספר פעמים ביום -- ואנו כלואים בחדר. האסירים מתחילים לנחש וחלקם אומר : הלואי ויגיע האויב ונצא מן הכלא. בשקט היה ברנצ'וק אומר ליהודים את דעתו: ,חלילה לנו לחשוב שהגרמנים הם מצילנו, ולמרות היותינו אסירים אל נבקש את בואם". דיבר בפחד על גורל המשפחות, שנשארו בדויד-הורודוק- : ,לבי אומר לי, שהדרך הנראית קצרה -- היא הדרך הארוכה". ...

בשנת 1918, משנפתחו הגבולות, עברנו לדויד-הורודוק, עיר מולדתו של הדוד. 7 שנים לאחר מכן עליתי אנכי ארצה, ואילו אברשה אחי נסע לוילנא להמשיך את לימודיו בסמינר. ידוע ידע אברשה כי אין יד הדוד משגת לשאת בכל הוצאותיו, ולפיכך עשה כמיטב יכלתו להתפרנס משעורים: אך עיקר העזרה מאת הדוד ניתנה לו, משסיים אברשה את חוק לימודיו נכנס להוראה בבית-הספר ,תרבות"? בדויד-הורודוק, וכעבור זמן קצר נתמנה כמנהלו. את מיטב אונו ומרצו השקיע בבית-הספר, והיה אהוב על המורים והתלמידים כאחד. עשה נפשות לציונות בין התלמידים, ואירגן את הנוער לתפקידו העיקרי : דיבור עברי בכל אשר פנה. אף ההורים נאלצו לדבר עברית עם ילדיהם. ...

לבית-ספר סוביטי. הרוסית היתה שגורה בפיו של אברשה אך החינוך החדש היה למורת רוחו. באחת מהרצאותיו מטעם השלטונות הוטל עליו לדבר לפני התלמידים וההורים על המשטר הסוביטי ועל החינוך החדש. הוא פתח בנאומו, אך לא עצר כוח להמשיך -- כי דמעות חנקו את גרונו. קשה היה לו להטיף לקומוניזים במקום ציונות. וכך נחרץ גורלו. המשטר החדש ראה בו אדם שאיננו מהימן. והחלה פרשת נדודיו ותלאותיו. נאלץ לצאת את דויד-הורודוק ותר לו מקלט בביאליסטוק, אך גם בה לא מצא מנוח. עבר עם המשפחה ללוק, ומאז לא נודעו עקבותיהם. נראה שיד המרצחים השיגם שם. יהי זכרם ברוך. שרה רימר אולשנסקי. ...

לקח ר' משה לכובקר את תרמיליו ונסע לדויד-הורודוק אל ר' ישראל יוסף. ב,זכור ברית* ביקש משה מרדכי מן הרבי, שיקרב את ר' משה וייטיב עמו. -- עכשיו ,זכור ברית", -- יש לנו פנאי, עוד נראה, -- השיב הרבי. בראש-השנה קרב ר' משה אל הרבי לברכו ,לחיים" -- וחיכה למוצא פיו, אך הרבי שתק בשני ימי החג. בצום גדליהו ביקש ר' משה רחמים ובכה. ‏ -- תישאר עד ליום הכיפורים -- אמר הרבי. ובינתים הונו מתבזבז ועושרו מתמסמס. הגיע יום הכיפור -- הרבי שותק. הגיע ערב סוכות ודחהו עד אחרי סוכות. והוסיף והתחנן, ודחהו עד אחרי שבת בראשית. אותו יום נכנס אצל הרבנית וחילה פניה. נכנסה אצל הרבי, וביקשה רחמים. במוצאי"שבת, לפני ההבדלה, אמר הרבי לפתע: -- משה, החוזה כאן? -- כן. -- הראה לי. - הוציא את החוזה מתיקו, הסתכל בו הרבי ואמר: התיאש ותוותר עליו ועל כל הכרוך בו? - כן, רבי. -- ולא תהיה לך כל הנאה ממנו, לך ולילדיך ! -- לא! -- לקח הרבי את החוזה והעלהו באש נר ההבדלה. מיד נשמע קול רעם אדיר -- וכל דויד הורודוק נזדעזעה. ומיד אחר כך נראתה אש מעבר לכובקה : הכנסיה עלתה בלהבות. ...

... אך היא לא זכתה לראות חלומה המתגשם.. ושרה אהרן וילדיהם נופלים חללים ברצח המוני בדויד-הורודוק. מאירקה, נחמה-לה, ישראל-קה וחיימ-קה. השם ינקם דמם! ...

... הרב הגאון האמתי ר' יוסף רייזין זצוק"ל אב"ד דק"ק טעלז וסלאנים בעה"מ של הספרים ,עדות ביהוסף? ו,פורת יוסף". הוא גדלהו ומתורתו השקהו ותחת השפעתו של הגאון הכביר הזה נתמנה להורות להלכה ולמעשה ולהשיב תשובות על אלפי השאלות שהריצו להגאון הזה מכל קהלות ישראל. אבי אביו של הרב הזה הי' הרב המאוה"ג המצוין הנפלא בתורתו יראתו ושקידתו ר' אלחנן יעקב ראזענבלום זצ"ל מפינסק שהי' מפורסם בשם : ר' חאנצע" ז"ל. וכל ימיו הי' סוחר נכבד. ורב פעלים במעשה הצדקה, וביתר שם מעינו להגדיל מעשה הצדקה של קופת רמבעה"ס להחזקת היושבים לפני + בערי קדשינו יצ"ו. הרב ר' יעקב אלחנן ז"ל היה מצוין נפלא במקרא בעל מסורה ובעל דקדוק שאין כמוהו, קורא בתורה, תוקע, מוהל, כרכא דכולא בי', והוא היה בנו של הרה"צ ר' שמואל דוד וצ"ל מקאברין. בשנת תרינ נתמנה לרב בעיר דויד"הורודוק. ...

ספר יוסף קשתן ז"ל: כשבא בנערותו אל ררין העיירה, ללמוד בישיבתו של הרב ר' מאיר הכהן, הידוע בשמו ,החפץ חיים" -- על שם ספריו שחבר (קיימת בארץ נקודת ישוב, קיבוץ של פועלי אגודת ישראל בשם זה, בדרך מדרום לגדרה), שאלהו הרב : מאין הוא, השיב י.ק. מהורודוק. לא ידע בתחלה יהודה ברקוביץ ...

