Banderovtsy

פרשה זו נמשכה כמה חדשים -- עד שהחלו הבנדיטים (בראשות מנהיגם בנדירה, ונקראו על-שמו : בנדרובצים) לזנב ביהודים. אז הופיעו הפרטיזנים. התחננתי לפניהם כי יצרפוני אליהם -- והם סירבו. חיליתי פניהם והגברתי תחנוני, ,המיתוני, איפוא, אם אינכם נענים לי" -- הוספתי, עד שנעתרו לי. תחילה שירתי כמה חדשים בשירות הרפואי, מלווה את הפצועים בעגלות ומטפלת בהם. אחר -- משהוכחתי אומץ לב צורפתי לשירות המודיעין. הוטל עלי לעבור בכפרים, להיודע מהו מספר החיילים הגרמנים המצויים, מהי כמות הנשק והיכן מצויה מפקדתם. -- משהבאתי פרטים מדויקים היו הפרטיזנים פושטים על אותם מקומות ועושים בהם שמות. בקלבדיבסקיה-לסה, ליד ז'יטומיר הוקם שדה-תעופה שבו היו מטוסי-הקשר של הצבא האדום נוחתים, מעלים את פצועינו הקשים ומספקים לנו נשק ואספקה. המטוסים היו באים בלילות וכדי שידעו את מקומנו העלינו מדורות -- והם נחתו בין המדורות. פעם חג אחד ממטוסי האויב מעלינו ואנו לתומנו העלינו מדורות. המטוס המשיך טיסתו לעבר קיוב ולאחר כמה שעות חזר -- וכיבדנו בפצצותיו. ...

וגמרתי לחזור הביתה. סידרתי לי דרכיה ובאתי לסרני. רציתי להמשיך לדוידהורודוק אך מכרים שפגשתי בסרני לא הניחו לי לנסוע -- כי ,לא נשאר שם זכר ליהודים". על כרחי גשארתי בסרני וקיבלתי את ההצעה לעבוד כפקידה אצל מפקד חיל-המצב במקום. גם אנשי הנ.ק.וו.ד. הציעו לי לעבוד אצלם -- אך סירבתי. אולם משפקדו עלי, כעבור זמן-מה, לצאת לחזית עם מפקדתי -- נעתרתי להצעת הג.ק.וו.ד. הוענקה לי קצינות ועברתי לגור ליד ביתו של המפקד. בטרם החילותי בעבודתי זו מילאתי שאלון שמעולם לא ראיתי כמותו לאורך ולפירוט. התמדתי בתפקידי זה חדשים מספר. באותה תקופה עוד היו הבנדרובצים פושטים בעיר ובסביבה ושודדים ופורעים. מדי הג.ק.וו.ד. היו לי למסתור. והצילתני לא אחת גם העובדה שהופעתי פעמים רבות בציבור יחד עם המפקד (שנינו בלבד) -- וכל הופעה מעין זאת הטביעה רושם עז על כל רואיה, והרתיעה את כל אלה שזממו מעשה כלשהו כלפי. בכוח קירבה זו אל המפקח אף אסרתי כמה מן הגויים שהכרתים כרוצחי יהודים.

... אזוי האט זיך דאס געצויגן עטלעכע מאנאטן ביז די באנדיטן -- אין דער שפיץ פון זייער פירער באנדערא, וואס אויף זיין נאמען האבן זיי געהייסן ,באנדעראווצעס" -- האבן אנגעהויבן כאפן יידן. דאמאלסט האבן זיך באוולזן די פארטיזאנער. כ'האב זיך געבעטן ביי זיי, אז זיי זאלן ...