... בהורודוק נודע דבר מותו ע"י מברק מאת הר' ר' א.א. מקארלין, שביקש שיבואו להשתתף בהלויתו, אבל מפאת ריחוק המקום, לא יכלו האנשים להגיע. ...

... נוהג היה לקרב את הלבבות, על אף הניגודים שבין המתנגדים והחסידים. בלילי פסח היה בא לביהכ''נ דחסידי קרלין וסטולין לומר הלל בציבור. בשמיני עצרת היה בא להשתתף בהקפות. ובחנוכה -- כדי לקחת חלק בחגיגת שחרורו של הרב הצדיק ר' שניאור זלמן מלאדי זצ"ל. בשמחת-תורה היה קהל החסידים בא אל הרב שפירא לקידוש, שהיה עורך לכבודם. בשעת ביקור האדמורים מקרלין וסטולין בהורודוק, היה הרב שפירא מבקר אצלם והם היו מחזירים לו ביקור-גומלין. ...

בפולסיה זו, באחד מישוביה היהודיים המובהקים בעממיותם וחן מסורתם -- בדוידהורודוק -- נולד וגדל יהודה קשטן .ביפי תארו, אצילות נפשו, מתיקות נגינתו, התמדתו והצטינותו בלימודים היה כובש כל לב, והיתה עירו מתכבדת ומתגאה בו ועושה לו פירסום רב. הוא היה צנא מלא ספרא, שלט בשפה העברית וידע להפיק ממנה מלוא שפע עשירותה, ספג את כל ערכי היהדות, היה חסיד נלהב, ומעל לכל -- ציוני וחלוץ. ...

... בעיר מולדתו דויד-הורודוק היה מהראשונים, שהניח את היסודות לבית ספר עברי, לנוער ציוני, למורדים בגלות ובשעבוד. ...

... בשנת 1911 עבר לגור בדויד-הורודוק ונחשב לאחד מעמודי התווך של ביהכ"נ דחסידי סטולין וקרלין . ...

... נולד בכפר ,בילוהוש" שבין דויד-הורודוק לסטולין, להוריו ר' אליעזר וטויבה והצטין בלמוד, בעיון, בשקידה ובהתמדה וכל יודעיו חשבוהו לילד פלא. ...

עם חשיכה הגעתי לדויד-הורודוק ועם בוקר עזבתיה. לא אשכח את השעות המעטות האלה, עת בית-הורי, הבית וסביבו, הפך מקום-מיפגש לכל בני עירנו, מהם שבאו לקבל דרישת שלום מקרוביהם ומכיריהם, ומהם לשמוע על המתרחש בארץ. כולנו חשנו שהאדמה בוערת מתחת לרגלינו וזעקה מרה נשמעה מן המסובים יחד -- מה הלאה, כיצד לברוח ולהיכן ? ...

בד26.6.41 לפנות ערב, ביום ו' היה זה. הגעתי לדוידהורודוק עם ידידי היקר משה שכטר, בנו של דויד ונכדו של וולף מוכר העתונים. לא הכרתי את העיירה. מי מבני דוידהורודוק אינו זוכר שעות אלה שלפני התקדש השבת. בעלי החנויות ממהרים לסגור עסקיהם, ובעלי המלאכה מסיימים את מלאכתם. מכל חלון מהבהבים נרות השבת -- והכל צועדים לבתי-הּכנסת עם ילדיהם. ועתה -- כבליל תשעה באב. חושך ואפילה בחוצות ועלדפני כל יהודי -- פחד מפני הגרמנים הקרבים ובאים. מיד סובבונו פנים מוכרות ובטרם החלפנו את בגדינו הבלויים וסעדנו את לבנו ...

אבי זיל רצה מאוד שאעזוב את הורודוק ומשלא יכל להביע לפני את רצונו, חזר על כך בפני חברי כמה פעמים. לא קל היה לבוא במגע עם כמה מן החברים, משום שאי-אפשר היה לגלות זאת לשום איש. החבורה הראשונה, שמנתה 4 אנשים -- יוסף בן משה ברוכין, אברהם גורביץ זאב רונקין ואנכי, יצאה לעבר רומניה דרך רובנה ולבוב, ונאלצה לחזור מאין מעבר. בפעם השניה יצאנו לעבר וילנה. משהגענו לאיישישוק, נאמר לנו כי מוילנה מחזירים את הבאים למקומם וחזרנו. האוירה היתה דחוסה מאד, והחלטתי לעזוב את הורודוק בכל מחיר. ...

... ביום 5.7.1941 נכנסו הגרמנים לדויד-הורודוק. שבועות מספר לאחר שכבשו את העיר, עלה בידי הנוצרים במקום, ובראשם מארייקו קולגה ולטון ימ"ש, ליצור את הרושם, שיהודי העיר מצפים לשוב הצבא האדום. כתוצאה מכך, קיבלו הנוצרים רשות מאת מרכז הס.ס. שבפינסק לעשות ביהודים כטוב בעיניהם. ב-16 באוגוסט בשעה 4 לפנות בוקר, כותרו כל רובעי היהודים, וכל הגברים והילדים עד גיל 8 הובאו ערומים ויחפים אל מקום הריכוז בחצר הכנסיה הקתולית -- ומשם לדרכם האחרונה. יעקב בן אבא גרצולין, היהודי היחידי שנודע לו מפי נוצרי על גורל המובלים, ניסה להימלט, אך כדורי המרצחים פגעו בו והמיתוהו במקום. תדהמה ואזלת-יד שררו בכל; כל הדרכים היו חסומות ע"י המשצ'ניעס ואין כל יכולת לברוח. רבים לא האמינו במה שעתיד לבא. ...

... שלשה שבועות לאחר הרצח ההמוני של הגברים בהורודוק נוצר הגיטו של הנשים, וכעבור ...

למחרת הופיע ונקה, הרוסי היחידי שנשאר עם הגרמנים -- ובעזרת חבר מרעיו גירש אותנו מז האחוזה אל עבר סטולין. הם ירו באויר בהודפם ובהאיצם בנו. הקשישות שבינינו לא החזיקו מעמד ונפלו בדרך. לא הרחק מסטולין החזירונו לעבר דוידהורודוק. אחד מגויי בלוהוש, שהכיר את הרצל לוריא, אבי אמא -- שהיה סוחר עצים -- לקחנו אתו לחוותו (האחרים המשיכו בדרכם לעבר דוידהורודוק, ואח"כ נודע לי, שבמבואות העיירה כלאום בגיטו שהוקם בין גדרי תיל). לפי תכניתו נעבוד, פייג'לה ואנכי, בשדה -- ואמא תשב בבית. נראה שגויים אלה רצו לשמור על ...

וגמרתי לחזור הביתה. סידרתי לי דרכיה ובאתי לסרני. רציתי להמשיך לדוידהורודוק אך מכרים שפגשתי בסרני לא הניחו לי לנסוע -- כי ,לא נשאר שם זכר ליהודים". על כרחי גשארתי בסרני וקיבלתי את ההצעה לעבוד כפקידה אצל מפקד חיל-המצב במקום. גם אנשי הנ.ק.וו.ד. הציעו לי לעבוד אצלם -- אך סירבתי. אולם משפקדו עלי, כעבור זמן-מה, לצאת לחזית עם מפקדתי -- נעתרתי להצעת הג.ק.וו.ד. הוענקה לי קצינות ועברתי לגור ליד ביתו של המפקד. בטרם החילותי בעבודתי זו מילאתי שאלון שמעולם לא ראיתי כמותו לאורך ולפירוט. התמדתי בתפקידי זה חדשים מספר. באותה תקופה עוד היו הבנדרובצים פושטים בעיר ובסביבה ושודדים ופורעים. מדי הג.ק.וו.ד. היו לי למסתור. והצילתני לא אחת גם העובדה שהופעתי פעמים רבות בציבור יחד עם המפקד (שנינו בלבד) -- וכל הופעה מעין זאת הטביעה רושם עז על כל רואיה, והרתיעה את כל אלה שזממו מעשה כלשהו כלפי. בכוח קירבה זו אל המפקח אף אסרתי כמה מן הגויים שהכרתים כרוצחי יהודים.

בת-שבע לין, בת אחותו של מאיר אליהו קושניר, היתה היחידה מכל בני דויד-הורודוק שמצאתיה בעיר בחזרי שמה אחרי ראש-השנה תש"ה. נושאת המים שעבדה אצלי 4 שנים תמימות לא הכירתני -- ביתה היה מלא מטוב היהודים. משם עברתי לרחוב הגרבלה 1, והיא שלחה אותי לגוי שירש את ביתו של ליטמן נחמנוביץ. ,גויי דוד הורודוק קבלו אות-הצטיינות גבוה על הצטיינותם ברציחת יהודים" סח לי אותו גוי. למחרת ביקשתי מן השלטונות מקום-מגורים ; משהוצע לי בית יהודי -- סירבתי, ותבעתי היתר לגור במקום איטליזי לשעבר. בקשתי הושבה ריקם. אך הת- עלמתי מן הסירוב והתקנתי את האטליז כדירה ; ומטעם השלטונות אף סידרו לי חנות למיצרכי מזון. במרוצת הזמן סייע בידי נוח בן בצלאל יודוביץ הוא שבא להורודוק על קביים, וקיבל מאת השל- טונות את מלוא העזרה החמרית והר- פואית. לאחר מכן חזרו להורודוק גם זאב שלום לחובסקי ומשה בן ישראל רזניק. ...

... בידי רשימה שמית של העירונים -- הרוצחים מדויד-הורודוק, אותה הצלחתי להשיג בדרך נדודי עם המחנה. מדי פעם בפעם קורא אני את שמות רוצחי יהודי דוד-הורודוק. הנה שמותיהם: בראש וראשונה, אבי אבות הטומאה החובש איוון מארייקא ימ"ש רב הטבחים וגדול הרוצחים ואחריו, עוזרו עורך-דין יבגני יבפלוב ואשתו מארוסיא, קוסרב ושלשת בניו, סמיון קולגא ובנו גרגורי, דמיאן מארייקא, סטכייקא, הנטשל, קרים, לבקובסקי, פולוקושקה, קוזלובסקי, גריצ'- קביץ' ועוד ועוד. ימח שמם וזכרם לעדי עז' ! ...

... המפה אינה יורדת מעל השלחן, ביחוד בחדשי הקיץ, שאז מרובים הם עוברי אורח הבאים לכפר : קצבים מהורודוק, רוכלים וסתם עניים. הכפר היה גדול, משקי האכרים מרובים, ותמיד יש לאכר משהו למכור. לפעמים נשאר האורח גם ללילה ולארוחת ערב. ...

כשגדלו ילדיו של שלמה הביא להם מהורודוק מורים צעירים ולימדו המורים המשכילים את הבנים וגם את הבנות תנ"ך, דקדוק, שפה רוסית וגם גרמנית. והביאו אתם המורים לכפר מרוח ההשכלה של העת ההיא, את סופרי ההשכלה וספריהם : ,מסתרי-פריז* לקלמן שולמן ,עיט צבוע". ,אשמת שומרון", ועאהבת ציון" לאברהם מאפו. וכל כתבי-העת שהופיעו אז בעולם היהודי הגיעו גם לכפר הנדח. ה,מגיד? ,המליץ? ,דער יוד* והבית היה קשור אל העולם היהודי הגדול וחי את חיי הצבוריות היהודית. ועם בני הבית גם חבריהם וקרוביהם בני גילם, ביחוד בניו של שמעון השוחט, מוטיל ויודיל המשכילים. ...

... היא היתה חוכרת את המכס מן הקצבים של הורודוק. הם חכרו את המכס מן השלטונות בעיר המחוז במוזיר. הכסף נגבה מכל ליטרה בשר על ידי הקצב מן הקונים כך נמשך הדבר בכפר שנים רבות, ואין עולה על דעת מי שהוא לפגע באלמנה ובמקור הכנסתה היחיד. ...

אחרי כן נתן רשיון להוביל את המומתים אל דויד-הורודוק ולהביאם לקבר ישראל. באותו הזמן שדדו ששה החילים ההם את רכוש היהודים בקצה הכפר השני, ואחרי צאת הלגיונר התחילו גם חמשה החיילים, שהשאירם לשמר את היהודים, לשלח בבזה ידיהם וגם לטמא נערות ונשים צעירות. אז נמלטו כל היהודים מן הכפר ; עזבו את בתיהם ואת כל אשר בהם וינוסו מנוסת חרב. הם חשו מפלט להם אל היער. החיילים שדדו כל אותו היום וכל הלילה, בוזזו בגדים, כרים וכסתות נכל אשר מצאו ולא השאירו כלום. ...

... על מעשי בלכוביץ והחורבן שהביא בכל הסביבה ובמיוחד בדויד הורודוק וברובלה כתוב באריכות ב,מגלת פורעניות" של פיינשטיין שנדפסה בהצפירה ואח"כ בחוברת. וברור שחשוב ביותר להביא את החלק המתאים כמו שהוא ובשם כותבו. כמובן שאפשר להוסיף עוד, מה שלוא נזכר שם. ...

... 5 יאר זענען שוין פארביי, זייט דעם טראגישדשוידערלעכן טאג פון י"ז באב תשי"א - דעם טאג פון מאסן-מארד אין אונדזער שטעטל און די וונד איז ניט פארהיילט געווארן און וועט קיינמאל ניט פארהיילט ווערן. ...

... דאוויד-האראדאק ליגט אין הארץ פון פאלעסיע, ביים טייך הארין (10 קילאמעטער פארן צונויפגיסן זיך פון הארין אין טייך פריפיעט). דער טייך הארין איז 570 קילאמעטער לאנג און ער פאראייניקט וואלין מיט פאלעסיע. א דאנק דער וואסער-פארבינדונג זענען וואלין און פאלעסיע געווען פאראייניקט מיט אוקראינע פון איין זייט און מיט ליטע פון דער צווייטער. ...

... לויט ווי די דאוויד-האראדאקער זקני-העיר האבן דערציילט, איז אין דאוויד-האראדאק געקומען איינמאל א פאטרול פון 3 שוועדישע זעלנער. זיי זענען אריין אין א בראנפן-ברויז און גענומען טרינקען פון די גרויסע פעסער, וואס זענען דארט געשטאנען. איינער פון זיי האט זיך אזוי שטארק אנגעשיכורט, אז ער איז אריינגעפאלן אין א פאס בראנפן און איז דערטרונקען געווארן. די באפעלקערונג האט. מורא האבנדיק פאר דער נקמה פון די שוועדישע חיילות. זיך אויסבאהאלטן דריי מאנאטן אין די ארומיקע וועלדער. די שוועדן זענען אבער ניט געקומען, ווייזט אויס צוליב דעם, וואס זיי האבן בכלל פארלאזן פאלעסיע.

אין יאר" 1793 קומט פאר די צווייטע טיילונג פון פוילן און דאוויד"האראדאק בלייבט ביי רוסלאנד ביזן יאר 1920. פון יאר 1920 ביז סעפטעמבער 1939 געהערט דאוויד-האראדאק צו פוילן. דעם 19-טן סעפטעמבער 1939 גייט אריין אין דאוויד"האראדאק די רויטע ארמיי. אין יולי 1941 ווערט דאוויד-האראדאק איינגענומען דורך די היטלעריסטישע חיילות און אין 4 ווערט דאוויד"האראדאק צוריק פאראייניקט צו רוסלאנד. ...

... ווען ס'איז נאכן דורכפאל פון דער רעוואלוציע פון 1905 געגרינדעט געווארן אין רוסלאנד די ,שווארצע מאה", די ארגאניזאציע פון רעאקציע און טעראר, וועלכע האט געהאט פאר אן אויפגאבע צו שטיצן דעם צאר קעגן די רעוואלוציאנערן, איז אויך אין דאוויד"-האראדאק אנט- שטאנען א שטארקע און טעטיקע ארגאניזאציע פון דער ,שווארצער מאה", וועלכע האט עקזיסטירט ביזן יאר 1917. זיי האבן אפילו אין א געוויסן זונטיק געמאכט א פרווו פון א פאגראם אויף יידן. נאר אדאנק דער ארגאניזירטער זעלבסטשוץ פון דער יידישער יוגנט בפרט און פון דער גאנצער יידישער באפעלקערונג בכלל, ווי אויך צוליב דער קעגנערשאפט פון דאמאלסדיקן ...

... ביי דער ערשטער בעסטער געלעגנהייט האבן זיי געשטעלט א באוואפנטן ווידערשטאנד דער רויטער ארמיי. (די יידן האבן זיי דאן אויך מיטגעהאלפן און דערפאר טייער באצאלט, אבער וועגן דעם אין א שפעטערדיקן קאפיטל). אין די ראיאן ארגאנען פון דער באלשעוויסטישער מאכט, איז די קריסטלעכע באפעלקערונג פון דאוויד"האראדאק געווען באצייכנט ווי אן אויס- געשפראכענער קאנטר-רעוואלוציאנערער עלעמענט.

פאר די 20 יאר הערשאפט פון דער פוילישער מאכט אין דאוויד"האראדאק (1920--1939) האבן זיך די ,האראדטשוקעס" עקאנאמיש שטארק פארפעסטיקט. דאס האט זיי אבער ניט דערפירט צו אסימילאציע. טראץ דעם, וואס די פוילישע מאכט האט ניט דערמעגלעכט צו עפענען קיין רוסישע שול, טראץ דעם, וואס זייערע קינדער זענען געווען געצוווּנגען צו לערנען אין פוילישע שולן, האבן זיי זיך דאך געהאלטן ביי זייער ווייסרוסישער שפראך און ביים פראווא- סלאוונעם גלויבן. מיט זייערע קינדער פלעגן זיי לערנען אין די הייזער דעם רוסישן אלף-בית.

דער יידישער ישוב אין דאוויד-האראדאק ...

... פרילינג פלעגן זיי מערסטנטייל זיך אנלאדן מיט ברען-האלץ, אדער אנדערע האלץ- מאטעריאלן און מיטן שטראם שווימען ביז קיעוו און לעצטנס אויך ביז יעקאטערינאסלאוו. א רייזע פון דאוויד-האראדאק ביז קיעוו, פלעגט ביי נארמאלע באדינגונגען דויערן 2 וואכן. זומער צייט פלעגן די ,בארלינעס ארבעטן ביי די ברעגעס פון דניעפר, ביים אריבערפירן פאר- שיידעגע משאות פון איין פונקט צום צווייטן. ...

... א וויכטיקן ארט האבן אין דאווידר-האראדאקער לעבן פארנומען די קראמען. האבנדיק ...

ווי געזאגט, האט דער ישוב אין נירטשע עקזיסטירט קנאפע 100 יאר. אין יאר 1906 איז דער דאזיקער ישוב ליקווידירט געווארן און אלע איינוווינער פון נירטשע זענען אריבער וווינען אין דאוויד-האראדאק. ...

דער הויפט-קאמאנדיר ניקאלאי ניקאלאיעוויטש האט געגעבן א באפעל, אז די יידן פון סוּוואלקער, לובלינער און כעלמער גובערניעס, מוזן אין פארלויף פון 24 שעה פארלאזן זייערע היימען. דורך דאוויד-האראדאק האבן אנגעהויבן דורכפארן הונגעריקע, נאקעטע און אומ- גליקלעכע יידישע פליטים. דער דאזיקער אומבאהאלפענער אויסזען פון די יידישע פליטים, האט געמאכט א דערשיטערנדן איינדרוק אויף די דאוויד"האראדאקער יידן. פארשטייט זיך, אז ס'איז גלייך ארגאניזירט געווארן א הילפס-קאמיטעט און די גאנצע יידישע באפעלקערונג האט מיט ליבע אויפגענומען די פליטים. זיי געגעבן הילף, איינגעארדנט זיי אין שולן און פריוואטע הייזער און באזארגט זיי מיט קליידונג און עסן. ...

... אין הערבסט 1918, זענען די דייטשן אריין אין שטאט. דאוויד-האראדאק האבן זי דאן פאראייניקט צו אוקראינע. קייז שטארקע ענדערונג אין עקאנאמישן לעבן פון דאוויד-האראדאק האט דאס ניט אריינגעבראכט, ווייל די שטעטל איז אויך פריער געווען עקאנאמיש פארבונדן מיט קיעוו און אוקראינע. פאר די דייטשן האט מען זיך געפילט אביסעלע זיכערער, מ'האט מיט זיי אנגעהויבן צו האנדלען און געמאכט גיט קיין שלעכטע געשעפטן. לאנג האט אבער די דייטשישע הערשאפט אין דאוויד"האראדאק ניט אנגעהאלטן. אין דייטשלאנד איז אויסגעבראכן די רעוואלוציע און דאס דייטשישע מיליטער האט אנגעהויבן פארלאזן אוקראינע. ...

... דעם ערשטן מאל אין דער געשיכטע פון דאוויד"האראדאק האבן יידישע מיידלעך געטאנצט מיט רוסישע אפיצירן. ...

... זיי האבן ארויסגעשיקט קיין דאוויד"האראדאק א שטארקע דיסציפלינירטע אפטיילונג סאלדאטן מיט הארמאטן. די שטעטל האט זיך, פארשטענדליך, גלייך אונטערגעגעבן. די יוגנט איז אנטלאפן. ...

אין א מאנאט ארום, אבער, האבן זיך די באלשעוויקעס אנגעהויבן עוואקואירן און אין דאוויד"האראדאק זענען אריין די פאליאקן. ...

דאוויד-האראדאק איז לויטן ריגער שלום-טראקטאט פארבליבן אין די גרעניצן פון פוילן. די גרענעץ איז דורגעגאנגען אין דארף מאלישאוו, 20 קילאמעטער פון שטעטל. ...

... אגעוויסע מאראלישע סאטיספאקציע האבן די דאוויד-האראדאקער יידן שפעטער דער- לעבט. די באלאכאווצעס, אוועקגייענדיק ווייטער, האבן געליטן א מפלה און זיי האבן געמוזט צוריקטרעטן. אין דער צייט, אבער, איז אפגעשלאסן געווארן דער ריגער שלום-טראקטאט און די פויליש-סאוויעטישע גרענעץ איז באשטימט געווארן צווישן טורעוו און דאוויד-האראדאק. ביי דער פוילישער גרענעץ, האבן די פאליאקן אנטוואפנט די אפטרעטנדע טיילן פון די באלא- כאווצעס און אַן געווער זענען זיי אויפן וועג צו די קאנצענטראציע-לאגערן אדורך דאוויד- האראדאק. די יידן זענען דאן ספעציעל ארויס אין די גאסן און אפגעלאכט און אפגעשפאָט פון די דאזיקע באנדיטן. ...

... צו דעם צוועק, האט א. י. שאפער, מ. י. ליפשיץ א. אנד. געבראכט אלס לערער אין דאוויד-האראדאק דעם באוווסטן י. ש. אדלער, וועלכער האט איינגעפירט א נייעם לערן-סיסטעם און האט געלייגט דעם יסוד פאר א מאדערנער און ציוניסטישער דערציאונג. ...

... אין דאוויד"האראדאק איז אזוי ווי אין אלע אנדערע יידישע ישובים געווען אקטועל די פראגע פון קרעדיט. שטענדיק האבן זיך געפונען יידן, וואס האבן צוליב געשעפטס-צוועקן. אדער צוליב חתונה מאכן א קינד, אדער צוליבן בויען א הויז, אדער צוליב אן אומגליקס-פאל זין1 גענויטיקט אין מזומן. ...

... אין די ערשטע יארן פון דער פוילישער הערשאפט אין דאוויד"האראדאק, נאך דער פויליש-באלשעוויסטישער מלחמה, האט ניט עקזיסטירט קיין יידישע קהילה אין שטאט און אלס האלב אפיציעלע פארשטייער פון דער קהילה האבן געדינט די יידישע פארשטייער אין דער נאמינירטער שטאט-פאוואלטונג, דאס זענען געווען משה לאכאווסקי, שלמה קאצמאן און משהדיהודה ליפשיץ. ...

אין דאוויד-האראדאק, וועלכע האט געהאט א פארהעלטניסמעסיק גרויסע צאל פון רבנים, האבן די קהילה וואלן ארויסגערופן גרויסע רייסענישן און ס'איז דערגאנגען אפילו צו קעגנזייטיקע מסירות, וועלכע האבן דערפירט צו פסלען מענטשען און אפילו גאנצע רשימות. קיין כבוד האבן די דאזיקע וואלן דער דאוויד"האראדאקער יידישער באפעלקערונג ניט צוגעגעבן. אויך די זיצונגען פון דער קהילה, זענען געווען א פלאץ פאר קריגערייען. באזונדערס שארף איז געוועז דער קאמף אין דער קהילה ביים וויילן א הויפט רב פון שטאט. אין אלגעמיין זענען פאר דער פוילישער צייט פארגעקומען אין דאוויד"האראדאק 2 מאל קהילה-וואלן : איין מאל אין יאר 1928, ווען ס'איז אלס פרעזעס אויסגעוויילט געווארן מאיר מוראווטשיק און דאס צווייטע מאל אין יאר 1936. אלס פרעזעס איז דאן אויסגעוויילט געווארן קאפלינסקי. ...

מלחמה. מ'האט מורא פארן טאג, ווען די דייטשן וועלן אריין אין דאוויד"האראדאק. דאס הארץ זאגט פאר שלעכטע נביאות. ...

... די דאוויד-האראדאקער יידן האבן די נאכט פונם 19-טן סעפטעמבער אויפן 20דטן סעפטעמבער 1939 געשלאפן א רואיקן, גליקליכן און האפענונגספולן שלאף, זעענדיק פאר זיך א ליכטיקע צוקונפט אין ווייטערדיקן לעבן. ...

... לייזער ראנקין -- איז אנטלאפן פון טראנספארט ארעסטאנטן. וועלכע די סאוויעטן האבן דאן אנהויב פון דייטשיש-סאוויעטישן קריג ארויסגעפירט און טיף רוסלאנד, געקומען קיין דאוויד-האראדאק און אומגעקומען מיט אלע דאוויד"-האראדאקער יידן. ...

... אט אזוי איז פארענדיקט געווארן די קרוב צו 500 יאריקע עקזיסטענץ פון יידישן ישוב אין דאוויד"האראדאק. ...

... נאך א 2-וואכיקן וואנדערן זענען די פרויען מיט די קינדער צוריקגעקומען צו די טויערן פון דאוויד"האראדאק וועלכע האט זיי ,באוויליקט" אויפצונעמען. פארשטייט זיך, אז אין זייערע הייזער האָט מען זיי שוין ניט אריינגעלאזט און ס'איז געשאפן געווארן פאר זיי אין א פּאֶר געסלאך וווּ ס'זענען געווען גוישע הייזקעס, א געטא. ...

... אין 1944 איז דורך דער רויטער ארמיי באפרייט געווארן דאוויד-האראדאק פון די מערדערילשע היטלעריסטישע אקופאנטן. ליידער האט זיך שוין דאן קיין איין לעבעדיקער ייד אין שטאט ניט געפונען. ...

... עטלעכע פון די יידן, וועלכע זענען געראטעוועט געווארן אדאנק דעם, וואס זיי זענען געווען אין צייט פון קריג אין ראטנפארבאנד, ווי: הערשל קארמאן, מיט זיינע 2 זין נטע און מאטעס (היינט אין ישראל), איצל נאכמאנאוויטש (היינט אין די פאראייניקטע-שטאטן פון אמעריקע), מענדל קראווטשיק (היינט אין ישראל) און ליטמאן מוראווטשיק (היינט אין ישראל) האבן נאך דער באפרייונג, באזוכנדיק דאוויד-האראדאק געטראפן א חרובע פארברענטע שטאט אֶן איין לעבעדיקן ייד און א ריזן ברודער-קבר, וווּ ס'רוען די פארפייניקטע דאוויד"האראדאקער יידן. ...

... דאוויד-האראדאק מיט 50 יאר צוריק (זכרונות) ...

... די ברעגמאנס האבן צעבויט זייערע שפייכלערס פון דאוויד-האראזאק ביז קרעמענטשוג און יעקאטערינאסלאוו. די בארלינעס האבן געפירט ווייצנמעל פון קיעוו, פאלטאווע און כארקאוו; ...

... א חוץ מרדכי לאפטשעוואן, וועלכער האט בשום אופן ניט געוואלט פארלאזן דאוויד- האראדאק -- האבן אלע אנדערע ,ברידער און שוועסטער? אנגעהויבן פארלאזן דאס שטעטל.

... אזוי זענען פארביי פיל יארן. לענדער זענען פון דער אויבערפלאך אפגעווישט געווארן, רעזשימען האבן זיך געביטן און אין דאוויד"האראדאק האט דאס לעבן געפלאסן אן קיינע ענדערונגען. ...

בערך אנהויב פון 19-טן יארהונדערט איז אין שטעטל דאוויד-האראדאק, נעבן פינסק., און נאך נענטער צו סטאלין, געגרינדעט געווארן א זעלבסטשטענדיקע חסידישע דינאסטיע. אירע אנהיינגער זענען אין דער סביבה פון פינסק געווען באקאנט מיט דעם נאמען ,האראדאקער חסידים" (צו אונטערשיידן פון ר' מנחם מענדל וויטעבסקער, וועלכער האט אויך געטראגן דעמזעלבן נאמען). דאס איז געווען דער קלענסטער צווייג פון די חסידישע דינאסטיעס אויף פאלעסיע און האט געהאט זיינע חסידים אין דעם איינגן קרייז : דאוויד"האראדאק -- לאכווע -- לונינעץ -- פינסק, קאז'אנהאראדאק. גענוי ווי די לעבעשייער חסידים האבן געפונען זייער ארט מערבדיק פון פינסק, צווישן פינסק און קאברין, איז די קליין גרופע פון האראדאקער חסידים געווען מזרחדיקער פון פינסק, צווישן פינסק און לאכווע. דער גרינדער פון דער דינאסטיע איז געווען ר' וואלף, געשמט ביי די חסידים מיט דעם נאמען: ר' וואלפצ'י (גינזבורג), א זון פון צדיק ר' שמואל הלוי פון קאשיווקע (א שטעטל אין וואלין, ניט ווייט פון באקאנטן חסידישן צענטער נעסוויזש) (368). ר' שמואל איז געווען א נאענטער חבר פון ...

... זיין פאטעור, א שמיד, איז ווי פיל אנדערע בעלי-מלאכות אין דאוויד"האראדאק געווען אויך א למדן און האט אויך זיין בן-יחיד אין דער ישיבה געשיקט. ...

מ. ראפאפארט מייןז באזוך אין דאוויד-האראדאק ערב דעם אויסברוך פון דער צווייטער וועלט-מלחמה ...

... מ. שור עמי מיינע לעצטע טעג אין דאוויד-האראדאק ...

... ענדלעך, שפעט אין הערבסט האט מען זיי צוריק אריינגעלאזט אין דאוויד-האראדאק און דארט געשאפן פאר זיי א געטא. דאס לעבן אין דאזיקן געטא איז געווען א גרוילהאפטער. ...

... ייז מנחם-אב ! היינט איז דיין טרויעריקער אונטערגאנגס-טאג, מיין דאוויד"האראדאק !

דער ערשטער יידישער קרבן אין דאוויד-האראדאק, איז געווען מאיר אליהו קושניר. וועלכער האט געוווינט אין ראדיטש. נאכדעם, ווי מ'האט אים ארויסגעטריבן פון זיין הויז, זענען די האראדטשוקעס אים באפאלן און דערמארדעט אין מיטן העלן טאג אויפן מארק. ...

,חברים! ווער פון אייך עס שטאמט, אדער קאן די געגנטן פון דאוויד"האראדאק, סטאלין און טורעוו, זאל זיך גלייך נאך דער פארזאמלונג מעלדן צו מיר אין שטאב". ...

... ,פון דארף בוקטשע"* -- ענטפערט דער פארטיזאן -- ,ס'איז אפילו ווייט פון דאוויד- האראדאק, אבער מיר פויערים, פלעגן אפט אהינקומען און דעריבער קאן איך די דאזיקע געגנט". ...

... צומארגנס האט וואנקא מיט דער הילף פון א באנדע קאלעגן אונז ארויסגעטריבן פון מאיאנטעק צו סטאלין-צו. זיי האבן געשאסן אין דער לופט, געשטופט און געיאגט. די עלטערע האבן ניט אויסגעהאלטן און געפאלן אין וועג. זייענדיק שוין ניט ווייט פון סטאלין האבן זיי אונז צוריקגעפירט קיין דאוויד-האראדאק. ...

לוריע דעם וואלד-סוחר -- האט אונדז אוועקגענומען צו זיך אין פארמע אין דער צייט ווען אלע אנדערע האבן פארטגעזעצט גיין צו דאוויד-האראדאק. (שפעטער האב איך זיך דערוווּסט אז אין שטעטל האט מען זיי פארשפארט אין א געטא וואס מ'האט אויפגעשטעלט און ארומגעצולמט מיט שטאכלדראט). לויט זיין פלאן וועט פייגעלע מיט מיר ארבעטן אין פעלד, או די מאמע וועט זיצן אין הויז. ...

שוין בעת דער ערשטער אויספארשונג, וועלכע איז אויפן ארט, אין מיין אנוועזנהייט דורכגעפירט געווארן, האט זיך דער מערדער צו מיר געווענדעט און געזאגט: ,מוראווטשיק, וועמען ארעסטירסטו? איך האב דאך פארנומען א ניט וויכטיקן ארט ביי די דייטשן. פארוואס ארעסטירסטו ניט איוואן מארייקא, וועלכער איז פאר די דייטשן געווען בירגערמייסטער פון דאוויד"האראדאק ? ער האט דאך אומגעבראכט אלע דאוויד-האראדאקער יידן און טראץ דעם זיצט ער זיך יעצט רואיק אין ווארשע ?71 ...

יעוופלאוו האט, אנקומענדיק קיין דאוויד"האראדאק, זיך גלייך געשטעלט אין דינסט פון די דייטשן, באשטימט ווערנדיק דורך זיי אלס ,געביטס-קאמיסאר". ...

... איידער כ'האב פארלאזן פוילן, האב איך באזוכט אין ווארשאווער ,או.בע.", וו מ'האט מיך אינפארמירט, אז אלע ארעסטירטע רוצחים זיצן און אז אין איינקלאנג מיטן אינטער- נאציאנאלן ,עקסטראדיציע-געזעץ? וועלן זיי ארויסגעפירט ווערן קיין דאוויד"האראדאק (דאוויד- האראדאק געהערט יעצט צום ראטן-פארבאנד). וווּ ס'וועט אויפן ארט פון זייערע באגאנגענע פארברעכנס פארקומען זייער פראצעס. ...

... בְבְתָ לכבה מחברת איצל בבהירות דיטלוביצקי צערו מאידי סאולפין אורלי השער בקהל לשלושים ראינו אוניושקו רעותי קרבציק אירע נקמתי הצטיין פייוויל ד. האראדאקער פאוווּק פעמיס האראדאקער שאזורא זשאלקאווער קליין

... קבוץיהכשרה של ,הנוער הציוני" והועד למען הקבוץ בדוידיהורודוק -- 1934 קבוץ פון .הנוער הציוני" און געזעלשאפטלעכער קאַמיטעס ביים קבוץ אין דאוויד"האראדאק -- 1934 ...

... דודדהורודוק. כמו רוב העיירות, היתה בנויה בתי עץ וברוב המקרים, מכוסים גגות קש. ...

4 שנה כבר חלפו מן היום המר והנמהר שבו הושמד הישוב היהודי בעיירתנו, ועוד קשה לי להשלים עם המחשבה, שאמנם קרה הדבר הזה. ולא אראה עוד את עיר מולדתי, שבה ביליתי את שנות נעורי, שנות החלומות היפים והתקוות הגדולות. ...

... גם: בעלי מחלבות היר בדויד-הורוחוק; וכן בעלי-מלאכה למיניהם (בנאים, נפחים, סנדלרים וכן').. בכל יום :א" בשבוע היד כפריל הסביבה: וביניהם יהודים, באים למכור את תוצרתם החקלאית ביריד ולקנות. סהנרה. לצרכי ביתם. מקום מיוחה; בצד המרכז הזה, היה לבעלי האטליזים, 30 במספר. ...

המשטר הדימוקרטי בקהילות נהפך למשטר של רודנות. נבחרי הקהילה ניצלו את עמדתם לרעת התושבים, הקשיחו את לבם מדלת העם, הכבידו את נטל המסים, ובעלי אגרוף ותקיפים למיניהם, השתלטו על הכל. ביחוד גדל הסבל משנת 1827 והלאה. בפקודת הצאר ניקולאי הראשון, מאותה שנה, חויבו הקהילות בשירות צבאי: כל קהילה היתה חייבת לשלוח מספר מסוים של חיילים. בעלי היכולת וההשפעה ניצלו כל האמצעים, כשרים ושאינם כשרים, להתחמקות משירות ; בעזרת הקהילה שכרו אנשי בצע שהיו ,חוטפים* נפשות, בעיקר מדלת העם, ומסרון לידי הצבא בהתאם למיכסה שהוטלה על הקהילה. ,החוטפים" הטילו פחד ואימה בכל תחום המושב. לא מעטים מתושבי דוידהורודוק הותיקים זוכרים את אחד החטופים, יליד העיירה, שנקרא בשם ,שלמה דער יון", היינו: שלמה החייל. בילדותו חטפוהו, הדביקו לשמו את בגו של אחד מתקיפי הקהילה -- ושלחוהו במקומו לצבא. עינויים רבים עברו עליו בצבא, ונתייסר בכל מיני יסורים, אף ניסו להעבירו על דתו, אך הוא החזיק מעמד ונשאר יהודי נאמן לדתו ולעמו. אחרי שירות של 5 שנה חזר לעיר מולדתו כשהוא נשוי ושם המשפחה יודוביץ דבק בו לכל ימי חייו וגם בילדיו ובנכדיו אחריו. הוא מת בשנת 1906, אחדים מנכדיו נמצאים בארץ. ...

... בן-דוד-הורודוק בגדוד העברי (זכרונות)

... הרב ר' ישראל יוסף היה נוהג לנסוע לימים הנוראים אל ר' מוטילי מצ'רנוביל. מדי בואו שמה, היה מביא עמו את ה,פתקאות" מחסידיו (מאחר שהיה לוי, נוהג היה לומר, כי נתנו לו לקט -- (לכוה, קוזנהורודוק, טורוב), אלו העיירות, שבהן היו פזורים חסידיו). יצאה השמועה בסטולין, כי הרב ההורודוקאי מקבל ,פתקאות". ורמזו מבית הסטולינאי (שהיה מגזע הצ'רנובולאי) כי ראוי לו לצ'רנובילאי, להעיר על כך את אזנו של ר' ישראל יוסף.

עקזיסטירט נאך פון יאר 1190, האבן געוווינט יידן לאנג איידער ס'איז אנטשטאנען די ארגאני- זירטע יידישע קהילה דארט. ...

א קינד, וואס האט זיך אנגעשלאסן אן דער ,בני-יהודה?" באוועגונג איז געווען פאר- פליכטעט צו ריידן בלויז עברית הן אין שטוב. הן אין גאס, הן אין קראם, וווּ ער איז געגאנגעז קויפן א העפט אדער א ביכל. מיט א ייד האט א מיטגליד פון ,בני-יהודה? גערעדט בלויז עברית. פארשטענדליך, אז די ערשטע צייט איז געווען שווער פאר די עלטערן, וועלכע האבן ניט פארשטאנען קיין עברית און ס'פלעגט דערגיין אפטמאל צו זייער אינטערעסאנטע קוריאזן, אבער די קינדער האבן זיך געהאלטן פעסט ביי זייער באשלוס און ס'האט ניט געדויערט קיין פיל צייט און די עלטערן אין שטעטל און קרעמער אין קראם און דער דערוואקסענער אין גאס האט נלט נאר אנגעהויבן צו פארשטיין עברית, נאר אויך אנגעהויבן ענטפערן אויף עברית. ...

צום קולמינאציע-פונקט פון די פאליטישע ארעסטן, איז מען דעוגאנגען אין דער נאכט פונם 10"טן אויפן 11-טן פעברואר 1941, ווען ס'זענען ארעסטירט געווארן 10 עסקנים פון שטאט. ...

... ...ס'איז שווער אוועקצופארן פון דער שטאט, וווּ מ'איז געבוירן געווארן און זיך דערצויגן. איבערהויפט איז שווער צו פארלאזן דעם שיינעם טייך. אט דא האסטו זיך געשפילט. זיך געבאדן, געפארן אויף לאדקעס, געגליטשט זיך אויפן אייז, געשטיפט מיט חברים און פאר די אלע שטיפערייען אריינגעכאפט פעטש און ,שטורכאטשעס" פון טאטן, פון רבין און, להבדיל, קלעפ פון שקצים אין די טאג-טעגלעכע מלחמות, וואס מיר האבן געפירט מיט זיי... ...

י. ל. זאגער האט געקענט יעדן איינעם אין שטעטל אין יעדער האט אים געקענט. פאר אים פלעגט מען זיך פארטרויען, צו אים פלעגט מען קומען בעטן הילף. אינטערווענירן וועגן א הלואה אין גמילות-חסדים קאסע. און ער איז שטענדיק געווען גרייט צו העלפן אויב נאר ער איז געווען איבערצייגט אז די געגעבענע פערזאן איז אין א קריטישער לאגע. און ער האט תמיד געוווסט ווער ס'נויטיקט זיך יא און ווער ניט. ער האט ניט געהערט צו די ,רעדנערס", ער איז שטענדיק געווען פון די ,גאה-מקיימים". ...

... ,פאר מיין דאזיקן טאט? -- דערציילט ער -- ,האב איך באקומען פון דאוויד"האראדאקער שטאט-קאמענדאנט א שיינע מתנה: 2 מעלקעדיקע קי און פיל בגדים פון די אויסגעהרגעטע זשידעס". ...

... אין יאר 1923, האב איך און אפאר פאראינטערעסירטע עלטערן און ארטיקע ציוניסטישע עסקנים אנטייל גענומען אין דער גרינדונג (שפעטער אויך אין דער לייטונג) פון דער ,תרבות*- שול אין דאוויד"האראדאק. ...